ידוע שמרן הרה"ק הקדושת לוי זי"ע מרוב קדושתו היה הנרדף היותר גדול מהסטרא אחרא משאר תלמידי בעשטה"ק, והכל היה מחמת שלא היה יכול לסבול את עוברי עבירה וערך מערכות כבידות נגדם, ורק מחמת שפירוש את ענין תשובה מאהבה (כידוע ראשון לחשבון עוונות שהזדונות נעשות זכיות) נתלבשו בו כל המליצי יושר לעוברי עבירה ועל כל הפשעים תכסה אהבת וחיבת הציונות, ותולין את כל שיקוציהם באילן גדול קדוש ישראל מרן הקדושת לוי זי"ע.
ואמר רבינו בתמיה "עס שאקלט זיך עפעס ארויס פון ארבעל תשובה מאהבה, ואם היה בהחמש מאות שנים האחרונים איזה ענין של תשובה מאהבה אזי היה רק צדיקים וקדושים יחידי סגולה כמו הקדושת לוי זי"ע", וככה התמרמר מתוך צער מעומק הלב על גודל הסילוף ובלבול העולם שסובלים מהמסלפים את דבריהם הק' של תלמידי בעשטה"ק זי"ע להתיר עי"ז איסורים חמורים שבתוה"ק ולהמשיך עי"ז תמימי עם.
ואמר אז את מה שכתב הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בספרו אור האמת (אשר כתב בכתי"ק) בשם רבינו המגיד ממעזריטש זי"ע על הפסוק עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם. (עי' העתק הדברים בספה"ק ויואל משה, מאמר א' סי' קע"ח)
באמצע שיחה של הדברי יואל מסאטמאר בחול המועד סוכות שנת תשי"ג מובא במחזור דברי יואל לסוכות עמוד ח"י
במחזור דברי יואל (לסוכות, עמוד ח"י) העתיק שיחה יקרה ויסודית זו של רבינו שאמר בעת עריכת השולחן הטהור ביום א' דחוהמ"ס שנת תשי"ג, כי אחרי תפלת שחרית באותו יום הראה אחד לרבינו את הדברים שנכתבו באחד הכתבי עת הטמאים של הציונים שנדפסו בחילול שבת ויו"ט, שם שפכו דברי בוז וקלון על איסורו של רבינו ועל אשר הרהיב בנפשו עוז להפסיד מסחריהם של אתרוגי שמיטה.
ובאחד מהצייטונגע"ן הנ"ל כתב לא פחות ולא יותר, ש"באם היה מרן הרה"ק הקדושת לוי זי"ע חי בדור הזה היה לו עוד דבר ללמד סנגוריא על כלל ישראל, שמלבד מצות ד' מינים שמקיימים, הרי ניתוסף עוד זכות בשנה ההוא שמקיימים המצוה עם אתרוג של ארץ ישראל".
ואח"כ בעריכת השולחן של סעודת היום התמרמר רבינו מאוד ואמר מתוך צער: "אשר על כל דבר פשע של הציונים לא די להם עם הפצת דרכי מינות וכפירה, אלא עוד הם מפריעים את הצדיקים הקדושים תלמידי בעשטה"ק זי"ע במנוחתם, ותולין כל דברי שחץ וניאוץ וכפירה באיצטלא דרבנן".
www.hamichlol.org.il
