חידות מעניינא דיומא שתי הלכות

[איש חסיד היה]

שתי הלכות בהלכות ראש השנה שיש להם שייכות להלכות ברכת כהנים

 

[עמוסיך]

שאין איסור "בל תוסיף" בתקיעות כמו בברכת כהנים.
א. בתוספת תקיעות. ב. בתקיעות שלא צוו

וז"ל תוד"ה ומנא תימרא (ר"ה כח:) "...למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן, והא עבר משום בל תוסיף?.
ועוד אמר בפרק בתרא (דף לד.) שלש תרועות נאמרו בר"ה שנים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים ואיכא למאן דאמר ב' מדברי סופרים והשתא עבר משום בל תוסיף, אף על גב דכבר עבר ויצאו מכל מקום אי אתרמי ליה צבורא אחרינא הדר ותקע וחשיב זמניה ועוד דאפי' לאו זמניה כיון דמתכוין לשם מצוה עובר משום בל תוסיף דמסיק רבא בסמוך לעבור שלא בזמנו בעי כוונה.
וי"ל כדפרישית בפ"ק (דף טז: ושם) דלא שייך בל תוסיף בעשיית המצוה שתי פעמים וברכת כהנים נמי אפי' מברכין כמה פעמים לצבור אחד אין זה בל תוסיף אלא אם כן מוסיף ברכה אחת כגון יוסף עליכם ככם או כיוצא בה...".

 

[איש חסיד היה]

מציאה יפה מאוד, אם כי לא לזה כיוונתי. אמנם אני מדבר על שתי הלכות שונות.
אך רמז אתן: שתי ההלכות נמצאות באותו סעיף בשו"ע [בהלכות ר"ה].

 

[בר אביי]

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפה ד'
אחר תוקע ולא שליח צבור (יג)כדי שלא יתבלבל (יד)ואם הוא מובטח שחוזר לתפלתו (טו)רשאי לתקוע: הגה (טז)ודוקא תקיעות שעל סדר התפלה אסור לשליח צבור לתקוע אבל תקיעות שתוקעין מיושב דהיינו קודם שמתפללין מוסף מותר לשליח צבור לתקוע (כל בו) ואם אין השליח צבור תוקע מיושב ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות כי המתחיל במצוה (יז)אומרים לו גמור (רמב"ם וא"ח) נוהגין (יח)להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מלה במלה כדי שלא יטעה ונכון הוא.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכח י"ג
מתחילין הכהנים (מח)לומר יברכך: הגה וי"א שגם מלת יברכך יקרא אותם ש"צ תחלה [טור ור"ן פ' הקורא והגהות מיימוני] (וכן נוהגים בכל מדינות אלו) (מט)ואח"כ מקרא אותם ש"ץ מלה במלה...

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכח כ'
...ואפי' אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו אא"כ (עו)מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת כפים...

 

[איש חסיד היה]

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפה ד'
אחר תוקע ולא שליח צבור (יג)כדי שלא יתבלבל (יד)ואם הוא מובטח שחוזר לתפלתו (טו)רשאי לתקוע: הגה (טז)ודוקא תקיעות שעל סדר התפלה אסור לשליח צבור לתקוע אבל תקיעות שתוקעין מיושב דהיינו קודם שמתפללין מוסף מותר לשליח צבור לתקוע (כל בו) ואם אין השליח צבור תוקע מיושב ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות כי המתחיל במצוה (יז)אומרים לו גמור (רמב"ם וא"ח) נוהגין (יח)להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מלה במלה כדי שלא יטעה ונכון הוא.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכח י"ג
מתחילין הכהנים (מח)לומר יברכך: הגה וי"א שגם מלת יברכך יקרא אותם ש"צ תחלה [טור ור"ן פ' הקורא והגהות מיימוני] (וכן נוהגים בכל מדינות אלו) (מט)ואח"כ מקרא אותם ש"ץ מלה במלה...

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכח כ'
...ואפי' אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו אא"כ (עו)מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת כפים...

לחץ כדי לכווץ...

ויש להוסיף שהנו"כ השוו להדיא בשני הנושאים בין הלכות ראש השנה להלכות נשיאת כפים.
מהם שהקשו וחילקו בין הדינים [לגבי אם מובטח לו שהוא חוזר לתפילתו, עיין במג"א בסי' קכח ס"ק לא שסבר שיש חילוק ביניהם] ומהם שסברו שהדינים שווים [בב"ח סי' תקפה בשם המהרש"ל לגבי הנ"ל], ועוד.
וכן לענין שהמקרא מקרה, השווה במג"א לדברי הרמ"א שם שמקרים גם מילה ראשונה.