חידושים מרפסין איגרי של רבי עמרם פריד שליט"א

[סנה בוער]

נכתב בגליון אזמרה לשמך שהעושה כפרות על כסף שלא יאמר נפש תחת נפש אלא יאמר דמים תחת דמים,
[ולכאו' באותו מידה היה יכול לומר דמים תחת נפש ומה שכתב הוא משחק מילים בעלמא]

 

[אור זרוע לצדיק]

נכתב בגליון אזמרה לשמך שהעושה כפרות על כסף שלא יאמר נפש תחת נפש אלא יאמר דמים תחת דמים,
[ולכאו' באותו מידה היה יכול לומר דמים תחת נפש ומה שכתב הוא משחק מילים בעלמא]

לחץ כדי לכווץ...

בכל מקרה יש לזה שייכות לנפש כי דמים תרתי משמע.

 

[יהודי פנימי]

לא הוי תרי דסתרן אהדדי ?

לחץ כדי לכווץ...

לא.
אני מתכוון רוטב קרוש

 

[יהודי פנימי]

מה זה רוטב יבש?

לחץ כדי לכווץ...

רוטב קרוש

 

[שמש מאיר]

הגר"ע פוסק שרוטב יבש מותר לחממו בשבת דחשיב יבש.
למרות שפשטות דברי המ"א והמ"ב לא נראה כך.

לחץ כדי לכווץ...

עיין סימן שי"ח במשנ"ב סקל"ג וסקע"א משמע כהגר"ע, וכן הוא להדיא במג"א, וכן פסק בשועה"ר, [אלא שבסידורו חזר בו והחמיר]

 

[יהודי פנימי]

עיין סימן שי"ח במשנ"ב סקל"ג וסקע"א משמע כהגר"ע, וכן הוא להדיא במג"א, וכן פסק בשועה"ר, [אלא שבסידורו חזר בו והחמיר]

לחץ כדי לכווץ...

עיין שוב במ"א ובפמ"ג יש ב' סוגים.
יש שומן יבש ובזה פסק המ"א והמ"ב שחשיב יבש וכן בשוע"ה (וחזר בו בסידור) ודלא כהט"ז והלבוש.
אבל אני דיברתי על רוטב יבש לא שומן ובזה כ' הפמ"ג שנראה מדברי המ"א שחשיב לח וכ"נ במ"ב שם.
ומ"מ הגר"ע פריד פוסק להקל בזה.
(לדוגמא פלפלים שהתבשלו הרבה זמן והמשקה שיצא מהם נקרש וכדו' זה לא שומן יבש אלא רוטב יבש. שומן הוא יותר אוכל במהותו מזה.)

 

[שמש מאיר]

עיין שוב במ"א ובפמ"ג יש ב' סוגים.
יש שומן יבש ובזה פסק המ"א והמ"ב שחשיב יבש וכן בשוע"ה (וחזר בו בסידור) ודלא כהט"ז והלבוש.
אבל אני דיברתי על רוטב יבש לא שומן ובזה כ' הפמ"ג שנראה מדברי המ"א שחשיב לח וכ"נ במ"ב שם.
ומ"מ הגר"ע פריד פוסק להקל בזה.
(לדוגמא פלפלים שהתבשלו הרבה זמן והמשקה שיצא מהם נקרש וכדו' זה לא שומן יבש אלא רוטב יבש. שומן הוא יותר אוכל במהותו מזה.)

לחץ כדי לכווץ...

ציין בבקשה איפה הפמג והמשנב, זה ממש חדש בשבילי, תודה עצומה שהחכמת אותי.

 

[יהודי פנימי]

ציין בבקשה איפה הפמג והמשנב, זה ממש חדש בשבילי, תודה עצומה שהחכמת אותי.

לחץ כדי לכווץ...

ובמ"ב
(קד) דשרי - היינו רק לענין איסור נולד דלא שייך בזה אבל לענין איסור בישול הכא חמיר מדלעיל דהא רוטב הוא דבר לח ודבר לח שנצטנן שייך בו בישול כמ"ש המחבר בסט"ו וע"כ אינו מותר הכא רק אם יעמיד הקדרה במקום שאין היד סולדת בו:
ועי' בפמ"ג המצורף דקאי ע"ד המ"א שהביא המ"ב

 

[דבר ה']

שמעתי מהרב שליט"א כמה פעמים שזה לא כדין מה שרבים מקלים במחלוקת פוסקי זמנינו בדאוריתא כיון שהכלל שבדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז.) כגון לפתוח בקבוקים בשבת אין אפשרות כלל להקל בזה אא"כ יש לך רב שתמיד אתה עושה את ההלכות כמוהו והוא מקל בזה ואף מי שנוהג מ/בביתו להקל בזה אין זה נחשב מנהג
(מקורות לעיון בנושא רמ"א אהע"ז כ"ה ב, ש"ך בכללי פסיקה שלאחר סימן רמ"ב, חזו"א יו"ד ק"נ תחילת הסימן והריטב"א שבס"ק ה)

 

[יאיר החושב]

לא כל כך אהבתי את שם האשכול כאילו יש לרב איזה שורה של פסקים מרפסין איגרא כמדומה שהוי זילזול בת"ח

 

[דבר ה']

לא כל כך אהבתי את שם האשכול כאילו יש לרב איזה שורה של פסקים מרפסין איגרא כמדומה שהוי זילזול בת"ח

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא זה כדבר המשתמע לתרי אפי ובאפי תלתא מפרשינן שכונתו לטוב

 

[יאיר החושב]

מסתמא זהכדבר המשתמע לתרי אפי ובאפי תלתא מפרשינן שכונתו לטוב

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[דבר ה']

חפץ חיים (ב, ב): וּמַה שֶּׁנִּמְצָא הֶתֵּר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל לוֹמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָה, הַיְנוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ גְּנַאי גָּמוּר וְהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פָּנִים. וְעִנְיָן כָּזֶה יָדוּעַ שֶׁתָּלוּי לְפִי הַדִּבּוּר, שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ הַמְסַפֵּר בְּעֵת סִפּוּרוֹ, בָּזֶה הִתִּירוּהוּ חֲזַ"ל לוֹמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָה וְתָלוּהוּ, כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר הַדְּבָרִים בִּפְנֵי שְׁלֹשָה, יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁיָּבוֹאוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנָיו, דְּחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵהּ {שחברך חבר יש לו}, וְעַל כֵּן הוּא שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ בְּעֵת אֲמִירָה לוֹמַר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִנְכָּר מִלְּשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן גְּנַאי.

אכן יל"ד שכאן זה לא עתיד להגיע לאזניו אך בכל אופן בהודעה של פותח הנושא כתב שכונתו למצוא "סקופים"