הרמב"ם (רפ"ו בסנהדרין) וכ"ה בשו"ע (חו"מ כה, א) שצריך שהדעה שנפסקה תהיה גם גלויה וידועה, וכך מדוקדק בלשון הרמ"א שם, וכך גם פי' הרמ"ה בסנהדרין לג, ב בטעם שדיני נפשות בטלים בדבר המפורש בתורה שהרי במקרה הזה הדין גלוי וידוע לכולם.
זה נראה כאילו הנושא הציבורי הוא מרכיב רלוונטי, אולי זה הנושא (מעין זילותא דבי דינא)?
זה נראה כאילו הנושא הציבורי הוא מרכיב רלוונטי, אולי זה הנושא (מעין זילותא דבי דינא)?
אינדיקציה נוספת לכך היא שאלי' דרש"י (ב"מ סו, ב) והרי"ף (שם) מחילה בטעות הויא מחילה, ולפ"ז קשה שהרי בכל מקום שהדיין פסק כמו אחד מהצדדים פשיטא שיש יאוש ומחילה, אז מדוע שלא יזכה מה"ט, וכבר נתקשה בזה השעה"מ (כה, ב) ודחק להאי מילתא טובא (שכל הדין של טועה בדבר משנה הוא רק שהם עצמם מתווכחים, ובמקום שיודעים שהוא לא התייאש) ובשער"י ה, יב הסביר באופ"א (לא ברור למה הוא מתכוון).
אבל לדברינו, כנראה שהנושא הוא לא ממש דיני באופן מהותי אלא יותר בכיוון של זילותא דבי דינא.
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 842
- תודות
- 4,083
- נקודות
- 317
עולה בדעתי, שהגדר הוא - כי דיין שאינו יודע דברים בסיסיים, הוא לא ראוי לדון כלל, אין לו שם 'דיין' ולכן אין דינו דין.
ולכן צריך שתהיה טעות בדבר גלוי וידוע, כי הבינו חכמים שאם רק לא כיוון לכך מדעתו לא מאבד שם 'דיין' מחמת זה.
לעומת כל טעות בשיקול הדעת, שזה במכלול האפשרויות של דיין, ואף אם זה פסק שאינו נכון, הוא לא מאבד את עצם עובדת היותו 'דיין'.
ובזה תתיישב השאלה:
האמת היא שבמחשבה השניה אין כל כך ראיה משם, די סביר להבין שגם כשהוכרע הדין - עדיין דעתו של אדם לא שלימה ביאוש, משום שסבור שלבסוף תתגלה האמת.
סיבה נוספת להסתפק בהעניין - אולי באמת במצב במקרה כזה אינו 'מחילה' אלא 'יאוש', ומחילה שונה מעצם טבעה מיאוש, שהרי יאוש יותר ברור שמועיל בטעות (עי' כריתות כד, א) לעומת מחילה שנח' בה באופן נרחב (רש"י והרי"ף ותוס' ועוד בסוגיה בב"מ), כך גם ברשב"א בב"מ חילק בין טעות גמורה לשאינה (וניכר שגם להצד שמחילה בטעות קרויה מחילה אי"ז משום שדמי ליאוש) כמו"כ לא מובן חילוק הגמרא בין ידע דמחיל לשאינו ועוד ועוד.
נערך לאחרונה:
לא כל כך הבנתי, אבל מ"מ בגמ' בבכורות כח, ב מבו' שגם טעות עובדתית מוגדרת כטועה בדבר משנה - גם שם שייך ההסבר שלך?
- הודעות
- 842
- תודות
- 4,083
- נקודות
- 317
אני אסביר את דבריי מזוית קצת שונה, אולי זה יבהיר יותר.
המושג של דיין, מעצם היותו, הוא היכולת להכריע בדבר שהוא בעצם אינו מוחלט במאה אחוז, כי בנתונים בסיסים, אין צורך לדיינים.
לדוגמא, אין שום משמעות להכרעה של דיין או מורה הוראה האם ב12 בבוקר - יום או לילה, זה בכלל לא נכנס תחת סמכות הדיון של מורה ההוראה, ובתוך המרווח שניתן לו לשקול בדעתו ולהכריע.
לכן, אם יש טעות בעובדות, זו טעות שקודמת בכלל להיותו 'דיין' כי כוחו הוא להכריע רק בדבר שצריך הכרעה, ואם המציאות אינה כדבריו, אז הביעה היא בנתוני הבסיס, הקודמים בכלל לשיקול דעתו.
כנ"ל גם לענין התורה, אין שום משמעות ל'דיין' ביחס לדברים הבסיסיים שלא מצריכים שום שיקול דעת, כמו לדוגמא פסוקים מפורשים בתורה, או משניות, שהם בגדר 'זיל קרי בי רב', כי לזה לא צריך שיקול הדעת, ואין זה בכלל סמכות הדיין.
אלא שכאן הדבר משתנה, דבר שאינו ידוע ומפורסם לרבים, ממילא הוא דבר שהדיין צריך לחשוב עליו מעצמו, מכח שיקול הדעת שלו, ואם כן זה נתון תחת סמכותו, ולען גם אם הוא יטעה בזה, בסופו של דבר זה החלק עליו הוא אחראי, ודינו יהיה דין.
אלא שמכל מקום, כיון שעל פי ההכרעה היותר נכונה הוא הפסיד את אחד מבעלי הדינים, הוא חייב לשלם להם, בלי קשר לכך שהוא פעל תחת סמכותו כ'דיין'.
לדוגמא, אין שום משמעות להכרעה של דיין או מורה הוראה האם ב12 בבוקר - יום או לילה, זה בכלל לא נכנס תחת סמכות הדיון של מורה ההוראה, ובתוך המרווח שניתן לו לשקול בדעתו ולהכריע.
לכן, אם יש טעות בעובדות, זו טעות שקודמת בכלל להיותו 'דיין' כי כוחו הוא להכריע רק בדבר שצריך הכרעה, ואם המציאות אינה כדבריו, אז הביעה היא בנתוני הבסיס, הקודמים בכלל לשיקול דעתו.
כנ"ל גם לענין התורה, אין שום משמעות ל'דיין' ביחס לדברים הבסיסיים שלא מצריכים שום שיקול דעת, כמו לדוגמא פסוקים מפורשים בתורה, או משניות, שהם בגדר 'זיל קרי בי רב', כי לזה לא צריך שיקול הדעת, ואין זה בכלל סמכות הדיין.
אלא שכאן הדבר משתנה, דבר שאינו ידוע ומפורסם לרבים, ממילא הוא דבר שהדיין צריך לחשוב עליו מעצמו, מכח שיקול הדעת שלו, ואם כן זה נתון תחת סמכותו, ולען גם אם הוא יטעה בזה, בסופו של דבר זה החלק עליו הוא אחראי, ודינו יהיה דין.
אלא שמכל מקום, כיון שעל פי ההכרעה היותר נכונה הוא הפסיד את אחד מבעלי הדינים, הוא חייב לשלם להם, בלי קשר לכך שהוא פעל תחת סמכותו כ'דיין'.
מקווה שביארתי את הדברים היטב.
חברים מקוונים לאחרונה
- MMH
- אבא ביתך
- אבוה דיוסף
- אבי כהנא
- אבל
- אבן בוחן
- אברך כמדרשו
- אברך מנתיבות
- אברך קלאסי
- אהבת הבריות
- אהבת ישראל
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אורים גדולים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אחת שאלתי
- איד
- איישר חילי
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איתי13
- אל'יהו
- אליה נתיב
- אליה סופר
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמרי שפר
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אפרים זילברמאן
- אריך
- ארנפלד
- ארצישראל
- אשיר לכבודו
- בודק
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- במה אברך
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בנוסף
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברוך דיין האמת
- ברוך רבינוביץ
- ברוכי ג
- גברא זוטרא
- גדול
- גיא
- גירסא דינקותא
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד מביתר
- דניאל אליהו
- ה יודע אמת
- ה.ב.א
- הבא ללמד
- הולפסונער
- הושע
- החושב
- היא אוצרו
- הלומד מכל אדם
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המביט
- המוכר
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הספריה התורנית
- העמל
- הערליך
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- וועלוועל'ה
- וזכני לגדל
- ונחנו מה
- זושא
- זיו התורה
- זיז שדי
- זכות
- חדוותא דליבא
- חוצניק
- חוקר תורני
- חושב שחושב
- חיים אהרן בוגרד
- חיים ארוכים
- חיל
- חכימא דיהודאי
- חכם הרזים
- חכם יעקב
- חלפן
- חם ליבי
- חמר גמל
- חנני
- חרש המדבר
- יאיר החושב
- יאר
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי פנימי
- יהודלה
- יהושע בביאן
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יושב אהל
- יחודא שלים
- יחיאל א
- יישר כח
- יעקב 100
- יעקב 5
- יעקב נ.
- יצחק א
- יצחק אלחנן זינגר
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירוחם חפשי
- ירושלים שבלב
- ישורון בן מלך
- ישי דוד
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל לייב
- ישראליק
- כורסייא יקירא
- כמעיין המתגבר
- כערער בערבה
- לא שמעתי בלתי היום
- לב חכם
- לוי מצפון
- לומד מכל אדם
- ליכט
- לך אמר ליבי
- למאן
- לענ"ד
- לעשות רצונך באהבה
- מ.ל.
- מאיר מועלם
- מאירלה
- מאן דכר שמיה
- מביט
- מבקש האמת
- מגדנות
- מה ידידות
- מויש
- מזרע הלוי
- מחזיק ברכה
- מכבד את הבריות
- מכנדבי
- מלקט
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנחם ציון
- מרדכי זנגר
- משה אוהב תורה
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- מתענין
- נאמן
- נאמן האוצר
- נהר מעדן
- נוירא
- נחל גרר
- נחל נובע
- נחמן ל.
- נחמן פופר
- ניזהא דתורה
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סתם אברך
- עדות נאמנה
- עוזי ומגני
- עולת איש
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- עשיר
- פינחסויפלל
- פינקי
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרייליך
- פשוט כפשוטו
- צאצא לקדוש עליון
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קרית מלך
- ראם
- רבי דוד
- רימון
- רך בשנים ורך בחוכמה
- רפאל אליעזר
- רפי
- רק רגע
- רשאי
- שבחת
- שבנא
- שואף לגדולות
- שוייל
- שלוימה'לה
- שלום הלוי
- שלום23
- שמואל בן
- שמואל51
- שמריהו בן יוסף
- שמריהו דוד
- שמשון היהודי
- שעיה
- שפל
- שרון א
- שש ושמח
- ת. ינוקא
- תודעה יהודית
- תורת חסד
- תורתו
- תושע יהודה
- תיבת גמא
- תשב"ר