ישראל אדלר

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
123
תודות
466
נקודות
66
מדוע נקרא השמחה על שם שאיבת המים, הרי עיקר המצוה היה ניסוכם על גבי המזבח, ואילו השאיבה הינה אך ורק אמצעי לקיום המצוה, א"כ מדוע עיקר השמחה נקרא ע"ש השאיבה ולא ע"ש הניסוך [אמנם שאבו משם רוח הקודש, אבל אכתי עיקר המצוה הוא הניסוך].
 
מהרש"א על סוכה דף נ/ב
גמ' דכתיב ושאבתם מים בששון וכו'. ואיתא בירושלמי למה נקרא בית השואבה שמשם שואבין רוח הקודש ע"ש ושאבתם וגו' ע"כ ונראה דגם לפי הירושלמי מהאי קרא ילפינן דבעינן שמחה בניסוך המים כדאמרינן בפרק לולב וערבה אלא דה"ק בירושלמי כיון דעיקר המצוה היא ניסוך המים ושאיבת מי שילוח צורך ניסוך הוא כדקתני לעיל ניסוך המים כיצד כו' היה ממלא מן השילוח כו' למה נקרא מקום השמחה שבעזרה בית השואבה ה"ל למקרי בית ניסוך וקאמר משום שע"י השמחה שהיתה שם ע"י ניסוך המים היו שואבין רוח הקודש שאינו שורה אלא מתוך שמחה דכתיב והיה כנגן המנגן וגו' כדאיתא בירושלמי מש"ה קורין ליה בית השואבה ומייתי ליה מקרא ושאבתם מים וגו' דבקרא נמי דנילף מיניה ניסוך המים בשמחה לא ה"ל למכתב ושאבתם אלא נסכו מים בששון וגו' אלא מדכתיב ושאבתם ע"ש שאיבת רה"ק וה"פ ושאבתם רוח הקודש ע"י ניסוך מים שהיה בששון דרה"ק בא מתוך שמחה.​
 
מדוע נקרא השמחה על שם שאיבת המים, הרי עיקר המצוה היה ניסוכם על גבי המזבח, ואילו השאיבה הינה אך ורק אמצעי לקיום המצוה, א"כ מדוע עיקר השמחה נקרא ע"ש השאיבה ולא ע"ש הניסוך [אמנם שאבו משם רוח הקודש, אבל אכתי עיקר המצוה הוא הניסוך].
אפשר שמאחר וניסוך המים הוא הדרך לזכות בדין על המים וכמוש''כ הפוסקים (הובא במ''ב) כל חיי האדם תלויים במים א''כ בשעת ניסוך דמי קצת לר''ה ויו''כ (וכעין מנהגנו כיום בהו''ר) ואינו עיקר השמחה
אלא עיקר השמחה קודם לכן בהכנה לשאיבה ובשאיבה ששמחים ושואבים רוח הקודש בעצם המועד של זמן שמחתנו ודבקות בשכינה ביסודות מהות הנפש שהוא ענין ההכנה לניסוך המים שהצמאון הבסיסי של האדם למים ינותב לצמאון לאל חי לראות לפני ה' ולידבק בו במקדשו ושמחים על הזכות הזו שזכינו מכוח כפרת יו''כ, ובשעת ניסוך הוא יותר שייך למידת הדין שמצפה מהאדם הרבה יותר ואז יותר מתאימה השתיקה כי מי יצדק לפניו בדין וכעין מניעת ההלל בר''ה ויו''כ שספרי חיים וספרי מתים פתוחים
וצ''ע.
 
בשם הבית יעקב השם בית השואבה בא להדגיש את חלקו של האדם בעבודה. המים השאובים מסמלים את פעולת האדם, ובחג הסוכות מעלים גם את פעולתו זו ומכניסים אותה לעבודת ה' על ידי הניסוך. משום כך נקראה השמחה על שם השאיבה, אף שהניסוך הוא עיקר המצוה.
 
מדוע נקרא השמחה על שם שאיבת המים, הרי עיקר המצוה היה ניסוכם על גבי המזבח, ואילו השאיבה הינה אך ורק אמצעי לקיום המצוה, א"כ מדוע עיקר השמחה נקרא ע"ש השאיבה ולא ע"ש הניסוך [אמנם שאבו משם רוח הקודש, אבל אכתי עיקר המצוה הוא הניסוך].
זכור לי שיש גמ' נדמה לי בר"ה שכותבת דמשום דהיו מעררעים הצדוקים על הנ"ל התקינו שיעשו שמחה.
 
זכור לי שיש גמ' נדמה לי בר"ה שכותבת דמשום דהיו מעררעים הצדוקים על הנ"ל התקינו שיעשו שמחה.
מבואר כן בירושלמי (סוכה פ"ד ה"ו) לגבי ניסוך המים, ופשוט שה"ה לשמחת בית השואבה.
ועלה במחשבתי רעיון זה מזמן לא כביר (טרם נודעו לי דברי הירושלמי הנ"ל), וכאן נתבאר בכעי"ז על עניין קרוב לזה.
 
נערך לאחרונה:
מיירי שם על התקיעות ולא על שמחת בית השואבה ולא מסתבר שעשו שמחה שלמה כל הלילה בשביל זה
אם אסרו תענית והספד למשך שמונה ימים בגלל שקרבנות התמיד באו משל ציבור, ולמשך ארבעה עשר יום משום שחג השבועות נקבע במועדו (מגילת תענית פ"א, הובא בבבלי תענית יז:) לא מופקע שיעשו ריקודים שישה לילות על שהצליחו להקריב את קרבן ה' כראוי.
וע"ז אמר המשורר: אילו יהודי היה יודע וכו'.
 
זה פחות ראיה כיון שיכול להיות שכל פעם שהיו עושים שמחה כזאת במקום המקדש (וכמובן שמחים במה שצריך לשמוח) היו שואבים רוח הקודש
חלש מאוד ובודאי נגד הירושלמי שאומר (פ''ה ה''א) שנקראת שואבה ע''ש ששואבים ממנה רוח הקודש ויונה בן אמיתי נכנס לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקודש, ובזמן יונה בן אמיתי לא היה צדוקים...
 
חלש מאוד ובודאי נגד הירושלמי שאומר (פ''ה ה''א) שנקראת שואבה ע''ש ששואבים ממנה רוח הקודש ויונה בן אמיתי נכנס לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקודש, ובזמן יונה בן אמיתי לא היה צדוקים...
בזמן יונה בן אמיתי היו פרוסדיות, והיה צריך לעשות שמחה על עצם העלייה לרגל.
 
אם אסרו תענית והספד למשך שמונה ימים בגלל שקרבנות התמיד באו משל ציבור, ולמשך ארבעה עשר יום משום שחג השבועות נקבע במועדו (מגילת תענית פ"א, הובא בבבלי תענית יז:) לא מופקע שיעשו ריקודים שישה לילות על שהצליחו להקריב את קרבן ה' כראוי.
אין שום השואה בין איסור הספד ותענית לשמחה שלא ראה שמחה מימיו מי שלא ראה אותה.
 
בזמן יונה בן אמיתי היו פרוסדיות, והיה צריך לעשות שמחה על עצם העלייה לרגל.
במחילה גדולה, אין מקום לדברים אלו, יהודה ובנימין לא היו צריכים לעשות את זה ורוב העם לא באו חרף הפרוסדיות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓