חולין משתרשי ליה במקום שלא חיסר ממנו מתחייב?

[מנורה בדרום]

נסתפקתי אם מתחייב משום משתרשי במקום שלא חסר ממנו כלום כיון דסו"ס נתרבה ממונו ממנו או דבעינן שיחסר לו דבר.

 

[אור זרוע לצדיק]

יש לזה שייכות לזה נהנה וזה לא חסר?

 

[מנורה בדרום]

יש לזה שייכות לזה נהנה וזה לא חסר?

לחץ כדי לכווץ...

בני דודים שניים.

 

[רב פאל]

נסתפקתי אם מתחייב משום משתרשי במקום שלא חסר ממנו כלום כיון דסו"ס נתרבה ממונו ממנו או דבעינן שיחסר לו דבר.

לחץ כדי לכווץ...

יש לזה שייכות לזה נהנה וזה לא חסר?

לחץ כדי לכווץ...

אני לא מונח בסוגיא
אבל זכור לי ששם מסבירים שזה נהנה וזה חסר זה משרשי ליה משא"כ בזה נהנה וזה לא חסר
וזה גם מובן מסברא כי משתרשי ליה זה טענה שהממון שלי הוליד אצלך מעין ממוני גבך משא"כ באינו חסר
(אני לא בטוח אני ישתדל לבדוק את הנושא)

 

[מנורה בדרום]

אני לא מונח בסוגיא
אבל זכור לי ששם מסבירים שזה נהנה וזה חסר זה משרשי ליה משא"כ בזה נהנה וזה לא חסר

לחץ כדי לכווץ...

האח' נוקטים שמשתרשי זה לא נהנה [עכ"פ בביהמ"ד של ר' שמעון]

 

[שלמה בן יואל]

עיי' רש"י ב"מ מ"ב ב' ושלו חסר. וזה ברור שמשתרשי לי' הוא רק בחסר שכנגדו. ואמנם יש דין נוסף של נהנה כדין וזה שייך לסוגיית יורד ומקיף. והם אחים אבל אינן דבר א' ממש. ולענין נהנה יכול לומר הייתי מתענה וכדומה, וכן יכול לומר לדידי סגי לי וכדומה. אבל במשתרשי לי' חשיב שקיבל את הבעין של חבירו ולא רק את נהנה את ממון חבירו. וקיצרתי.

 

[לולא דמסתפינא]

בתביעת משתרשי מצינו גבי אנסו בית המלך גרנו דאמרינן שמשתרשי ליה וחייב,
וכבר כתב הקצוה"ח שבזה דדוקא יש טענת הייתי מתענה כיון שיסוד חיובו אינו על מה שהוא נהנה מחברו כמו בנהנה,
אלא על מה שנחסר ממנו וקיים אצלו, וע"ז אמר ליה הקיום של הממון שלי לא תלוי בהתחסרות ששלך כי הייתי מתענה,
וביאר הגרש"ש בסוגיא שם שהכוונה היא שעיקר המחייב הוא שאני חסכתי לך את הממון,
והיינו דאני נתחסרתי ובזה נתקיים הממון שלך, וע"ז הוא תובע ממוני גבך כמו בהלוואה שהוא תובע את ממונו,
שנחסר ממנו ובזה הורווח חברו זה תביעתו גם במשתרשי, וממילא בהייתי מתענה פטור,
משא"כ בנהנה אין טענת הייתי מתענה כיון שלעולם התביעה היא על מה שיש לך ההנאה ממני,
והנאה זה דבר שלעולם יש לך גם אם אין אתה מוכרח לזה, משא"כ בתביעת משתרשי

 

[מנורה בדרום]

בתביעת משתרשי מצינו גבי אנסו בית המלך גרנו דאמרינן שמשתרשי ליה וחייב,
וכבר כתב הקצוה"ח שבזה דדוקא יש טענת הייתי מתענה כיון שיסוד חיובו אינו על מה שהוא נהנה מחברו כמו בנהנה,
אלא על מה שנחסר ממנו וקיים אצלו, וע"ז אמר ליה הקיום של הממון שלי לא תלוי בהתחסרות ששלך כי הייתי מתענה,
וביאר הגרש"ש בסוגיא שם שהכוונה היא שעיקר המחייב הוא שאני חסכתי לך את הממון,
והיינו דאני נתחסרתי ובזה נתקיים הממון שלך, וע"ז הוא תובע ממוני גבך כמו בהלוואה שהוא תובע את ממונו,
שנחסר ממנו ובזה הורווח חברו זה תביעתו גם במשתרשי, וממילא בהייתי מתענה פטור,
משא"כ בנהנה אין טענת הייתי מתענה כיון שלעולם התביעה היא על מה שיש לך ההנאה ממני,
והנאה זה דבר שלעולם יש לך גם אם אין אתה מוכרח לזה, משא"כ בתביעת משתרשי

לחץ כדי לכווץ...

שם זה ממון שאין לו תובעין, ולא שייך לחסרון ממון.

 

[לולא דמסתפינא]

שם זה ממון שאין לו תובעין, ולא שייך לחסרון ממון.

לחץ כדי לכווץ...

אין כוונתי כמו בדיני מזיק,
ששם באמת הוא פטור כי התביעה היא על המעשה נזק ואין תובעין על הממון יהיה ההסבר שיהיה,
אבל כאן זה תביעה מצד עצם דיני המשפט שכיון שקיום הממון שלו הוא בממון של התרומה,
אין לך מצב של 'ממוני גבך' גדול מזה והוי כמו הלוואה,
וכי אם מישהו גזל מתרומה וזה בעין יש לך צד כל שהוא שהוא אינו חייב להחזיר???

 

[מנורה בדרום]

אין כוונתי כמו בדיני מזיק,
ששם באמת הוא פטור כי התביעה היא על המעשה נזק ואין תובעין על הממון יהיה ההסבר שיהיה,
אבל כאן זה תביעה מצד עצם דיני המשפט שכיון שקיום הממון שלו הוא בממון של התרומה,
אין לך מצב של 'ממוני גבך' גדול מזה והוי כמו הלוואה,
וכי אם מישהו גזל מתרומה וזה בעין יש לך צד כל שהוא שהוא אינו חייב להחזיר???

לחץ כדי לכווץ...

אמת ויציב, סברא נכונה.

 

[רצוני להבין]

נסתפקתי אם מתחייב משום משתרשי במקום שלא חסר ממנו כלום כיון דסו"ס נתרבה ממונו ממנו או דבעינן שיחסר לו דבר.

לחץ כדי לכווץ...

צדדי הספק ?

 

[מנורה בדרום]

צדדי הספק ?

לחץ כדי לכווץ...

אם מתחייב משום משתרשי במקום שלא חסר ממנו כלום או דבעינן שיחסר לו דבר.

לחץ כדי לכווץ...

ספק רעיוני [בהקדם לזה חקרתי אם אפשר לעשות קנין כסף במשתרשי ותליתי את זה בזה].

 

[רצוני להבין]

בגמ' בכתובות (דצ"ח) יש כי בגוונא ששלח אדם מעותיו ביד שליח לקנות חיטים והוסיפו לו יותר משהיה ראוי ליתן בעד מעות אלו חולקים המשלח והשליח המותר והטעם בי' הנמוק"י [ב"ק דל"ו מדהרי"ף] היות והן השליח והן המעות גרמוהו. מאיזה דין זה?