וירא האם יתכן שנביא אינו מבין נבואה הנאמר לו

[נהנה מקושיא טובה]

כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה [כב יב], וברש''י אמר רבי אבא אמר לו אברהם אפרש לפניך את שיחתי אתמול, אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, וחזרת ואמרת קח נא את בנך וכו', כשאמרתי לך קח מוצא שפתי לא אשנה לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו, אסיקתיה אחתיה עכ''ל,
וצ''ב האם יתכן שנביא לא יבין הנבואה הנאמר לו [אכן זה גופא היה הנסיון, אבל סו''ס האיך לא הבין הנבואה?

 

[פשוט כפשוטו]

בזכריה רואים כך 'מה אלה' וכו'

 

[נהנה מקושיא טובה]

בזכריה רואים כך 'מה אלה' וכו'

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי
האם אפשר לפרש שיחתך?
יש''כ

 

[אברך מישיבת מיר]

וצ''ב האם יתכן שנביא לא יבין הנבואה הנאמר לו [אכן זה גופא היה הנסיון, אבל סו''ס האיך לא הבין הנבואה?

לחץ כדי לכווץ...

הנה ראיתי מה שכתב בעל האבי עזרי (הל' יסודי התורה) לבאר את מהלך הנבואה:
מהלך הנבואה איננו שהקב"ה אומר דברים מפורשים והנביא רק שומע ומיישם; אלא הנבואה נאמרת בצורה שמצריכה את הנביא לפענחה בהתאם לזוך נפשו ושכלו. כאשר דרוש מאמץ כזה מצד השומע, הרי מטבע הדברים אדם מושפע מנטיות לבו, כפי שעינינו רואות דבר יום ביומו, שאדם מבין דברים בהתאם לרצונותיו. גדלותו של אברהם הייתה, שעל אף אהבתו לבנו, ועל אף שהציווי הכיל סתירות לכאורה (יום אחד אמר לו הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע, ואח"כ ציווהו לשחוט), לא נמנע אברהם מלפרש את הדברים כהווייתם.

ובזה יש לבאר מה שביקש עיצה על המילה, כי חשש אברהם שמא לא הבין טוב את הקב"ה.