בחז"ל במדרש מסופר על ר' זירא שקיבל כלכלת תאנים מחבירו ר' ירמיה , כסבור שניתקנו ואכלם.
ונודע לו למחרת שלא ניתקן, נצטער ר' זירא ואמר אנו אפילו לא כבהמתו של רפב"י שאין הקב"ה מביא תקלה על ידה.
וכיצד באמת [-בפרט לשיטת ר"ת שהוי גנאי במידי דמאכל.]
כ' השפת אמת [-ליקוטים פרשת חיי שרה] שהיות והיה אצל ר' זירא ספק, א"כ יתכן שס"ל שתרומת תאנים איננה מהתורה, ונודע שספק דרבנן לקולא מדין וודאי, וא"כ ל"ה בזה איסור.
אלא שצ"ע בזה אי אכן מוגדר חיסרון ידיעה כספק.
ןבפש' נקטו הפוסקים שכה"ג לא הוי בגדר ספק יעו בש"ך ועוד וצ"ת
ונודע לו למחרת שלא ניתקן, נצטער ר' זירא ואמר אנו אפילו לא כבהמתו של רפב"י שאין הקב"ה מביא תקלה על ידה.
וכיצד באמת [-בפרט לשיטת ר"ת שהוי גנאי במידי דמאכל.]
כ' השפת אמת [-ליקוטים פרשת חיי שרה] שהיות והיה אצל ר' זירא ספק, א"כ יתכן שס"ל שתרומת תאנים איננה מהתורה, ונודע שספק דרבנן לקולא מדין וודאי, וא"כ ל"ה בזה איסור.
אלא שצ"ע בזה אי אכן מוגדר חיסרון ידיעה כספק.
ןבפש' נקטו הפוסקים שכה"ג לא הוי בגדר ספק יעו בש"ך ועוד וצ"ת