מילתא דאתיא בק''ו טרח וכתב למה קרא - למה באמת?

[נהנה מקושיא טובה]

הלא כבר נלמד מק''ו, ולמה באמת טרח וכתב לה קרא?

 

[שערי ישר]

נפק"מ לכמה דינים, עיין קוב"ש קידושין קח, ושייך ליסוד הנודע של הגר"ח האם דין מסויים הוא מדין כזה או אחר, ולכך התורה כתבה להשמיענו שזה מדין זה ולא אחר.

 

[יצחק א]

בפירוש משנה ראשונה זכורני שכתב, שהוא משום יגדיל תורה ויאדיר.
לענד עוד יש לומר, על פי דברי הקרבן אהרון, דהיינו דאין עונשים מן הדין הוא משום דקל וחומר תלוי בברא ואינו דבר ודאי, ואם כן יש לומר, דמיון דאינו ודאי כתבתו התורה

 

[הצעיר שבחבורה]

גופי הלכות פרק יג - כללי אות מ' כלל שכט
מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב קרא. מצינו מחודש דאפילו דההיא מילתא דטרח וכתב אינו המילתא דאתי בק"ו מהמלמד, אלא טרח קרא וכתב לנו המלמד שני פעמים כדי שתאמר מכח אם אינו ענין שדינן חד קרא אמלמד וחד אלמד, פרק היו בודקין [סנהדרין מא.] גמ' ותרתי בנסקלין למה לי, לרבי שמעון חד לאתויי נשרפין באם אינו ענין, ולרבנן לנשרפין לא בעי קרא דאתי בק"ו דנסקלין, תרתי בנסקלין למה לי, ומשני לעולם דאף לרבנן חד נסקלין באם אינו ענין פירושיה נשרפין, וכי תימא תיתי בק"ו, לאו קושיא היא דמילתא דאתיא בק"ו וטרח וכתב לה קרא.
זהו חידוש נפלא דכל טרח וכתב לה קרא הוא דאי לא כתב קרא ללמד בהדיא פעמים שלא היינו יכולים להביאו, דמכח ק"ו אולי היינו מוצאים פירכא, לכן טרח הכתוב לכתוב הלמד בפירוש, וזה חדש, דטרח לכתוב המלמד שני פעמים, כדי שתאמר מכח אם אינו ענין למלמד תנהו ענין ללמד.​

 

[דבר היושר]

שייך ליסוד הנודע של הגר"ח האם דין מסויים הוא מדין כזה או אחר, ולכך התורה כתבה להשמיענו שזה מדין זה ולא אחר.

לחץ כדי לכווץ...

מישהו יכול להסביר לי מה כתוב כאן?

 

[נראה לפשוט]

ידוע היסוד שאומרים היום [שמעתי פעם מבעל המהדו"ק/ב, ואח"כ אמרו לי שכבר הגרחי"ש אמרו קודם] שקל וחומר אינו צופן ומיקום לגלות על דין מסויים, אלא הוא "ילפותא" דהיינו שזה עצמו שבדבר הקל יש את הדין הזה, זה עצמו סיבה שיתחדש הדין הזה גם בדבר החמור, והוא מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, דהיינו שדורשים ומחדשים דברים על פי הכללים שנמסרו.
ויתכן לפי"ז שהתו' לא רצתה שהדין הזה יתחדש על פי הכלל הזה ולא עפ"י מה שיהיה מפורש בתורה, [וזה לא שאלה למה זה גופא, כי כמו שלא שואלים למה התו' בחרה ללמוד בהקש או גז"ש ולא בק"ו, כי התו' החליטה איך ללמוד כן, ודו"ק בכ"ז.]

 

[יאיר החושב]

ידוע היסוד שאומרים היום [שמעתי פעם מבעל המהדו"ק/ב, ואח"כ אמרו לי שכבר הגרחי"ש אמרו קודם] שקל וחומר אינו צופן ומיקום לגלות על דין מסויים, אלא הוא "ילפותא" דהיינו שזה עצמו שבדבר הקל יש את הדין הזה, זה עצמו סיבה שיתחדש הדין הזה גם בדבר החמור, והוא מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, דהיינו שדורשים ומחדשים דברים על פי הכללים שנמסרו.
ויתכן לפי"ז שהתו' לא רצתה שהדין הזה יתחדש על פי הכלל הזה ולא עפ"י מה שיהיה מפורש בתורה, [וזה לא שאלה למה זה גופא, כי כמו שלא שואלים למה התו' בחרה ללמוד בהקש או גז"ש ולא בק"ו, כי התו' החליטה איך ללמוד כן, ודו"ק בכ"ז.]

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שראיתי שהרב זיסקינד באמרות אברהם כותב שכבר כתב כן המשך חכמה וזכרוני שראיתי בפנים
ואם כבר דיברנו על בעל המהדור"ק אמר פעם שמילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה זה מחמת שישנם חומרות בכך שזה כתיב בקרא ובשביל זה כתבנו מחמת שמה שהוא כתוב בתורה הוא יותר חמור זה בערך היה הסגנון קחו את זה בערבון מוגבל מחמת חוסר המשיג

 

[נראה לפשוט]

באמת ראוי לציין, שלא מצאתי [אולי טעיתי, אשמח שיתקנו אותי,] שמילתא דאתיא בהקש או גזירה שווה וכיו"ב טרח וכתב לה אקרא, וצ"ב.

 

[יאיר החושב]

באמת ראוי לציין, שלא מצאתי [אולי טעיתי, אשמח שיתקנו אותי,] שמילתא דאתיא בהקש או גזירה שווה וכיו"ב טרח וכתב לה אקרא, וצ"ב.

לחץ כדי לכווץ...

לא טעית עיין בר"ן בנדרים דף ג' ע"א ד"ה לנדור
ולגבי עצם הסברא שמעתי פעם בשם הבני יששכר שהתורה רוצה לגלות לנו שגם דברים שאנו מבינים בסברא אנו עושים אותם כי זה כתוב ולא כי זה מובן בשכל

 

[נראה לפשוט]

כמדומני שראיתי שהרב זיסקינד באמרות אברהם כותב שכבר כתב כן המשך חכמה וזכרוני שראיתי בפנים

לחץ כדי לכווץ...

אולי תוכל לכתוב מראה מקום

 

[יאיר החושב]

אולי תוכל לכתוב מראה מקום

לחץ כדי לכווץ...

עיינתי שוב באמרות אברהם (יש לי אוצר החכמה) עיין באמרות אברהם שנים אוחזין ב"מ בסימן כ"ב שציין שם לגרנ"פ מסתמא באזור ב"מ דף ג' (שעל זה נסוב הסימן) והוא ציין משך חכמה פרשת שופטים על הפסוק "התורה אשר יורוך"

 

[אור זרוע לצדיק]

משך חכמה על דברים פרק יז פסוק יא

נראה לומר טעם ע"ד מושכל על הא דאין למידין קו"ח מדברי סופרים (עיין ידים ג-ד), דדוגמא דיליף התו"כ (אמור קפד) קו"ח שיהא סכות חייב במצה, ובקדושין (דף ד:) יליף מה שפחה שאינה נקנית בביאה כו', וכן במסכת דרך ארץ (רבה רש"א) א"א שאני אסור בה אינו דין שיהא אסור בבתה וכו', יעו"ש דהקל וחומר אין לו מקום בעומק העיון בסברא שיחוייב ההפכיות לפי משפט הנושאים למבין עומק טעמם, [דוגמא לזה בברכות כ"ג ע"ב הא מילתא תיתי בתורת טעמא ולא תיתי בתורת קו"ח כו'], רק הי"ג מדות נמסרו מסיני שבהן ידונו ויקישו וילמדו, והבורא יתברך הבלתי בעל תכלית ידע, כי להסיר אופני הטעות אשר יפלו בשכל האדם כאשר לא ידע עומק דעת עליון גלה יתור או רמז, למען לא נבוא לכלל טעיות, וכל מה שאין עליו הוראה בתורה נלמוד בהנך י"ג מדות, ל"כ דברי סופרים, אשר שכל האנושי ברוה"ק השורה עליו, אם כי השיגו האמת, אולם להקיף כל מה שנוכל ללמוד באופנים ענינים זרים ולהסיר הטעיות בתיבה מיותרת או במלה זרה, קשה זה לשכל האנושי התכליתי, ועוד כי באו בע"פ מה שאין באפשרי לדייק התיבות, לכן אמרו אין דנין קו"ח מד"ס, (ובזה יהיה גם קצת טעם למה אין דנין ק"ו מהלכה (שבת קלב).​

 

[יאיר החושב]

משך חכמה על דברים פרק יז פסוק יא

נראה לומר טעם ע"ד מושכל על הא דאין למידין קו"ח מדברי סופרים (עיין ידים ג-ד), דדוגמא דיליף התו"כ (אמור קפד) קו"ח שיהא סכות חייב במצה, ובקדושין (דף ד:) יליף מה שפחה שאינה נקנית בביאה כו', וכן במסכת דרך ארץ (רבה רש"א) א"א שאני אסור בה אינו דין שיהא אסור בבתה וכו', יעו"ש דהקל וחומר אין לו מקום בעומק העיון בסברא שיחוייב ההפכיות לפי משפט הנושאים למבין עומק טעמם, [דוגמא לזה בברכות כ"ג ע"ב הא מילתא תיתי בתורת טעמא ולא תיתי בתורת קו"ח כו'], רק הי"ג מדות נמסרו מסיני שבהן ידונו ויקישו וילמדו, והבורא יתברך הבלתי בעל תכלית ידע, כי להסיר אופני הטעות אשר יפלו בשכל האדם כאשר לא ידע עומק דעת עליון גלה יתור או רמז, למען לא נבוא לכלל טעיות, וכל מה שאין עליו הוראה בתורה נלמוד בהנך י"ג מדות, ל"כ דברי סופרים, אשר שכל האנושי ברוה"ק השורה עליו, אם כי השיגו האמת, אולם להקיף כל מה שנוכל ללמוד באופנים ענינים זרים ולהסיר הטעיות בתיבה מיותרת או במלה זרה, קשה זה לשכל האנושי התכליתי, ועוד כי באו בע"פ מה שאין באפשרי לדייק התיבות, לכן אמרו אין דנין קו"ח מד"ס, (ובזה יהיה גם קצת טעם למה אין דנין ק"ו מהלכה (שבת קלב).​

לחץ כדי לכווץ...

זה גם המשך החכמה שהתכוונתי לו ישר כח!!!!