פִּתָרוֹן
אגב אורחא אעיר, שמעוד ימי חורפי נתקשיתי, שהדבר כמעט בלתי אפשרי.שעמד עירום בראש הגג, בקישוי וכו'. אך לאחר שראיתי לגמ' דהדביק ב' רחמים, נתיישבה דעתי, וכמדומני שמצאתי כבר לאחד ממלקטי כללי הש"ס שכ' שדרך הש"ס לדון בדבר שכמעט אא.
 
אגב אורחא אעיר, שמעוד ימי חורפי נתקשיתי, שהדבר כמעט בלתי אפשרי.שעמד עירום בראש הגג, בקישוי וכו'. אך לאחר שראיתי לגמ' דהדביק ב' רחמים, נתיישבה דעתי, וכמדומני שמצאתי כבר לאחד ממלקטי כללי הש"ס שכ' שדרך הש"ס לדון בדבר שכמעט אא.
לשון החתם סופר על התורה פ' בחוקותי (ד"ה או יאמר על דרך מוסר)
והנה במח"כ החסיד ההוא לא זה הדרך סלולה אשר חפץ ד' ואשר כבשוהו רז"ל וקבעו בש"ס איבעיא להו רגלו א' בתוך נ' אמה ורגלו א' חוץ לנ' אמה מהו (ב"ב כג ב), וגופו תיש ופניו אדם מהו (נדה כג ב), וכה"ג רוב שקלא וטריא שבש"ס, כי ידעו חז"ל שידיעת דברים אלו זהו האושר האמיתי וזה הוא המביא לאדם להבת לבו ביראת ד' כל היום ודביקות בשמו הגדול ובתנאי שיהיה תחילת כונתו לשם ד' ותו לא מידי, כי אם יעסוק בתורה בענינים כאלו וממילא ידובק בהי"ת כי הדבק בתורתו דבק בו ית' וכו' עיין שם באריכות.
 
לשון החתם סופר על התורה פ' בחוקותי (ד"ה או יאמר על דרך מוסר)
והנה במח"כ החסיד ההוא לא זה הדרך סלולה אשר חפץ ד' ואשר כבשוהו רז"ל וקבעו בש"ס איבעיא להו רגלו א' בתוך נ' אמה ורגלו א' חוץ לנ' אמה מהו (ב"ב כג ב), וגופו תיש ופניו אדם מהו (נדה כג ב), וכה"ג רוב שקלא וטריא שבש"ס, כי ידעו חז"ל שידיעת דברים אלו זהו האושר האמיתי וזה הוא המביא לאדם להבת לבו ביראת ד' כל היום ודביקות בשמו הגדול ובתנאי שיהיה תחילת כונתו לשם ד' ותו לא מידי, כי אם יעסוק בתורה בענינים כאלו וממילא ידובק בהי"ת כי הדבק בתורתו דבק בו ית' וכו' עיין שם באריכות.
ייש"כ גדול.
אם כי מעניין שהחת"ס בחר להביא את הדוג' של נ' אמה דווקא, דהרי לזה מצינו שעל דא אפקוה לר' ירמיה מביהמ"ד ]אגב, חידה: מתי החזירו אותו?] ולא דוג' אחרת מעשרות המקרים הרחוקים שבש"ס. ומדי דברי בזה, זכורני שיש מישהו שמקשה שם בב"ב מה קצפו על ר' ירמיה, והלא השס מלא במקרים רחוקים כנ"ל, ובל"נ אחפש בזה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון