למה

יעקב אבינו התפלל בסודם אל תבא נפשי שלא יזכר שמו במעשה דזמרי ולכן רק כתיב נשיא בית אב לשמעוני ולא כתיב בן יעקב וצ''ב אטו בלי התפילה היה התורה צריך לכתוב נשיא בין אב לשמעוני בן יעקב? אטו אם מזכירים שבט שמעון צריך גם לכתוב ששמעון הוא בן יעקב?

שאל אותי ידיד בביהמ''ד, שהרבה אחרונים מקשים שמצד אחד מבואר שפרה אדומה זה חק בלי טעם ומצד שני בא ר' משה הדרשן וביאור את הטעם של תבא אמו ותקנח צואת בנה וצע''ט מהו הקושיא, הלא החק של פרה אדומה הוא שזה מטמא את הנוגע ואת הנושא, ומצד שני זה מטהר את הטמאים, והלא כלפי חק זה למה ומה נחשב טעמו של ר' משה...

מי מנה עפר יעקב [כב י] וברש''י אין חשבון במצוות שהן מקיימין בעפר לא תחרוש בשור וחמור לא תזרע כלאים אפר פרה ועפר סוטה וכיוצא בהן עכ''ל וצ''ב למה לא תחרוש בשור וחמור נחשב כקיום מצוה בעפר הלא אה''נ הוא עושה מעשה חרישה אבל הקיום מצוה לכאורה לא שייך להעפר אלא המצוה הוא שלא לחרוש עם שור וחמור יחדיו וצ''ב

ויחר אף אלקים כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו [כב כב] וברש''י מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד עכ''ל, וצ''ב למה רק לבלעם שלח הקב''ה מלאך של רחמים לדאוג שלא יחטא ויאבד, ולמה אין הקב''ה שולח לנו מלאך שיפריע לנו ולמנוע אותנו מלחטוא וצ''ב

עם ההתקדמות בגילגולי האופנה יצא משהו לא נעים,שמו על ראשינו כובעים קטנים באופן המעלה גיחוך,זה לא מכובד ולא מכבד,לכן חשבתי אולי להחליף לכובע המבורג,שידוע בעולם ככובע מרשים ומכובד,ולא משנה אם יצרו לנו או ירחיבו לנו אותו, תמיד הוא שומר על המכובדות שלו,רציתי לשמוע את דעת הציבור בנושא,וכן חשוב שקבוצה...

ראיתי בצפנת פענח פרשת בהעלותך שהביא מפסיקתא דר''כ שמי שנסע שלא ע''פ ענן עובר בלאו וחייב מיתה, ולפי''ז נתקשיתי שהמעפילים שרצו לעלות לא''י שלא ברצון השם יתחייבו מיתה? ואכן ראיתי שהוא בעצמו עמד בזה וכתב עיין מהש כתבתי בפרשת שלח, אבל חיפשתי ולא מצאתי שידבר בזה

אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש [יח א] וברש''י מיהו בית אביך הם בני קהת אבי עמרם, ובהמשך כתיב וגם את אחריך מטה לוי שבט אביך הקרב איתך וילוו עליך [יח ב] וברש''י וגם את אחיך בני גרשון ובני מררי ולכאורה היה במשמע שבני קהת הם מעיקר חיוב השמירה, משא''כ בני גרשון ומררי הם רק בתורת ליווי...

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' צבי שטיינבערג שליט''א הקשה בפסוק מבואר ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וכו' ושים קטורת והולך מהרה אל העדה וכו' כדי למנוע המגיפה ולכאורה למ''ד בזבחים שמשה רבינו כהן היה למה הוא בעצמו לא הקטיר הקטורת וצ''ע

לכאורה בלשון הקרא כתיב בבואכם אל הארץ, ומבואר בכתובות דף כה. דבעינן ביאת כלכם, וא''כ לכאורה אה''נ שהאבות קיימו כל התורה עד שלא ניתנה אבל לכאורה היה אפשר לקיים רק מה שכתוב בתורה, אבל לא יותר מזה, ואם בתורה מבואר שכל החיוב חלה הוא רק בבואכם אל הארץ ובעינן ביאת כלכם, א''כ חסר כאן בתנאי החיוב, אבל...

מבואר בגמ' ובתוס' במעילה דף כ: דבני מעיים אוכליהם לאו בר אינש, ובתוס' שאינו עומד לאכילת אדם, ולפי''ז צ''ב למה נותנין הקיבה להכהן הלא אינו ראוי לאכילה?

שנים שאני מתקשה בשאלה הזו, דהא לכאורה מה הטעם שהיו במדבר ארבעים שנה בגלל חטא המרגלים ולכאורה החטא היה בכט' סיון שנה שניה ואם נאמר שזה כך אז לכאורה הרי היו צריכים קבלת התורה ואח''כ שבירת הלוחות רח''ל, אבל זה קרה עד י' בתשרי שמשה עלה למרום וחזר ולמה לא נכנסו אז לארץ ישראל ומה התעכבו כ''כ?

שמעתי בקו ריחתא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יוסף צבי זק שליט''א לפי מה שמבואר ברמב''ם פ''א משחיטה ה''ג שאסיםת הדגים זהו המתירתן א''כ למה אין מברכים ברכה על המתיר של הדגים כמו שמברכין על השחיטה שזה מתיר את הבהמה באכילה

למה נגרע וגו' (ט, ז). צריך לדעת טענת האנשים במאמר למה נגרע, הלא טעמם בפיהם יענו אנחנו טמאים, ומה מבקשים לתת להם תורה חדשה: אולי כי לצד שנטמאו ברשותו יתברך, בין למאן דאמר טמאי מת מצוה, בין למאן דאמר נושאי ארונו של יוסף (סוכה כה:), חשב כי ידין ה' אותם כטהורים, וכשם שמצינו (פסחים עז) שיתרצה ה'...

תוספות חדשים (על המשניות תחילת פסחים) כתב בשם רבינו לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב טעם למה קראו חכמים שם החג 'פסח', ואילו התורה קראה את החג, בשם חג המצות. ותירץ על פי דברי רש"י (במדבר ט א) וז"ל: ולמה לא פתח [את חומש במדבר] בזו [בפרשה זו של קרבן פסח שקדמה לפרשה שנאמרה בתחילת הספר], מפני שהוא גנותן של...

עשה לך וגו' (י, ב). צריך לדעת למה הוצרך לחצוצרות למסע המחנות הלא עיני כל ישראל על הענן וכשיראוהו נוסע נוסעים. ואולי כי לצד שלא היו נוסעים יחד אלא יקדים דגל יהודה ואחריו בני גרשון נושאי המשכן ואחריו דגל ראובן וכו', לזה היה צריך לחצוצרות כדי שכל אחד ידע הזמן בדיוק שיסע בו בזה אחר זה. אור החיים הק'...

שנינו (תמיד סוף פ"ג) ואבן היתה לפני המנורה ובה ג' מעלות ונתקשה הראב"ד שם למה דווקא ג' מעלות למה לא ד' או ה' ונשאר בצ"ע. וברע"ב פירש דזה כנגד ג' העלאות הכתובות במנורה 'בהעלותך את הנרות' 'והעלה את נרותיה' 'להעלות נר תמיד'.

ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת, ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן...

למה לא אומרים נוסח הבדלה בקידוש, "המבדיל בין חול לקודש בין ישראל לעמים וכו'"?

נשיא קהת - נכד, נשיא מררי וגרשון- נין, למה?

במשנה חולין דף לג מבואר השוחט בהמה ולא יצא ממנו דם בשעת שחיטה נאכלין בידים מסואבות שהרי לא הוכשר לקבל טומאה ובתוס' דן שם הלא בשר צריך הדחה במים, ותירצו דמיירי בצלי שאי''צ הדחה ולא הבנתי הלא אחד מז' משקין הוא דם, והלא בשעת צלי יוצא דם ולמה הדם שבשעת הצליה אינו מכשירו לקבל טומאה