החפץ חיים

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
110
תודות
447
נקודות
65
מענין שאת המקור לכך שמנין זה עשרה לומדים מהמרגלים שהיו עשרה ונקראו עדה ואיך לומדים את הענין של השראת השכינה בעשרה דווקא מעדה של אנשים שחטאו האם יש למשהו הסבר בזה.
 
מענין שאת המקור לכך שמנין זה עשרה לומדים מהמרגלים שהיו עשרה ונקראו עדה ואיך לומדים את הענין של השראת השכינה בעשרה דווקא מעדה של אנשים שחטאו האם יש למשהו הסבר בזה.
מהמרגלים למדו שעדה זה עשרה. ולא שהמקור שצריך עשרה לדבר שבקדושה הוא מהמרגלים.
אית' בגמ' [סוטה דל"ה., מנחות דנ"ג:, ובערכין דט"ו.], שהמרגלים דיברו כלפי מעלה – שהכנעני חזק קכביכול מן הקב"ה. ונמצא א"כ שהיו המרגלים מומרים.

ומעתה ק' מהא דמבו' בסנהדרין [דע"ד:] דאין חובת קידוש ה' אלא במעשה הנעשה בפהרסיא בפני עשרה, ושיהיו דווקא מישראל, ויליף לה בג"ש תוך תוך ממרגלים. וק', דהלא מרגלים מומרים היו ויצאו מכלל ישראל.

ובאמת כת' באגרו"מ [יו"ד ח"א, ע] להוכיח מזה:
ומה ששאל מע"כ אם מחלל שבת בפרהסיא נחשב אף בפני עשרה מישראל שאינם שומרי תורה, הנה לע"ד מסתבר דנחשב פרהסיא. דהא לענין חיוב קדוש השם הוא כמפורש בסנהדרין דף ע"ד דאף לפני מומרים חייב דהא ילפינן שדוקא כולהו ישראל ממרגלים ונמצא שלא רק המספר דעשרה ילפינן משם אלא דבעינן ממש כי התם שיהיו ישראלים וא"כ הוא גם במומרים כי התם שהיו כופרים כדאיתא בערכין דף ט"ו.
ובאגרו"מ [או"ח ח"ב, יט] העלה ע"פ ראי' זו, דיש לצרף למנין עשרה לדבר שבקדושה גם מחללי שבתות בפהרסיא ומומרים. דהלא במגילה [דכ"ג:] תנן שאין דבר שבקדושה פחות מעשרה, ויליף לה מהא דכתי' 'ונקדשתי בתוך בנ"י', ותוך היינו בעשרה כדכתי' 'הבדלו מתוך העדה', ואין עדה פחותה מי' כדכתי' 'עד מתי לעדה הרעה הזאת', הרי דמרגלים מומרים היו ומצטרפין למנין עשרה.

אכן ד' האגרו"מ נסתרים מד' הפמ"ג [או"ח נה בא"א, ד] שכת': מומר לע"ז וחילול שבת או להכעיס בד"א ה"ה כעכו"ם ואין מצטרף. ובסעיף י"א [שכת' השו"ע] עבריין מצטרף, מיירי לתיאבון, הא לא"ה לא. ע"כ. וכ"כ במשנ"ב [שם, מו] כד' הפמ"ג.
ואמנם אין הכרח שהיו המרגלים כופרים בקב"ה, ואף שדיברו דבר גדול כלפי שמיא, אך מ"מ להאגרו"מ דנקט שהיו מומרים לע"ז, א"כ דבריו צ"ע מהפמ"ג.
 
מענין שאת המקור לכך שמנין זה עשרה לומדים מהמרגלים שהיו עשרה ונקראו עדה ואיך לומדים את הענין של השראת השכינה בעשרה דווקא מעדה של אנשים שחטאו האם יש למשהו הסבר בזה.
אפשר הוא לרבותא, שאפי' בעדה של רשעים מישראל שייכת השראת שכינה,
כמדומני שיש שהביאו מזה ראיה בנידון של צירוף רשעים למנין עשרה.
 
אכן ד' האגרו"מ נסתרים מד' הפמ"ג [או"ח נה בא"א, ד] שכת': מומר לע"ז וחילול שבת או להכעיס בד"א ה"ה כעכו"ם ואין מצטרף. ובסעיף י"א [שכת' השו"ע] עבריין מצטרף, מיירי לתיאבון, הא לא"ה לא. ע"כ. וכ"כ במשנ"ב [שם, מו] כד' הפמ"ג.
ואמנם אין הכרח שהיו המרגלים כופרים בקב"ה, ואף שדיברו דבר גדול כלפי שמיא, אך מ"מ להאגרו"מ דנקט שהיו מומרים לע"ז, א"כ דבריו צ"ע מהפמ"ג.
זה סותר האג"מ להלכה, אבל אין בהכרח מחלוקת על עצם הראיה, דאפשר זה שמומר אינו מצטרף זהו רק מדרבנן.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון