- הודעות
- 19
- תודות
- 38
- נקודות
- 2
בגמ' בב"ק תולדותיהן כיוצא בהם או לאו כיוצא בהם.
הגמ' מביאה משבת ששם מצאנו שתולדותיהם כיוצא בהם, ואילו לגבי טומאה מצאנו שתולדותיהם לאו כיוצא בהם. אלא שהגמ' שאלה על שבת "ומאי איכא בין אב לתולדה" היינו שאם נאמר שתולדותיהם כיוצא בהם מה הנפק"מ להגדיר אב ותולדה די אם נכתוב סוג אחד ונדע על השני הרי אין שום נפק"מ בין מה שנגיחה נקראת אב ונשיכ תולדה
ויש להקשות מדוע לגבי נזיקין הגמ' לא שאלה אמאי קרי ליה אב ואמאי קרי ליה תולדה לפי הצד שתולדותיהן כיוצא בהם
אלא נראה לומר שקיים חילוק בין הגדרת אב ותולדה לגבי שבת לאב ותולדה לגבי נזיקין, שבשבת הסיבה לחייב במלאכה זה לא הצורה הספציפית שבה המלאכה נעשית, אלא התכלית שלשמה נעשית המלאכה, וע"ז באמת שייך להקשות למה צריך להגדיר אב ותולדה, הרי די אם נכתוב דוגמא אחת עד כהמ שאין הכוונה לדוגמא הספציפית דווקא.
אבל לגבי נזיקין אפי' שיש תכונו אחת משותפת [כגון כוונה להזיק או הנאה להזיקו] לכאו' זה לא יכול להיות לבד הגדרה של מזיק, דאכתי יש התבוננות על צורת הנזק האם היא בשם מזיק או לא, ודוגמא לדבר מכלבא דאכל אמרי שלפי הצד שזה משונה אפי' שכוונתו להזיק אין זה שן, או קרן מועדת וקרן תמה, שאפי' שבשניהם יש את אותה הגדרה, בכ"ז הם מחולקים לב' אבות. וא"כ שהתורה דברה לגבי נזיקין על אב ספציפי יש התייחסות לדוגמא הזו דווקא בתור מזיק, ואם לא היה נכתב בתור אב לא ההינו לומדים ממנו שהוא אב טיפוס לעוד כמה, לפי שיש משמעות לדוגמא הזו דווקא, וע"כ יש צורך לכותבו בתור אב, ללמד שגם מה שדומה לו נכלל עמו באותו דין
הגמ' מביאה משבת ששם מצאנו שתולדותיהם כיוצא בהם, ואילו לגבי טומאה מצאנו שתולדותיהם לאו כיוצא בהם. אלא שהגמ' שאלה על שבת "ומאי איכא בין אב לתולדה" היינו שאם נאמר שתולדותיהם כיוצא בהם מה הנפק"מ להגדיר אב ותולדה די אם נכתוב סוג אחד ונדע על השני הרי אין שום נפק"מ בין מה שנגיחה נקראת אב ונשיכ תולדה
ויש להקשות מדוע לגבי נזיקין הגמ' לא שאלה אמאי קרי ליה אב ואמאי קרי ליה תולדה לפי הצד שתולדותיהן כיוצא בהם
אלא נראה לומר שקיים חילוק בין הגדרת אב ותולדה לגבי שבת לאב ותולדה לגבי נזיקין, שבשבת הסיבה לחייב במלאכה זה לא הצורה הספציפית שבה המלאכה נעשית, אלא התכלית שלשמה נעשית המלאכה, וע"ז באמת שייך להקשות למה צריך להגדיר אב ותולדה, הרי די אם נכתוב דוגמא אחת עד כהמ שאין הכוונה לדוגמא הספציפית דווקא.
אבל לגבי נזיקין אפי' שיש תכונו אחת משותפת [כגון כוונה להזיק או הנאה להזיקו] לכאו' זה לא יכול להיות לבד הגדרה של מזיק, דאכתי יש התבוננות על צורת הנזק האם היא בשם מזיק או לא, ודוגמא לדבר מכלבא דאכל אמרי שלפי הצד שזה משונה אפי' שכוונתו להזיק אין זה שן, או קרן מועדת וקרן תמה, שאפי' שבשניהם יש את אותה הגדרה, בכ"ז הם מחולקים לב' אבות. וא"כ שהתורה דברה לגבי נזיקין על אב ספציפי יש התייחסות לדוגמא הזו דווקא בתור מזיק, ואם לא היה נכתב בתור אב לא ההינו לומדים ממנו שהוא אב טיפוס לעוד כמה, לפי שיש משמעות לדוגמא הזו דווקא, וע"כ יש צורך לכותבו בתור אב, ללמד שגם מה שדומה לו נכלל עמו באותו דין