חידושים מרפסין איגרי של רבי עמרם פריד שליט"א

[סנה בוער]

נכתב בגליון אזמרה לשמך שהעושה כפרות על כסף שלא יאמר נפש תחת נפש אלא יאמר דמים תחת דמים,
[ולכאו' באותו מידה היה יכול לומר דמים תחת נפש ומה שכתב הוא משחק מילים בעלמא]

 

[אור זרוע לצדיק]

נכתב בגליון אזמרה לשמך שהעושה כפרות על כסף שלא יאמר נפש תחת נפש אלא יאמר דמים תחת דמים,
[ולכאו' באותו מידה היה יכול לומר דמים תחת נפש ומה שכתב הוא משחק מילים בעלמא]

לחץ כדי לכווץ...

בכל מקרה יש לזה שייכות לנפש כי דמים תרתי משמע.

 

[יהודי פנימי]

לא הוי תרי דסתרן אהדדי ?

לחץ כדי לכווץ...

לא.
אני מתכוון רוטב קרוש

 

[יהודי פנימי]

מה זה רוטב יבש?

לחץ כדי לכווץ...

רוטב קרוש

 

[שמש מאיר]

הגר"ע פוסק שרוטב יבש מותר לחממו בשבת דחשיב יבש.
למרות שפשטות דברי המ"א והמ"ב לא נראה כך.

לחץ כדי לכווץ...

עיין סימן שי"ח במשנ"ב סקל"ג וסקע"א משמע כהגר"ע, וכן הוא להדיא במג"א, וכן פסק בשועה"ר, [אלא שבסידורו חזר בו והחמיר]

 

[יהודי פנימי]

עיין סימן שי"ח במשנ"ב סקל"ג וסקע"א משמע כהגר"ע, וכן הוא להדיא במג"א, וכן פסק בשועה"ר, [אלא שבסידורו חזר בו והחמיר]

לחץ כדי לכווץ...

עיין שוב במ"א ובפמ"ג יש ב' סוגים.
יש שומן יבש ובזה פסק המ"א והמ"ב שחשיב יבש וכן בשוע"ה (וחזר בו בסידור) ודלא כהט"ז והלבוש.
אבל אני דיברתי על רוטב יבש לא שומן ובזה כ' הפמ"ג שנראה מדברי המ"א שחשיב לח וכ"נ במ"ב שם.
ומ"מ הגר"ע פריד פוסק להקל בזה.
(לדוגמא פלפלים שהתבשלו הרבה זמן והמשקה שיצא מהם נקרש וכדו' זה לא שומן יבש אלא רוטב יבש. שומן הוא יותר אוכל במהותו מזה.)

 

[שמש מאיר]

עיין שוב במ"א ובפמ"ג יש ב' סוגים.
יש שומן יבש ובזה פסק המ"א והמ"ב שחשיב יבש וכן בשוע"ה (וחזר בו בסידור) ודלא כהט"ז והלבוש.
אבל אני דיברתי על רוטב יבש לא שומן ובזה כ' הפמ"ג שנראה מדברי המ"א שחשיב לח וכ"נ במ"ב שם.
ומ"מ הגר"ע פריד פוסק להקל בזה.
(לדוגמא פלפלים שהתבשלו הרבה זמן והמשקה שיצא מהם נקרש וכדו' זה לא שומן יבש אלא רוטב יבש. שומן הוא יותר אוכל במהותו מזה.)

לחץ כדי לכווץ...

ציין בבקשה איפה הפמג והמשנב, זה ממש חדש בשבילי, תודה עצומה שהחכמת אותי.

 

[יהודי פנימי]

ציין בבקשה איפה הפמג והמשנב, זה ממש חדש בשבילי, תודה עצומה שהחכמת אותי.

לחץ כדי לכווץ...

ובמ"ב
(קד) דשרי - היינו רק לענין איסור נולד דלא שייך בזה אבל לענין איסור בישול הכא חמיר מדלעיל דהא רוטב הוא דבר לח ודבר לח שנצטנן שייך בו בישול כמ"ש המחבר בסט"ו וע"כ אינו מותר הכא רק אם יעמיד הקדרה במקום שאין היד סולדת בו:
ועי' בפמ"ג המצורף דקאי ע"ד המ"א שהביא המ"ב

 

[דבר ה']

שמעתי מהרב שליט"א כמה פעמים שזה לא כדין מה שרבים מקלים במחלוקת פוסקי זמנינו בדאוריתא כיון שהכלל שבדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז.) כגון לפתוח בקבוקים בשבת אין אפשרות כלל להקל בזה אא"כ יש לך רב שתמיד אתה עושה את ההלכות כמוהו והוא מקל בזה ואף מי שנוהג מ/בביתו להקל בזה אין זה נחשב מנהג
(מקורות לעיון בנושא רמ"א אהע"ז כ"ה ב, ש"ך בכללי פסיקה שלאחר סימן רמ"ב, חזו"א יו"ד ק"נ תחילת הסימן והריטב"א שבס"ק ה)

 

[יאיר החושב]

לא כל כך אהבתי את שם האשכול כאילו יש לרב איזה שורה של פסקים מרפסין איגרא כמדומה שהוי זילזול בת"ח

 

[דבר ה']

לא כל כך אהבתי את שם האשכול כאילו יש לרב איזה שורה של פסקים מרפסין איגרא כמדומה שהוי זילזול בת"ח

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא זה כדבר המשתמע לתרי אפי ובאפי תלתא מפרשינן שכונתו לטוב

 

[יאיר החושב]

מסתמא זהכדבר המשתמע לתרי אפי ובאפי תלתא מפרשינן שכונתו לטוב

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[דבר ה']

חפץ חיים (ב, ב): וּמַה שֶּׁנִּמְצָא הֶתֵּר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל לוֹמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָה, הַיְנוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ גְּנַאי גָּמוּר וְהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פָּנִים. וְעִנְיָן כָּזֶה יָדוּעַ שֶׁתָּלוּי לְפִי הַדִּבּוּר, שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ הַמְסַפֵּר בְּעֵת סִפּוּרוֹ, בָּזֶה הִתִּירוּהוּ חֲזַ"ל לוֹמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָה וְתָלוּהוּ, כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר הַדְּבָרִים בִּפְנֵי שְׁלֹשָה, יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁיָּבוֹאוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנָיו, דְּחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵהּ {שחברך חבר יש לו}, וְעַל כֵּן הוּא שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ בְּעֵת אֲמִירָה לוֹמַר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִנְכָּר מִלְּשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן גְּנַאי.

אכן יל"ד שכאן זה לא עתיד להגיע לאזניו אך בכל אופן בהודעה של פותח הנושא כתב שכונתו למצוא "סקופים"

 

[דבר ה']

דעת הרב שליט"א שעוגות בוקר ברכתם המוציא וכן צריכים נט"י וכו' וכן דעתו גבי לחמניות מזונות וכן על פיצה מזונות
(מקור: קס"ח י"ז)

 

[להודות תמיד]

הגר"ע פוסק שרוטב יבש מותר לחממו בשבת דחשיב יבש.
למרות שפשטות דברי המ"א והמ"ב לא נראה כך.

לחץ כדי לכווץ...

למה לא נראה כך, עיין בשי"ח סט"ז ואדרבה צריך להבין למה שרוטב יהיה שונה אם למעשה בשעת ההנחה הוא יבש, עי' במג"א שם

 

[להודות תמיד]

דעת הרב שליט"א שעוגות בוקר ברכתם המוציא וכן צריכים נט"י וכו' וכן דעתו גבי לחמניות מזונות וכן על פיצה מזונות
(מקור: קס"ח י"ז)

לחץ כדי לכווץ...

למי שלמד המקור ברור מאוד ועי"ש בבה"ל, ולמה זה מרספין אגרי?

 

[דבר ה']

למי שלמד המקור ברור מאוד ועי"ש בבה"ל, ולמה זה מרספין אגרי?

לחץ כדי לכווץ...

א. לציבור שלא למד את הנושא
ב. יש מורי הוראה (ואולי כמעט כולם) שדנים את עוגות בוקר כדבר שאינו בגדר הזה

 

[דבר ה']

בגיטין ל"ח: מבואר שמשפחה בירושלים נעקרה דקבעי סעודתא בערב שבת ורש"י בפי' הראשון פי' שקבעו סעודה בליחל שבת כיון שביום צו ללמוד וביטלו דין כבוד יום גדול מכבוד לילה והמהרש"ל ביש"ש כ' שכיון שנעקרו על זה יש לחוש גם לפירוש הזה של רש"י ולדאוג שסעודת היום תהיה יותר חשובה משל הלילה ושלא יהיה הסעודות שוות עי"ש ובדברות משה העיר שפשטות כבוד יום זה שיהיו את הצרכים הבסיסים גם ליום עי"ש אולם היעש"ש הובא בשערי תשובה סי רפ"ה וגם צוין במ"ב ולכן הרב שליט"א פוסק כמותו [ואמר לי שלא נמדד בכמות שאוכל אלא ברמת המאכלים]
ויש לשים לב שלעיתים מרבים במאכלים בסעודות ליל שבת עד שיותר חשובים מסעודת היום

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ובדברות משה העיר שפשטות כבוד יום זה שיהיו את הצרכים הבסיסים גם ליום עי"ש

לחץ כדי לכווץ...

הל' קודם ולא עדיף וזה מוכיח כדברי הדברות משה

 

[דבר ה']

הוא קודם ומאותה סיבה שהוא קודם הוא גם עדיף