- הודעות
- 115
- תודות
- 365
- נקודות
- 56
יתרו משבח את הקב"ה שהטביע את המצרים, ונענשו על זדונם כלפי בנ"י. ומבאר המשך חכמה לשון זו של הפסוק על דרך ה"ווארט" ("בדרך צחות", כלשונו), כך: הנה, המצרים לכאורה לא חטאו בעצם השעבוד, שהרי הדבר נגזר בברית בין הבתרים; אלא שחטאם היה, בכך שעשו את הדבר מתוך זדון לבם ולא כדי לקיים את הגזירה. וזהו "כי בדבר אשר זדו עליהם"- משום שפעלו בזדון לב ולא כדי לקיים את גזירת ה'.
ובזה מבאר את הפסוק בנחמיה (שאנו אומרים בתפילה) "ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו, כי ידעת כי הזידו עליהם"; והכוונה היא כך: אל תתמה, מדוע נענשו פרעה ועבדיו במופתים ובמכות, למרות שקיימו את רצון ה'. שכן, "ידעת כי הזידו עליהם", לפני הקב"ה גלוי וידוע, שהמצרים פעלו מזדון לב, ולכן נענשו.
ובזה מבאר את הפסוק בנחמיה (שאנו אומרים בתפילה) "ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו, כי ידעת כי הזידו עליהם"; והכוונה היא כך: אל תתמה, מדוע נענשו פרעה ועבדיו במופתים ובמכות, למרות שקיימו את רצון ה'. שכן, "ידעת כי הזידו עליהם", לפני הקב"ה גלוי וידוע, שהמצרים פעלו מזדון לב, ולכן נענשו.
