מנין נולדה הטעות? שיבושים שהתגלגלו מספר לספר

[סופר מ.]

שם מחבר, ייחוס חיבור או מראה מקום שנעתקו שוב ושוב, עד שהטעות נעשתה מקובלת.
@קבוצה עולם הספרים

 

[חידודא]

איסור והיתר הארוך
בעבר שייכוהו בטעות לרבינו יונה מגירונדי בעל השערי תשובה, וזאת משום שבדפוס הראשון היה כתוב הגאון מוהר"ר יונה ובדפוס שלאחר מכן, "אומרים כי הוא הגאון השלם מורינו ורבינו מוהר"ר יונה גירונדי", אף שגם שם היה כתוב שהוא "מבתראי דתראי", שזה לא מתאים לרבינו יונה מגירונדי.
בדפוסים שלאחר מכן כבר היה כתוב שמחברו הוא "רבינו יונה מגירנדי",
אך הוסיפו שהוא תלמיד של מהרא"י, מה שלא יתכן לפי סדר הדורות.
המחבר האמיתי הוא רבי יונה ב"ר ישראל מרגנשבורג תלמיד תרומת הדשן עיין ברמ"א יו"ד נא' ב

 

[מכנדבי]

חידושי הראשונים על מסכתות רבות יוחסו לזולתם.
המפורסם שבהם: החידושים על סוכה שנקראו על שם הרשב"א, חוברו על ידי הריטב"א.

 

[מנורה בדרום]

תוס' ר"י הזקן המודפס על הדף בקידושין, ובאמת אינו אלא ר"א מן ההר.

 

[איישר חילי]

היה ספר של 'רבינו מנחם מנדל' שיחסוהו לרמ''מ ויטבסק, ונתברר שהיה של הרמ''מ משקלוב
פרח לי שמו.

ספר שערי העבודה למיטב ידיעתי מיוחס לרבינו יונה כהמשך לשערי תשובה, ויש חולקים.

ספר חמדת ימים עד היום נתון בויכוח בין החוקרים.

ספר בשמים ראש הוברר מעבר לכל ספק שהוא זיוף, כך שמעתי מר' אשר וייס [אף שמביא ממנו כמ''פ בטענה שהגרעק''א מציינו גם].

 

[איישר חילי]

חידושי הראשונים על מסכתות רבות יוחסו לזולתם.

לחץ כדי לכווץ...

הזכרתני שו''ת הרשב''א המיוחס [בטעות] לרמב''ן. ונקרא 'מיוחסות'.

 

[ישראל אדלר]

ספרו של אלדד הדני בהלכות שחיטה בו כל קטע מתחיל בתיבות 'אמר יהושע', ובראשי תיבות א"י. התוס' בריש חולין מביא הלכות ארץ ישראל שנשים פסולות לשחיטה, וכתב התורה תמימה בספרו מקור ברוך, כי מקור הדבר הוא בספרו של אלדד הדני, והיה כתוב בראשי תיבות הלכות א"י [דהיינו הלכות אמר יהושע - שהספר נקרא ע"ש המילים הפותחות אותו, כמו 'תנא דבי אליהו' וכדו'] והמדפיסים אשר לא ידעו פתחו את הר"ת 'ארץ ישראל', ונעשה הלכות ארץ ישראל.

 

[מוישי שטיין]

שם מחבר, ייחוס חיבור או מראה מקום שנעתקו שוב ושוב, עד שהטעות נעשתה מקובלת.

לחץ כדי לכווץ...

בשב שמעתתא בתחילה מחלוקת של הרמב"ם והראב"ד עם הרמב"ן והרשב"א (בעוד זשה הר"ן בכלל)

 

[יאשע בער]

היה ספר של 'רבינו מנחם מנדל' שיחסוהו לרמ''מ ויטבסק, ונתברר שהיה של הרמ''מ משקלוב

לחץ כדי לכווץ...

ספר מנחם ציון. באמת יש כזה ספר גם לויטבסקער, אך החסידים התבלבלו ולמדו בספר של השקלובע'ר על זוהר רות שג"כ נקרא בשם זה

 

[נתנאל לב]

רבינו ברוך בעל התרומה מכונה ברוב הספרים "מוורמיישא" ויש מי שהוכיח שהוא טעות שנתגלגלה מר ברוך אבי מהרם, ובעל התרומה מצרפת היה

 

[איישר חילי]

אגב להעיר על ענין שלא קשור לספרים

האם בקדושה אומרים 'בקול רעש גדול אדיר וחזק'? | אוצר הסידור והתפילה

מישהו מכיר את הפולמוס האם בקדושה אומרים 'בקול רעש גדול אדיר וחזק' והיה איזה חוקר שטען שצריך לומר 'אופנים וחיות'? שהם ראשי תבות 'או''ח' שאלתי מאידך חוקר בכיר ממנו ת''ח ואמר לי חלילה לשנות ובכל הנוסחאות שבידינו הנוסח הוא אדיר וחזק, ותו לא מידי.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[נהר מעדן]

בברוך שאמר יש כמה חידושים שלטענתו הוא טעות מחיבור לחיבור.
א. מה שמודפס קודם ברכת החודש: "בזכות תפלת רבים".
לדעתו, היה נדפס קודם תפלת ברכת החודש, מהני תפלת של האמוראים שאומרים אחר צלותא שאיתא בברכות. ואחר כך היה המדפיס מציין "ברכות תפלת רב" והכוונה שהמקור לתפלה זו, הוא ממסכת ברכות, והוא תפלת רב שאמר כן אחר תפלתו. והמדפיסים טעו, וסברו שזה התחלה לברכת החודש, ולא היו יכולים לפנח את הכוונה של "ברכות תפלת רב", לכן כתבו ותקנו "בזכות תפלת רב" ומדייקים אחרים תקנו עוד יותר וכתבו "בזכות תפלת רבים". כהיום אכן יש נוסחאות שאומרים "בזכות תפלת רב", ויש שיוצאים ידי שניהם ואומרים "בזכות תפלת רב ורבים".

 

[נהר מעדן]

עוד חידוש יש מהברוך שאמר:
מה שמודפס בסוף ברכת המזון שבשבת אומרים "מגדול", לדעתו זה טעות הדפוס, שבדפוס ראשון היה כתוב אחר תיבת "מגדיל" "בש"א מגדול", והכוונה היה שב"שמואל א" כתיב "מגדול", והמדפיס שרצה לפנח את תיבת "בש"א" סבירא ליה שהכוונה הוא שבשבת אומרים מגדול, ומזה נשתרבב שהמדפיס האחר, טעה שהכוונה שלא רק בשבת אלא כל יום שיש בו מוסף.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

עוד חידוש יש מהברוך שאמר:
מה שמודפס בסוף ברכת המזון שבשבת אומרים "מגדול", לדעתו זה טעות הדפוס, שבדפוס ראשון היה כתוב אחר תיבת "מגדיל" "בש"א מגדול", והכוונה היה שב"שמואל א" כתיב "מגדול", והמדפיס שרצה לפנח את תיבת "בש"א" סבירא ליה שהכוונה הוא שבשבת אומרים מגדול, ומזה נשתרבב שהמדפיס האחר, טעה שהכוונה שלא רק בשבת אלא כל יום שיש בו מוסף.

לחץ כדי לכווץ...

כבר הוברר שזה לא נכון, כי זה כבר כתוב באבודרהם, והחלוקה לש"א וב' היתה הרבה לאחר זמנו

 

[איישר חילי]

אם כבר מדברים על טעויות, בפיוט הנפלא והנורא 'ידיד נפש' לבעל החרדים זיע''א השתרבבו טעויות במשך השנים, הבולט שבהם 'אלה חמדה ליבי' שאין לזה משמעות, והמקור שנמצא בכת''י רבי אלעזר אזכרי עצמו הוא 'אנא א-לי מחמד ליבי חושה נא ואל תתעלם' [חושה ל' תמהר ולא חוסה ל' רחמים]

וכן 'והיתה לה שמחת עולם' לא מופיע ככה בכת''י הנ''ל [שפורסם בעיתון שבת קודש בשנת תשנ''ח וקיים באוצה''ח] אלא הנכון זה- ''והיתה לך שפחת עולם'' כלומר מצדנו לקב''ה.

ובסיום שאומרים מהר אהוב- בחולם, שם מנוקד מהר אהוב- במלאפום, כלומר השי''ת האהוב.

והמעוניין יכול פשוט ללכת לצפת, לבית החיים שם, ויראה שעל קברו של בעל החרדים דאגו להדפיס הנוסח המדוייק.

 

[איישר חילי]

דבר נוסף שחשוב לדעת- במוסף של יו''ט וחוה''מ נפוץ ברוב הסידורים 'שובה אלינו בהמון רחמיך' ושמעתי מכמה ת''ח שזה נוסח שהמציא זלמן הענא [שהוא אדם שנוי במחלוקת כידוע, אמנם הפמ''ג מביא ממנו כמ''פ אבל רבים התנגדו לו כמדומה היעב''ץ ועוד]
והנוסח האמיתי הוא ''שובה עלינו'' בהמון רחמיך, וכן הגיהו בסידור המדוייק 'תפילה ברורה'.

 

[וזכני לגדל]

אגב אם אפשר להעיר על ענין שלא קשור לספרים- מישהו מכיר את הפולמוס האם בקדושה אומרים 'בקול רעש גדול אדיר וחזק' והיה איזה חוקר שטען שצריך לומר 'אופנים וחיות'? שהם ראשי תבות 'או''ח' שאלתי מאידך חוקר בכיר ממנו ת''ח ואמר לי חלילה לשנות ובכל הנוסחאות שבידינו הנוסח הוא אדיר וחזק, ותו לא מידי.

לחץ כדי לכווץ...

רשימת ראיות לזה:
א. לא מוזכר מי הם המשמיעים קול.
ב. המשקל של הקטע אמור להיות חרוזים, כך-
אז בקול רעש גדול,
אופנים וחיות משמיעים קול,
מתנשאים לעומת שרפים,
לעומתם משבחים ואומרים.
ואם זה 'אדיר וחזק' אז הקטע הראשון ממשיך עד סוף אדיר וחזק וסתם נהיה קטע ארוך, והשורה השנייה מתקצרת לשתי מילים..
ג. במנגינה (בשבת, יו"ט, ימים נוראים) ה'פסיק' נמצא לפני אדיר וחזק.
ד. אין שום מקור ללשון הזו 'אדיר וחזק'.

אגב, לפי"ז המנגינה ממש עתיקת יומין, עוד לפני שהחליפו את הנוסח..