שלח המקור למנין מעדת המרגלים (1 צופה)

[החפץ חיים]

מענין שאת המקור לכך שמנין זה עשרה לומדים מהמרגלים שהיו עשרה ונקראו עדה ואיך לומדים את הענין של השראת השכינה בעשרה דווקא מעדה של אנשים שחטאו האם יש למשהו הסבר בזה.

 

[אור זרוע לצדיק]

מהמרגלים למדו שעדה זה עשרה. ולא שהמקור שצריך עשרה לדבר שבקדושה הוא מהמרגלים.

 

[קהילת יעקב]

מענין שאת המקור לכך שמנין זה עשרה לומדים מהמרגלים שהיו עשרה ונקראו עדה ואיך לומדים את הענין של השראת השכינה בעשרה דווקא מעדה של אנשים שחטאו האם יש למשהו הסבר בזה.

לחץ כדי לכווץ...

מהמרגלים למדו שעדה זה עשרה. ולא שהמקור שצריך עשרה לדבר שבקדושה הוא מהמרגלים.

לחץ כדי לכווץ...

אית' בגמ' [סוטה דל"ה., מנחות דנ"ג:, ובערכין דט"ו.], שהמרגלים דיברו כלפי מעלה – שהכנעני חזק קכביכול מן הקב"ה. ונמצא א"כ שהיו המרגלים מומרים.

ומעתה ק' מהא דמבו' בסנהדרין [דע"ד:] דאין חובת קידוש ה' אלא במעשה הנעשה בפהרסיא בפני עשרה, ושיהיו דווקא מישראל, ויליף לה בג"ש תוך תוך ממרגלים. וק', דהלא מרגלים מומרים היו ויצאו מכלל ישראל.

ובאמת כת' באגרו"מ [יו"ד ח"א, ע] להוכיח מזה:

ומה ששאל מע"כ אם מחלל שבת בפרהסיא נחשב אף בפני עשרה מישראל שאינם שומרי תורה, הנה לע"ד מסתבר דנחשב פרהסיא. דהא לענין חיוב קדוש השם הוא כמפורש בסנהדרין דף ע"ד דאף לפני מומרים חייב דהא ילפינן שדוקא כולהו ישראל ממרגלים ונמצא שלא רק המספר דעשרה ילפינן משם אלא דבעינן ממש כי התם שיהיו ישראלים וא"כ הוא גם במומרים כי התם שהיו כופרים כדאיתא בערכין דף ט"ו.

לחץ כדי לכווץ...

ובאגרו"מ [או"ח ח"ב, יט] העלה ע"פ ראי' זו, דיש לצרף למנין עשרה לדבר שבקדושה גם מחללי שבתות בפהרסיא ומומרים. דהלא במגילה [דכ"ג:] תנן שאין דבר שבקדושה פחות מעשרה, ויליף לה מהא דכתי' 'ונקדשתי בתוך בנ"י', ותוך היינו בעשרה כדכתי' 'הבדלו מתוך העדה', ואין עדה פחותה מי' כדכתי' 'עד מתי לעדה הרעה הזאת', הרי דמרגלים מומרים היו ומצטרפין למנין עשרה.

אכן ד' האגרו"מ נסתרים מד' הפמ"ג [או"ח נה בא"א, ד] שכת': מומר לע"ז וחילול שבת או להכעיס בד"א ה"ה כעכו"ם ואין מצטרף. ובסעיף י"א [שכת' השו"ע] עבריין מצטרף, מיירי לתיאבון, הא לא"ה לא. ע"כ. וכ"כ במשנ"ב [שם, מו] כד' הפמ"ג.
ואמנם אין הכרח שהיו המרגלים כופרים בקב"ה, ואף שדיברו דבר גדול כלפי שמיא, אך מ"מ להאגרו"מ דנקט שהיו מומרים לע"ז, א"כ דבריו צ"ע מהפמ"ג.

 

[יצחק א]

מענין שאת המקור לכך שמנין זה עשרה לומדים מהמרגלים שהיו עשרה ונקראו עדה ואיך לומדים את הענין של השראת השכינה בעשרה דווקא מעדה של אנשים שחטאו האם יש למשהו הסבר בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אפשר הוא לרבותא, שאפי' בעדה של רשעים מישראל שייכת השראת שכינה,
כמדומני שיש שהביאו מזה ראיה בנידון של צירוף רשעים למנין עשרה.

 

[יצחק א]

אכן ד' האגרו"מ נסתרים מד' הפמ"ג [או"ח נה בא"א, ד] שכת': מומר לע"ז וחילול שבת או להכעיס בד"א ה"ה כעכו"ם ואין מצטרף. ובסעיף י"א [שכת' השו"ע] עבריין מצטרף, מיירי לתיאבון, הא לא"ה לא. ע"כ. וכ"כ במשנ"ב [שם, מו] כד' הפמ"ג.
ואמנם אין הכרח שהיו המרגלים כופרים בקב"ה, ואף שדיברו דבר גדול כלפי שמיא, אך מ"מ להאגרו"מ דנקט שהיו מומרים לע"ז, א"כ דבריו צ"ע מהפמ"ג.

לחץ כדי לכווץ...

זה סותר האג"מ להלכה, אבל אין בהכרח מחלוקת על עצם הראיה, דאפשר זה שמומר אינו מצטרף זהו רק מדרבנן.