• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מעניין שהחסידים הם אלו שקיבלו את המסורת מתלמידי הגר"א..
זה עניין טכני לחלוטין,
פשוט היום רובא דרובא של תלמידי הגר''א, האוחזים בשיטה שצמצום כפשוטו, לא יודעים מושג וחצי מושג לגבי המחלוקת ובעוד שנים ספורות לא יהיו אנשים בדעה הזו, אם לא שמשיח צדקנו ישנה את המציאות בעולם התורני.
היה הכרח להעביר את המסורת דרך חסידים שהנושא מעסיק אותם
 
לא קראתי את כל התגובות ואולי הובא כאן כבר, אך בכתב החרם עליו חתום אדונינו הגר"א קרא על המתחסדים "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתני"
לגופו של דבר למה אנחנו מתירים פת שאפאו חסיד ויין שמזגו חסיד נראה לענ"ד שהיות ושיטת הרמב"ם מחודשת, אין לך בו אלא חידושו.
כלומר רוב גדולי הראשונים נחלקו על הרמב"ם וסברי שאין כל הטועה באופן מציאות הבורא נחשב למין, אלא כל שמאמין שיש בורא יחיד אפילו טעה שהוא בעל גוף או תמונה עדיין נחשב למאמין.
ונראה שאפילו הרמב"ם יודה שכל שמאמין שהבורא אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף אלא שטעה וקרא לאינו גוף בשם גוף או שטעה וקרא בשם "אינו גוף" לגוף הרי אע"פ שטעה לא למין יחשב.
ולכן המתחסדים גם מאמינים כמונו שאין הבורא גוף אלא שמבינים בצמצום באופן שלדעתינו נחשב כהבנת גוף בבורא, ולכן נראה שגם הרמב"ם יודה שאינם נחשבים כמינים אלא כטועים.
 
מעניין שהחסידים הם אלו שקיבלו את המסורת מתלמידי הגר"א....
כאשר אותם חסידים נולדו וגדלו בבית תלמידי הגר"א
לצורך הדוגמא
ר' שמואל צ'צ'יק
ר וועלוועל חשין
ר גדליה ור נתן צבי קעניג
ר שמואל ואחיו ר אריה לייב שפירא
ר נחום יצחק פראנק
וכו
אז אין שום תמיהה
עובדה היא שדבריו אינם מסתדרים עם דברים מפורשים בנפש החיים.
או שעוד לא למדת מאמר חיי נפש
זה עולה היום מאוד זול משהו כמו 26 שקל
במהדורה חדשה ומאירת עיניים
פשוט חבל
ולפי הנפש החיים נשארו הרבה סיבות למחלוקת עד היום ועד בכלל.
מה צמצום כבר נתבאר והתקשרות כבר נתבאר לבד מכל הבעלי דילטוריא והחשש מחדש ומהמשכות לדרך הש"ץ שוודאי לא נפקותית
וגם אם נניח שהגר"א כדבריך אוחז שהם אפיקורסים איפה היו החתם סופר ושאר גדולי הדור במלחמה נגדם? בפרט שהחת"ס כותב על עצמו "כל ימי נתגדלתי בין החסידים"

(עוד לאלוקי מילין בדחילו רבה ממעכ"ת דלפי חידושי דורינו דעל כל אחד ואחד לילך אחר רבו גם בבזותו אבותינו הקדושים וחכמינו זל יותר קשה מדוע דברי רבו הזה אינם כפירה והחולקים עליו בגדר המבזה תח דהיינו אפיקורוס ואילו החסידים שכל מה שמצטט גם מוצא מהקשרו הרבה פעמים וגם חמור יותר...)
 
לא קראתי את כל התגובות ואולי הובא כאן כבר, אך בכתב החרם עליו חתום אדונינו הגר"א קרא על המתחסדים "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתני"
לגופו של דבר למה אנחנו מתירים פת שאפאו חסיד ויין שמזגו חסיד נראה לענ"ד שהיות ושיטת הרמב"ם מחודשת, אין לך בו אלא חידושו.
כלומר רוב גדולי הראשונים נחלקו על הרמב"ם וסברי שאין כל הטועה באופן מציאות הבורא נחשב למין, אלא כל שמאמין שיש בורא יחיד אפילו טעה שהוא בעל גוף או תמונה עדיין נחשב למאמין.
ונראה שאפילו הרמב"ם יודה שכל שמאמין שהבורא אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף אלא שטעה וקרא לאינו גוף בשם גוף או שטעה וקרא בשם "אינו גוף" לגוף הרי אע"פ שטעה לא למין יחשב.
ולכן המתחסדים גם מאמינים כמונו שאין הבורא גוף אלא שמבינים בצמצום באופן שלדעתינו נחשב כהבנת גוף בבורא, ולכן נראה שגם הרמב"ם יודה שאינם נחשבים כמינים אלא כטועים.
לרוב הדעות, מי שטועה בעיונו אינו נחשב מין.
 
בעניין הצמצום לדעתי חובה על כי מי שמתעסק בזה לקרא את המאמר הזה מהגאון הגדול המקובל רבי יעקב עדס שליט''א זה מאמר מקיף ויסודי בעניין הכל כך חשוב הזה שיכול להיות גובל בהגשמה
 

קבצים מצורפים

זה עניין טכני לחלוטין,
פשוט היום רובא דרובא של תלמידי הגר''א, האוחזים בשיטה שצמצום כפשוטו, לא יודעים מושג וחצי מושג לגבי המחלוקת ובעוד שנים ספורות לא יהיו אנשים בדעה הזו, אם לא שמשיח צדקנו ישנה את המציאות בעולם התורני.
היה הכרח להעביר את המסורת דרך חסידים שהנושא מעסיק אותם
הנפש החיים מבואר ומיוסד, לומדים אותו הרבה מאוד בעומק ובהרחבה.
החסידים שלמדו מ"תלמידי הגר"א", ניסו בככל כוחם - כפי שניסו אבותיהם - להגיע למסקנה שאין מחלוקת, שזה מצטרף לשלל הטענות השטותיות של אבותיהם, שהגר"ח חלק על הגר"א, או שהגר"א היה חוזר בו, וכו' וכו'.
ומי שמנסה להגיע למסקנה מסוימת כבר מראש הדרך, בדרך כלל מצליח להגיע אליה.
 
כאשר אותם חסידים נולדו וגדלו בבית תלמידי הגר"א
לצורך הדוגמא
ר' שמואל צ'צ'יק
ר וועלוועל חשין
ר גדליה ור נתן צבי קעניג
ר שמואל ואחיו ר אריה לייב שפירא
ר נחום יצחק פראנק
וכו
אז אין שום תמיהה
המסורת של הגר"א לא עברה רק מאותם "תלמידי הגר"א" שהגיעו בעליה לירושלים.
המסורת עברה בכל בית בליטא, ובכל מקום בו הגיע הספר נפש החיים שמבאר במילים ברורות וחדות, ללא כל אפשרות סילוף.

וכפי שאמרתי, חסידים אלו שהזכרת, ועד רבים אחרים, סימנו את המטרה מראש, בדיוק כמו אבותיהם,
ולפיכך הם הגיעו לאותה מסקנה אותה הם ביקשו מראש.
או שעוד לא למדת מאמר חיי נפש
זה עולה היום מאוד זול משהו כמו 26 שקל
במהדורה חדשה ומאירת עיניים
פשוט חבל
מישהו העלה לי את זה (או חלק מזה) בפרטי,
עניתי לו שם על כל אחד מהנקודות, והסברתי את הסתירה לזה מלשום הנפש החיים, אין לי כוח לחפש את זה, אם תרצה, תעלה ואפריך את הכל אחד לאחד.
מה צמצום כבר נתבאר והתקשרות כבר נתבאר לבד מכל הבעלי דילטוריא והחשש מחדש ומהמשכות לדרך הש"ץ שוודאי לא נפקותית
וגם אם נניח שהגר"א כדבריך אוחז שהם אפיקורסים איפה היו החתם סופר ושאר גדולי הדור במלחמה נגדם? בפרט שהחת"ס כותב על עצמו "כל ימי נתגדלתי בין החסידים"
צמצום - כבר נתבאר בהרחבה שלדעת החסידות יש בכל דבר גשמי אלוקות ולהגר"א דבר גשמי הוא רק גשמי אלא שהוא אינו אמיתי.
והתקשרות - כבר נתבאר בהרחבה שלדעת החסידות אין בעיה לומר שהחסיד והצדיק שניהם צריכים לעשות משהו כדי להעלות התפילה, ולדעת הגר"א כפירה היא לומר שאין התפילה עולה לבד ללא כל מחשבה אמירה או מעשה.

כבר אמרתי, וחזרתי, ושוב חזרתי, ואחזור שוב למענך.
החרם, המלחמה, וההתנגדות דרך מאבק, פסה ועברה מן העולם מאז שקם דור שני לחסידות.
אין עניין להילחם במישהו שכך חונך וגדל שזו האמת ואין בלתה.
זה סר טעם וחסר תועלת ברמה קיצונית.

המלחמה עברה למה שעשה הנפש החיים.
לימוד והנחלה של השיטה שלנו, ומה הבעיות ויסודיות הקיימות בשיטה האחרת.
את זה עשו כל רבותינו לארוך ההיסטוריה, וספר נפש החיים הוא אבן היסוד של כל בית ליטאי באשר הוא.
(עוד לאלוקי מילין בדחילו רבה ממעכ"ת דלפי חידושי דורינו דעל כל אחד ואחד לילך אחר רבו גם בבזותו אבותינו הקדושים וחכמינו זל יותר קשה מדוע דברי רבו הזה אינם כפירה והחולקים עליו בגדר המבזה תח דהיינו אפיקורוס ואילו החסידים שכל מה שמצטט גם מוצא מהקשרו הרבה פעמים וגם חמור יותר...)
לא מכיר שיטה האומרת שצריך לילך אחר רבו כשהוא מבזה רבנים אחרים שלי.
 
נערך לאחרונה:
הדיון באשכול עוסק באחת המחלוקות העמוקות והמורכבות ביותר בין עולם החסידות לעולם הליטאי (המתנגדים) – סוגיית הצמצום והשלכותיה על הגדרת ה"אמונה" מול "כפירה".

להלן סיכום הדיון לפי הנקודות שביקשת:

### 1. הטענות העיקריות שהועלו בדיון:
  • הגדרת הצמצום (כפשוטו או לא): האם הצמצום של אור אינסוף היה פיזי/מקומי כדי לפנות מקום לעולמות (כפשוטו), או שמא מדובר רק בהסתרת הגילוי האלוקי כלפי הברואים (לא כפשוטו).
  • אלוקות בגשמיות: האם בתוך חפץ גשמי (כמו ספסל) ישנה נוכחות אלוקית ממשית (שיטת החסידות), או שמא הגשמיות היא הנהגה נפרדת שבה הבורא "סילק" את עצמו כדי לאפשר בחירה (שיטת המתנגדים).
  • האשמות בכפירה והגשמה: נטען כי לפי החסידות, המאמינים בצמצום כפשוטו (כדעת הגר"א) הם "מגשימים" (מייחסים גוף וגבול לבורא). מנגד, נטען כי לפי הגר"א והנפש החיים, שיטת החסידות גובלת באפיקורסות כי היא מייחסת אלוקות לדברים שפלים.
  • התקשרות לצדיקים: האם התקשרות לצדיק בזמן התפילה היא מצווה ודבקות, או שמא מדובר ב"שיתוף" (עבודה זרה) כיוון שאין להתפלל לשום כוח מלבד הבורא.
  • האם קיימת מחלוקת בפועל: חלק מהמשתתפים טענו שהמחלוקת היא רק ב"לשונות" או בדרכי העבודה, בעוד אחרים עמדו על כך שמדובר במחלוקת יסודית בעיקרי האמונה.

### 2. טענות לפי משתמשים:
  • @חד מבתראי: פתח את הדיון ותהה מדוע חסידים לא מחשיבים ליטאים לכופרים אם לשיטתם הליטאים "מגשימים". טען כי ב'תניא' מפורש שיש מחלוקת גמורה ולא רק שינוי לשון.
  • @תענוג: טען בתוקף (בהסתמך על ה'מכתב מאליהו') שאין מחלוקת יסודית באמונה בין ה'תניא' ל'נפש החיים' אלא רק בדרך העבודה. לדבריו, גם הנפש החיים מודה שהצמצום הוא "הסתר" ולא סילוק ממשי.
  • @בד קודש: ייצג את העמדה הליטאית השמרנית. טען כי יש מחלוקת תהומית; שב'נפש החיים' כתוב שצמצום כשיטת החסידות הוא כפירה, והתקשרות לצדיק בתפילה היא עבודה זרה ממש ("שיתוף").
  • @החושב: הציע שהחסידות לא תקפה את הליטאים ככופרים כי היא הייתה בעמדת התגוננות כתנועה מחדשת, בעוד הליטאים החזיקו ב"פריווילגיה" של המסורת הישנה.
  • @אחת שאלתי: הביא מקורות מחב"ד (אגרות אדמו"ר הזקן והרבי מליובאוויטש) המאשרים שיש מחלוקת אמיתית ושהגר"א ראה בשיטת החסידות אפיקורסות.
  • @נחמד-לפי: טען בשם מסורת של "חסידים שהגיעו מבית ליטאי" (כמו הרב גדליה קניג) שאין מחלוקת בעיקרי הדת, והכל תלוי בהבנת המושגים.
  • @זיז שדי: ציין את לשון החרם של הגר"א ("אומרים לעץ אבי אתה") והסביר שלמרות הטענות לכפירה, לא נמנעו מפת ויין של חסידים כי הם נחשבים "טועים בעיונם" ולא מינים במזיד.

### 3. חילוקי דעות בולטים:
חילוק הדעות המרכזי והחריף ביותר נרשם בין @תענוג לבין @בד קודש.
  • @תענוג ניסה להוכיח מציטוטים שאין סתירה בין הכתבים, ושהנפש החיים מודה לאדמו"ר הזקן בעומק הדברים.
  • @בד קודש טען שזו הבנה שגויה ושטחיות בקריאת הטקסט, ועמד על כך שהנפש החיים יוצר הפרדה מוחלטת בין המציאות "מצידו" (שבה הכל אלוקות) לבין המציאות "מצידנו" (שבה אין אלוקות בספסל), בעוד החסידות מטשטשת הבחנה זו.

### 4. שורת סיכום / מסקנה:
הדיון לא הגיע להסכמה רחבה, אך ניתן לזקק שתי גישות לסיכום הנושא באשכול:
1. הגישה המפשרת (בעיקר חסידי ברסלב וחלק מיוצאי ליטא): המחלוקת ההיסטורית נבעה מאי-הבנות הדדיות או מהבדלים בדרכי העבודה; בפועל, כיום ברור ששני הצדדים שומרי מצמצם ומאמינים בני מאמינים.
2. הגישה המפרידה (הליטאית השמרנית וחלק מחב"ד): מדובר במחלוקת עקרונית שאינה ניתנת לגישור על מהות הבורא והנהגתו. הגר"א והנפש החיים אכן ראו בשיטת החסידות סטייה חמורה מהאמונה הצרופה, והחסידות מצידה רואה בשיטה הליטאית צמצום המגביל את האלוקות.

המסקנה המעשית: למרות המחלוקת התאולוגית החריפה, בפועל "האמת והשלום אהבו" – החרמות דעכו, ושני המחנות מכבדים זה את זה כחלק מהציבור החרדי, תוך שמירה על המבנים הרעיוניים הנפרדים.

מקור: AI אוצר
 
הוכחתי עד הנה, כי הנפש החיים מבאר שישנם ב' מציאויות האחת כלפי הבורא, והשנייה כלפי הברואים, ושניהם מציאות אמיתית גמורה.
לפי הידוע לי - התניא נחלק על זה.
איך אפשר לומר כך בדעת הנפש החיים כשז"ל (ש"ג פ"ז) כי באור מלת צמצום כאן אינו לשון סלוק והעתק ממקום למקום להתכנס ולהתחבר עצמו אל עצמו כביכול להמציא מקום פנוי חס ושלום, אלא כענין שאמרו בב"ר ס"פ מ"ה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך, ובאיכה רבתי בריש א'ב דאני הגבר הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד, שפירושו הסתר וכיסוי (עי' בערוך ערך צמצם) כן כאן מילת צמצום היינו הסתר וכיסוי, והכוונה, שאחדותו יתברך שמו בבחינת עצמותו הממלא כל עלמין בהשוואה גמורה מכנים אנחנו בשם צמצום, מחמת שאחדותו יתברך הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומוסתר מהשגתינו, וכו' וכו' ונראה ומתדמה כאילו ח"ו הוא חלל פנוי מאור אחדות עצמותו ית"ש וכו', רצה לומר עם כי ודאי שגם במקום כל העולמות והברואים הכל מלא גם עתה רק עצמותו יתברך שמו כקודם הבריאה אמנם הוא בבחינת צמצום היינו בבחינת הסתר לבד מופלא ומכוסה מהשגתינו עכ"ל, ואפשר להאריך עוד בלשונו הזהב עי' עליו.​
 
נערך לאחרונה:
איך אפשר לומר כך בדעת הנפש החיים כשז"ל (ש"ג פ"ז) כי באור מלת צמצום כאן אינו לשון סלוק והעתק ממקום למקום להתכנס ולהתחבר עצמו אל עצמו כביכול להמציא מקום פנוי חס ושלום, אלא כענין שאמרו בב"ר ס"פ מ"ה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך, ובאיכה רבתי בריש א'ב דאני הגבר הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד, שפירושו הסתר וכיסוי (עי' בערוך ערך צמצם) כן כאן מילת צמצום היינו הסתר וכיסוי, והכוונה, שאחדותו יתברך שמו בבחינת עצמותו הממלא כל עלמין בהשוואה גמורה מכנים אנחנו בשם צמצום, מחמת שאחדותו יתברך הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומוסתר מהשגתינו, וכו' וכו' ונראה ומתדמה כאילו ח"ו הוא חלל פנוי מאור אחדות עצמותו ית"ש וכו', רצה לומר עם כי ודאי שגם במקום כל העולמות והברואים הכל מלא גם עתה רק עצמותו יתברך שמו כקודם הבריאה אמנם הוא בבחינת צמצום היינו בבחינת הסתר לבד מופלא ומכוסה מהשגתינו עכ"ל, ואפשר להאריך עוד בלשונו הזהב עי' עליו.​

לקחת קטע אחד מתוך פרק אחד ביאור ארוך של שער שלם, והתעלמת לחלוטין ממילים מפורשות שמבארות בדיוק את מה שאמרתי אני.

אבל למעלה מן הצורך, אבאר לך את מילותיו כמו שהוא התכוון אליהן - כדמוכח מדבריו קודם ואחר כן, ולא כפי שמנסים לסלף ולעקם:
הבורא בעצמותו הוא האמת האמיתית האבסולוטית היחידה ביקום, ולכן אם היינו רואים את האמת הזו, לא היינו יכולים לראות גשמיות כלל. כל האפשרות שלנו לראות כסא או ספסל נוצרה רק על ידי הצמצום.
באמת האמיתית האבסולוטית הלא היא עצמותו יתברך באמת אין סילוק ואין שינוי בבורא וכמאמר הכתוב אני ד' לא שיניתי, ואין מקום פנוי ממנו יתברך כלל.
אלא הכוונה להסתר דהיינו שהבורא מסתיר מאיתנו את מציאותו. דהיינו שזה באמת הסתר, כמו שנצטווינו לנהוג על פי זה שלא להכניס קדושה למבואות המטונפים, כי הבורא באמת מסתיר מאיתנו את כבודו.

ואין זה ח"ו שגם הספסל יש בו אלוקות. ובאמת בספסל אין אלוקות כלל, וזאת כי כלפי האלוקות לא שייך מצב של דבר גשמי כלל וכלל, ורק בהנהגה, כלפינו, ישנו הסתר של הבורא ולכן יש מקום לספסלים ושולחנות.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:

לגופו של ענין, כן קראתי את האשכול מתחילתו ועד סופו, ולא חידשת לי כלום בדבריך אלה האחרונים, ובכל זאת אומר ברור שלשון הנפש החיים הפשוטה והטהורה מורה במפורש לשלול גם את דבריך אלה האחרונים, עד שאולי היה ראוי לומר שלא יחלוק על כך כי אם המתעקש, אלא שאולי קבלת זאת מרב מסויים (שאני מכיר והיה לי ויכוח עמו) כזה או אחר, לכן לא אומר כך משום שיש לי כבוד גדול לרבנים ות"ח.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
@יהודי פנימי היקר
ברור שהצמצום הוא לא בעצמותו ואף אחד מעולם לא חשב לומר כן.
נקודת ההבדל היא בקו ההפוך:
האם הצמצום הוא שבהנהגה כלפינו אין אלוקות בגשמיות, והצמצום הוא עצם זה שקיים גשמיות בעולם - דעת הנפש החיים מרבו הגר"א,
או שגם אחר הצמצום יש בכל גשמיות אלוקות ממש והצמצום הוא בזה שאנו לא זוכים לראות זאת - דעת תנועת החסידות.
 
הנפש החיים כותב את שיטתו בצורה ממש ברורה, שאין מה להתווכח עליה.

יש את ההנהגה שאיתה הבורא מנהיג את העולם הגשמי ויש את המציאות האמיתית של כבודו יתברך,
בהנהגה שהבורא מנהיג אותנו הוא צמצם את הנהגתו ונתן מקום לגשמיות, דהיינו - בספסל עליו אני יושב אין אלוקות, ולכן יש מקומות שאסור לדבר דברים שבקדושה
נא לדייק, הנפה"ח לא כתב ולא משתמע מדבריו כן שבספסל אין אלוקות, אלא רק שהאלוקות נסתרת כי כך רצונו ורצונו הוא בזה העולם שתהיה האלוקות נסתרת, וכך היא ההנהגה להתנהג כמציאות עם אלוקות נסתרת אבל לא שנסתלקה ח"ו.

לדעתי,
הסיבה נעוצה בכך שהדרך הליטאית הייתה הדרך הנהוגה מזה דורות רבים,
תנועת החסידות היא הייתה המחדשת.

והן אמנם שהחסידים נוהגים לומר "החסידות לא חידשה דבר אלא האירה את הידוע כבר"
אבל בסופו של דבר החידוש היה החסידות ולא ההתנגדות.

לפיכך, החסידות תמיד הייתה במצב של מגננה, לומר 'אנו לא כופרים, אין באמת מחלוקת' וכו',
ורק להתנגדות הייתה את הפריווילגיה לתקוף.
החסידות כן תקפה והרבה (ואינני המתקרא חסיד)
1. חוסר שמחה, ועצבות בעבודת ה', בלי חיות ושמחה
2. מצווות אנשים מלומדה
3. לימוד לא להלכה ולמעשה (בעיקר בדורות האחרונים) ולא לשמה, ולא בקדושה ולא ביראה
ויש עוד אלא שאינני רוצה להסיט את ענין האשכול

הנפש החיים כותב להדיא שתפילה בהתקשרות למישהו אחר אפי' בחינת רוח הקודש שבו זהו שיתוף לכל דבר ועניין.
שיתוף הוא סוג של כפירה, גם הנוצרים וגם המוסלמים מאמינים בבורא אבל בשיתוף.

והנה הציטוט מתוך נפש החיים שער ג':

"ואפילו להשתעבד ולהתדבק באיזה עבודה לבחי' רוה"ק שבאיזה אדם נביא ובעל רוה"ק. גם זה נקרא עכומ"ז ממש. כמו שמצינו בנבוכדנצר שהשתחוה לדניאל. ג"כ לא בעבור שהחזיקו לאלוה בורא כל. א'. לא שכיון בהשתחויתו להשתעבד ולהתדבק לרוח הקדש שבו. כמ"ש (דניאל ב') באדין מלכא נבוכדנצ' נפל על אנפוהי ולדניאל סגיד ומנחה ונחחין וכו' מן קשוט די אלהכון הוא אלם אלהין כו' וגלה רזין. די יכלת למגלא רזא דנה ושם (סי' ד') ועד אחרין על קדמי דניאל כו' ודי רוח אלהין קדישין בי' וכו'. ורז"ל אמרו (סנהדרין צ"ג א') הטעם שלא היה דניאל בעת ציווי ההשתחוי' לצל' שאמר דניאל איזיל מהכא דלא לקיים בי פסילי אלהיהם תשרפון. ונ"נ אמר ג"כ יזיל דניאל מהכא דלא לימרו קליי' לאלהי' בנורא. וע' ז"ח רות ס' ע"ב. ובב"ר פ' ל"ו ובתנחומא ר"פ ויחי וכן אתה מוצ' בדניאל וכו' מה כתיב באדין מלכא נבוכדנצ' וכו' ומנחה ונחחין אמר לנסכא לי' אבל דניאל לא קיבל למה שכשם שנפרעין מעובדי עכומ"ז כך נפרעין מהעכומ"ז עצמה. וכן אמרו שם זה הטע' גם על יעקב אבינו ע"ה שלא רצה ליקבר במצרים הרי שקראו ז"ל ענין זה עכומ"ז. אף שהכוונה היתה לרוח אלהין קדישין דבי'. וי"ל עפ"ז הכתוב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ר"ל שלא לכוין ח"ו בשום דבר לאיזה בחי' וכח פרטי אפי' אם יהיה אותו הכח בחי' פני היינו אפי' לפרט רו"הק שבאיזה אדם או פרט בחי' הקדושה שבאיזה כח עליון שבעליונים וכענין מאמרם ז"ל (ר"ה כ"ד ב') על לא תעשון אתי אפי' דמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש. ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה"

הוא מתחיל בזה שאסור להשתעבד ולהתדבק לשום כוח מלבד הבורא.
וממשיך בזה שבעיקרו של דבר האיסור נאמר על קרבן וכמו שהביא בהמשך את הכתוב "זובח לאלוהים יחרם בלתי לד' לבדו",
ומסיים בזה שכיוון שהתפילה היא כקרבן - גם בה - בלי שום עבודה נוספת - אסור להשתעבד ולהתדבק בשום כוח או בחינה מלבד הבורא.
דברי @תענוג ברורים מללו אין איסור אלא בדבר שהוא עבודה או תפילה או קרבן וכל כיו"ב אבל כשמקשר נפש בנפש וכו' זהו לא נאמר כלל, ואדרבה גדולי צדיקים נהגו כן בהשתטחות על קברי צדיקים וקישור נפש בנפש וכו' וזאת משום שאין הוא עובד אליו אלא בא עימו ביחד כלפי קוב"ה ויש לי הוכחות לדבר זה ולא אאריך
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בפעם הלא-יודע-כמה, אנסה לבאר לכת"ר את דבר המתנגדים בביאור ה'צמצום', ואנא אל תוסף דבר עוד אלי בדבר הזה.
א. מבחינת הקב"ה ודאי לא נצטמצם כלום, ומלפניו אין כל שינוי בין לפני הצמצום ובין לאחריו, כמ"ש אני ה' לא שניתי.
אבל כפש"כ הרב בד קודש, אנו אין לנו לחקור בזה כלל, כי לא ישגהו בעלי הגוף, כמש"כ כי לא יראני האדם וחי, החכמה מאין תמצא והיא נעלמה.
ב. לדידן - הקב"ה צמצם עצמותו בצמצום גמור, וסילק עצמו מעולמינו, והוא 'סובב עלמין'.
ג. ואף, לדידן, בחינת המאור לא נסתלקה כלל, והכל קיים בדברו, והוא משרה שכינתו בתוכנו, ואף היכן שאין שכינה הכל מכוחו ית' (בחינת 'מאור') כמש"כ אתה מחיה את כולם.
אם אתה מסכים עם כל מילה - ברוכים הבאים לבית מדרשם של המתנגדים, ובמקום לקנות טורבן תקנה קניטעש, אבל תדע שחוקים עליך חבירך.

כמדומני שכך ראיתי בספר ב'סערת אש' בשם מרן ה'אבי עזרי', ונלאתי מהבינו, ולא מצאתי טעם לדבר מלבד זה שרק איתם אנו 'מסוכסכים' עד היום.
לא סילק אלא הסתיר
אל תדבר כל כך מהר בשמם של המתנגדים
 
לא ראיתי עכשיו, אבל כמדומני שבנפש החיים כתב על התקשרות לצדיק שזהו שיתוף ועל צמצום שזה כפירה.
לא מדוייק. הנפה"ח מדבר על השתעבדות לצדיק או לבחינת רוה"ק שבו.
שו"ר שכבר קדמוני בציטוט הנפה"ח.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓