הרב
@לב חכם
קצת מגוחך לומר שבפרק ב הוא מדבר על הבחינה אשר מצידנו כשהוא מסיים את הפרק במילים:
אבל אדון כל ית"ש הוא מלא את כל העולמות והנבראי' ואינם חוצצים חלילה נגדו יתב' כלל באמת. ואין עוד מלבדו ית' ממש שום דבר כלל בכל העולמות. מהעליון שבעליונים עד התהום התחתון שבתהומות הארץ. עד שתוכל לומר שאין כאן שום נברא ועולם כלל רק הכל מלא עצמות אחדותו הפשוט ית"ש.
ומגוחך לצטט לי את פרק ה' שהוא מתחיל כשהוא אומר שהצמצום הוא עצם זה
שיכול להימצא עניין מציאות עולמות וכוחות ובריות נבראים ומחודשים.
שזו סתירה חזיתית ומפורשת לדבריך!
ולשאלתך -
משל הנשמה והגוף מחבר את שתי הבחינות.
הבחינה אשר מצידו נמשלה לנשמה שהגוף אינו חוצץ בפניה,
והבחינה אשר מצידינו נמשלה לגוף שא"א לומר שביד וברגל יש נשמה.
ותראה שבפרק ב הוא מדבר מצד הנשמה שמלאה את הגוף, ובפרק ה הוא מדבר מצד הגוף שהנשמה אינה נראית בו.
אתה לא צריך לצטט בגללי,
אתה כן צריך לקרוא את מה שציטטתי, ולהבין מזה שלצטט שוב את אותו קטע כביכול יש בזה איזו ראיה לדבריך, זה כלום ושום דבר משתי סיבות:
א - כי אני מכיר את זה לא פחות טוב ממך, לדעתי הרבה יותר.
ב - כי במילים אלו אני רואה דווקא ראיה לדברי.