בכה: ילקו"ש וירא רמז קא
ביקש שישחטנו בשחיטה כשרה שלא ייפגם הקורבן [לא זוכר היכן בחז"ל]
התפלל שיחשב קרבן: "מי שענה ליצחק..."
תיקן ברכת מחיה המתים: כיון שפרחה נשמתו וחזרה (זוה"ק בראשית דף ס)
וכן בפדר"א פל"א "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ פָּרְחָה וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וְאָמַר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר חָזְרָה הַנֶּפֶשׁ לְגוּפוֹ, וְהִתִּירוֹ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. וְרָאָה [נ"א: וידע] יִצְחָק תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַמֵּתִים עֲתִידִין לְהֵחָיוֹת. בְּאוֹתָה שָׁעָה פָּתַח וְאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים"
 
ביקש שישחטנו בשחיטה כשרה שלא ייפגם הקורבן [לא זוכר היכן בחז"ל]

תרגום יונתן על בראשית פרק כב פסוק י
(י) ואושיט אברהם ית ידיה ונסיב ית סכינא למיכס ית בריה עני ואמר יצחק לאבוי כפות יתי יאות דלא אפרכיס מן צערא דנפשי ונדחי לגובא דחבלא וישתכח פסולא בקרבנך עינוי דאברהם מסתכלן בעינוי דיצחק ועינוי דיצחק מסתכלן למלאכי מרומא יצחק הוה חמי יתהום ואברהם לא חמי יתהום ענין מלאכי מרומא איתון חמון כדין יחידאין דאית בעלמא חד נכס וחד מתנכס דנכס לא מעכיב ודמתנכיס פשיט צוורה:
 
בראשית רבה, פרק סה
דבר אחר, מראת, מכח אותה הראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח, תלה עיניו במרום והביט בשכינה. מושלים אותו משל למה הדבר דומה, למלך שהיה מטיל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון, אמר אם הורגו אני עכשו מכריע אני את אוהבי, אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו. כך בשעה שהעקיד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח תלה עיניו והביט בשכינה, אמר הקדוש ברוך הוא אם הורגו אני עכשו אני מכריע את אברהם אוהבי, אלא גוזר אני שיכהו עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו
 
התפלל. מי שענה ליצחק אבינו כו'
לכאו' אי"ז ראיה שהרי מזכירים גם מי שענה ליוסף ומי שענה לאהרון ודומה של"כ שהתפללו וכן חמו"ע בכבשן האש.
ומש"כ הרב @מכנדבי שהתפלל להנצל לכאו' ק' הרי מסר עצמו לשיחטה וראייתו מברכות לא הבנתי.
מה שאולי יל"פ הוא שנענה וניצל משחיטה מבלי שהתפלל ע"כ.
 
לכאו' אי"ז ראיה שהרי מזכירים גם מי שענה ליוסף ומי שענה לאהרון ודומה של"כ שהתפללו וכן חמו"ע בכבשן האש.
זהו המקור לכך שהתפללו (מה רע בפיוט ששורשיו מימי המשנה?).
ומש"כ הרב @מכנדבי שהתפלל להנצל לכאו' ק' הרי מסר עצמו לשיחטה וראייתו מברכות לא הבנתי.
הראייה היא שאע"פ שמסר עצמו לשחיטה, לא התייאש מן הרחמים.
ויתכן לבאר שכשיצחק זכה לנבואה במעמד העקדה (זהו פירושו של המדרש שהבאת), הבין שאין חפץ השם בקרבנות אדם - ובכללם שחיטתו לשם כך - כמבואר בתענית (ד.), אך אברהם לא זכה להבנה זו, ולכן התפלל יצחק שימנע האלוקים את אביו מלהרגו, ותפילתו התקבלה.
מה שאולי יל"פ הוא שנענה וניצל משחיטה מבלי שהתפלל ע"כ.
"ענה" פירושו השיב (בד"כ בקול רם) על דברי אחר.
ואם יצחק לא התפלל, לא מתאימה לשון "ענה" אלא לשון "הושיע"/"הציל", והיה על הפייטן להשמיטו מהרשימה.
 
אקפוץ על האשכול, ואעיר מה שהיה תמוה לי והתעוררתי לכך בקריה"ת דיום הדין. והוא, דלא מוזכר כלל שאברהם אבינו הוריד את יצחק מהמהזבח, ויתרה מכך כתוב לאחמ"כ 'וישב אברהם אל נעריו'- לש' יחיד, ואיה יצחק?. ובדרך חדוד רציתי לומר דהוא מדין 'כיון שעלו לא ירדו'... וצ"ע.
 
אקפוץ על האשכול, ואעיר מה שהיה תמוה לי והתעוררתי לכך בקריה"ת דיום הדין. והוא, דלא מוזכר כלל שאברהם אבינו הוריד את יצחק מהמהזבח, ויתרה מכך כתוב לאחמ"כ 'וישב אברהם אל נעריו'- לש' יחיד, ואיה יצחק?. ובדרך חדוד רציתי לומר דהוא מדין 'כיון שעלו לא ירדו'... וצ"ע.

תרגום יונתן על בראשית פרק כב פסוק יט
ודברו מלאכי מרומא ית יצחק ואובלוהי לבי מדרשא דשם רבא והוה תמן תלת שנין.


וכן יעויין בחזקוני (שם) וישב אברהם אל נעריו - ויצחק היכן הלך, אלא נטמן בגן עדן שלש שנים. ד"א הלך לו לבית עבר ללמוד תורה.
 
זהו המקור לכך שהתפללו (מה רע בפיוט ששורשיו מימי המשנה?)
מהו המקור שזה מקור? ומי אמר משהו רע על פיוט כלשהו?
הראייה היא שאע"פ שמסר עצמו לשחיטה, לא התייאש מן הרחמים.
זו אולי ראיה שהדבר ייתכן אך לא שאכן התרחש.
"ענה" פירושו השיב (בד"כ בקול רם) על דברי אחר.
ואם יצחק לא התפלל, לא מתאימה לשון "ענה" אלא לשון "הושיע"/"הציל", והיה על הפייטן להשמיטו מהרשימה.
בתענית מתפללים:
טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה
הא למדת שאפשר לענות שלא על דברי אחר.
העיקר הוא שיצחק אבינו נענה, ולכן לא השמיטו הפייטן.
 
בכה: ילקו"ש וירא רמז קא
ביקש שישחטנו בשחיטה כשרה שלא ייפגם הקורבן [לא זוכר היכן בחז"ל]
התפלל שיחשב קרבן: "מי שענה ליצחק..."
תיקן ברכת מחיה המתים: כיון שפרחה נשמתו וחזרה (זוה"ק בראשית דף ס)
וכן בפדר"א פל"א "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ פָּרְחָה וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וְאָמַר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר חָזְרָה הַנֶּפֶשׁ לְגוּפוֹ, וְהִתִּירוֹ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. וְרָאָה [נ"א: וידע] יִצְחָק תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַמֵּתִים עֲתִידִין לְהֵחָיוֹת. בְּאוֹתָה שָׁעָה פָּתַח וְאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים"
יש"כ להרב @מכנדבי אבל הוא הקדמני.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓