הלכות ציצית ותפילין האם יש מי שמקל שהתפילין של ראש, יורד מעבר לפס השער בראש?

[הערב נא]

ישנו ציבור ששמתי לב שמצוי אצלו המון בפער מציבורים אחרים שהתפילין של ראש לא עומדות במקום, וכמה שהסבתי תשומת לב לענין שמתי לב שזה ממש תופעה, האם יש פוסקים שהקילו בענין?

 

[יצחק א]

הבעיה הזו עתיקה,

ככל שהמדובר שיורדות מקו השער:

הראי"ה קוק בזמנו הרעיש ע"ז את העולם, וסיבב בעיירות לדרוש לתקן הדבר, וחיבר ע"ז ספר "חבש פאר", ומעורר גם על החובה על אחרים לתקן הדבר

אבל היו כאלו שכתבו בזה סברות להקל:

בעל זיו משנה-רוצה לטעון שהולכים לפי רוב, ומתפלמס עם דברי החבש פאר הנ"ל, והוא משיב עליו בחזרה.

ספר מחשבות בעצה סימן א- טוען, שבגלל הקפדה על זה, התפילין עלולים לצאת ממקומם מצד מעלה, לטענתו כמדומני, מקום הקשירה הוא הקובע, ולא מה שתלוי באויר, והוא מייעץ לא להתבונן יותר מידי על אנשים...

יש בשו"ת דבר יהושע, שמעיד על אדמורי בעלז, שהתפילין שלהם היו יורדות, וכתב בזה סברא, שהכל הולך לפי המקום שקשורות, ואין קפידא בחלק שתלוי באויר, אך כותב שאין לנהוג כן, ולאכל הרוצה ליטול את השם יטול.

(הרבי מלובביץ בתמונותיו, נראה הרבה פעמים שהתפילין שלו יורדות, אבל קראתי פעם ששאלו אותו, והשיב שלשם הגיעו השערות אצלו בצעירותו).

בכל מקרה, חשוב לומר שכל אלו בגדר יחידאה דיחידאה, ואין בזה כדי סמיכה, ורוב ככל הפוסקים חלקו ע"ז בתוקף, וסברו שאם התפילין יורדות אפילו קצת ממקומם, הרי זה כמונחות בכיסן.

לגבי מקרה שאינן מכוונות באמצע אלא לצדדים:

כאן יש קולא ידועה ע"פ הדברי חיים מצאנז, שסבר שמקום יש בראש לשתי תפילין, נאמר גם ברוחב.

למען האמת, גם זו קולא קלושה למדי (ואכמ"ל), אבל רבים מסתמכים על כך, בעיקר חסידים, כמדומני.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

בכל מקרה, חשוב לומר שכל אלו בגדר יחידאה דיחידאה, ואין בזה כדי סמיכה

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד הסברא של רוב חזקה מאוד ויש בה כדי סמיכה חשובה בפרט למניחים כל היום שמצוי שנופל מעט מעבר לשערות והוא טרחה

 

[יצחק א]

לענ''ד הסברא של רוב חזקה מאוד ויש בה כדי סמיכה חשובה בפרט למניחים כל היום שמצוי שנופל מעט מעבר לשערות והוא טרחה

לחץ כדי לכווץ...

לפי כללי ההלכה,
גם אם כת"ר סובר שהסברא חזקה, עדיין א"א להתחשב בזה להלכה נגד רוב ככל הפוסקים, אא"כ יברר זאת בראיות חזקות וברורות מהראשונים.

אם נופל מעט, למניחים כל היום, לא דיברתי בזה כיון שיצאו יד"ח, והמנהג לפי השו"ע שלא להניח כל היום, ואם כן בזה הם נוהגים כהמנהג,
אלא רק יש חשש מראית עין, שח"ו אנשים לומדים מהם שלא לדקדק על המקום.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

גם אם כת"ר סובר שהסברא חזקה, עדיין א"א להתחשב בזה להלכה נגד רוב ככל הפוסקים, אא"כ יברר זאת בראיות חזקות וברורות מהראשונים.

לחץ כדי לכווץ...

אין רוב ככל הפוסקים שהתיחסו לנושא של יוצא מעט ודנו בסוגית רובו ככולו והכריעו שלא מועיל

 

[יצחק א]

בהחלט יש (המקורות כאן מועתקים מתשובת חבל נחלתו, לדעתי זה גם מוכח בראשונים).


ט"ז סי כז (ס"ק י): "מהתחלת עיקרי השער. - פי' דבין עיניך לאו ממש הוא אלא גמרינן בג"ש מבין עיניך דכתיב במת מה להלן מקום שעושה קרחה אף כאן מתחיל מקום תפילין ממקום שיש שייכות קרחה: ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השער ועיקר התפילין מונחים על המצח ועוברים על איסור דאורייתא דכל התפילין צריכים להיות מונחים במקום שיש קרחה דהיינו שיהי' קצה התחתון בעיקרי השער".

משנה ברורה (סי' כז ס"ק לג) באר: "עיקרי השער - פירוש דבין עיניך לאו ממש הוא דגמרינן גזירה שוה מלא תשימו קרחה בין עיניכם האמור אצל מת מה להלן מקום שעושה קרחה והוא בראש אף כאן מתחיל מקום תפילין ממקום שיש שייכות קרחה דהיינו ממקום התחלת צמיחת השערות שבראש ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השיער ועיקר התפילין מונח על המצח ועוברים על איסור דאורייתא דכל התפילין צריכין להיות מונחין במקום שיש קרחה דהיינו שיהיה אפילו קצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער אבל אין להשגיח למי שיש לו שערות ארוכות ששוכבים עד חצי המצח להניח שם התפילין כי התחלת מקום התפילין צריך להיות מהתחלת עיקרי השער שבפדחת ולמעלה ויותר טוב להניח קצת למעלה משיעור זה דהא מקום יש בראש להניח שתי תפילין כדי שלא ישמט למטה על המצח. וכל המניחן על המצח הוא מנהג קראים ולא עשה המצוה וכל בעל נפש יזהיר לחביריו וילמדם שלא יכשלו בזה כדי שלא יהיו ח"ו בכלל פושעי ישראל בגופן דזהו קרקפתא דלא מנח תפילין וגם הברכה הוי לבטלה דתפילין שמונחין שלא במקומן הוי כמונחין בכיסן. ואם נשמטו ממקומן צריך להחזירן תיכף ולענין ברכה עיין לעיל בסימן כ"ה סי"ב".

ספר חבש פאר (פרק טז):

"מאמר כליל תפארת לבאר שהתפלין צריכים שיהיו כולן במקומן שנתנו להם מן התורה עפ"י דחז"ל ואם יצאו מקצתן חוץ למקומן, בטלה המצוה. לאפוקי ממי שרצה לערער בדבר זה לי איזה שנים שהדפסתי את המאמר "חבש פאר" בעה"י להעיר לב להזהר בתפלין של ראש שרבים מניחים אותה שלא במקומה, ויש מהם שרובה חוץ למקומה או כולה, והרבה מאד שעכ"פ מעוטה חוץ למקומה, וכתבתי להעיר על זה לב חכמי התורה יראי ד' להשגיח ולפקח, ובע"ה הועילו הדברים בכמה מקומות לשוב לבצרון בזה. והנה עתה יצא ספר חדש "תפארת זיו" במחאה לומר שאפילו אם מקצת התפלין יוצאים חוץ למקומן, ג"כ מקיים המצוה כהלכתה, עכ"פ בדיעבד, ויען שראיתי לראיותיו אין בהם ממש כלל, במחכ"ת וגם התבוננתי שאצל כל גדולי ישראל מעולם, היה פשוט שבמקצת היוצא חוץ למקומן, המצוה בטלה, ושזהו דבר ברור באין שום ספק כלל. ודברי הספר הנ"ל אינם נהירים כלל וחלילה לסמוך עליו להרפות ידים במקום בטול מ"ע מה"ת, ע"כ אמרתי להציע הדברים קדם רבותינו גדולי התורה שי', וריש מילין אומר לרשום מילין דרבנן המבואר מדבריהם דפשוט דבמקצת חוץ למקומן המצוה בטלה, ואח"כ אבוא במשא ומתן של הלכה בע"ה.
א) הגר"א ז"ל הזהיר במעשה רב שתהי' התפלין של ראש גבוהה יותר לצד הראש כדי שלא תרד למטה, נראה דחשש להרחיק ממכשול.
ב) כן בספר שלחן שלמה כתב ג"כ הרחקה זו כדי שלא יבא למקצת חוץ למקומה.
ג) הגאון בעל של"ה האריך במסכת חולין שלו וז"ל "כי עיקר המצוה היא שהקציצה תהיה מונחת במקום שער וסימנך "וסביביו נשערה מאד" שצריך להיות סביבות התפלין - השערות וכו' שתהי' הקציצה כולה מונחת במקום השער ומי שאינו נזהר בזה, לא זו שאינו יוצא ידי חובת מצות תפלין, אף זו, לעבירה היא בידו כי זה הוא דרך מינות .
ד) הט"ז שכתב (בסימן כ"ז סק"י), וז"ל "ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השער ועיקר התפלין מונחים על המצח ועוברים על איסור דאורייתא. דכל התפלין צריכים להיות מונחים במקום שיש קרחה דהיינו שיהיה קצה התחתון בעיקרי השער" עכ"ל. פשיטא ליה דאי לא הוי קצה התחתון במקום השער, הוי איסור דאורייתא, דעל מה שכתב קודם זה "ועוברים על איסור דאורייתא" קאי, ומש"כ המחבר (ת"ז) דהט"ז דקאמר "כל התפלין" כוונתו רובו, אין לדבריו שחר, וכמו כן מה שאמר דאין כוונתו כ"א להדור מצוה, אין לו טעם שהרי הוא ז"ל נותן טעם על מה שאמר ועוברים על איסור דאורייתא.
ה) הגאון בעל בית יעקב (הובא בבאה"ט ובשע"ת) שחשב שכוונת הט"ז שרק הקציצה צריכה להתחיל מעקרי השער, וע"ז השיג שגם התיתורא צריכה להיות בעקרי השער, ומדמשיג על הט"ז שכתב דאם לא התחיל מעיקרי השער הוי איסור דאורייתא - ש"מ דס"ל דאם התיתורא יוצאת במקצתה חוץ למקומה הוי המצוה בטלה מן התורה. ו) הגאון בעל שע"ת וכמ"כ הגאונים א"ר וכה"ג שישבו בסתם דברי הט"ז דגם כוונתו על התיתורא, הרי ס"ל ולא עלה על דעתם לומר שאין עיכוב בדבר, אלא דקדקו בדבר הרבה. ז) הגאון רש"ז ז"ל בש"ע שלו כתב ג"כ שצריך שכל התפלין תהיה במקום שעושה קרחה. דהיינו שקצה התחתון של התיתורא יהי' במקום השער עכ"ד. ח) הגאון בעל חיי אדם כתב וז"ל "ומקום הנחת ש"ר מתחילת עיקרי השער במצחו ולמעלה, וצריך שיהיה כל הבית מונח במקום שער, ואם מונח אפילו מקצתו על המצח במקום שכלו השערות הוא מדרך הקראים", ע"כ.
ט) החסיד בעל "יסוד ושורש העבודה" - אע"פ שדבריו ז"ל במילי דחסידותא, מיהו מוכח ג"כ מדבריו שהיה פשוט לכל שעיקר המצוה תלויה בזה שתהיה דוקא כולה במקומה ובמקצת היוצא פסול המצוה, שכתב וז"ל "ויזהר כל אדם כו' למעלה מעיקרי השער, אף שדין זה מפורש כו' מ"מ לא מנעתי כו' וכמעט חצי הקציצה מונח על מצחן ר"ל, לכן באתי כמזכיר כו' כי כ"ז הוא הלכה למשה מסיני" ע"כ, ועיין מש"כ הפר"ח בספר מים חיים הביאו הגרע"א ז"ל בתוספותיו (על המשניות ברכות אות לו) דהא ד"אין למדין הלכה מהמדרש הוא היכא דאתפריש בש"ס ולא איתפריש הלכתא כמי. אבל במה דלא איתפריש בש"ס למדין", והכא נמי שלא מצינו כלל בד' הפוסקים הפוך מזה, מסייע לנו ג"כ דברי בעלי ספרי יראה, במה שכתבו שהוא מעיקרי הדין ועכ"פ ראיה על פשיטות הדבר בעיני כל, הוי.
י) הגאון בעל קצור שו"ע כתב וז"ל "ואם מונח אפילו מקצתה על המצח כו' לא עשה המצוה וברך לבטלה", ע"כ. והנה ודאי עוד יותר מהנה ימצא המבקש בדברי חכמי הדורות ז"ל,
ע"כ הבא לחלוק על כל גדולי ישראל צריך להביא לדבריו ראיות ברורות וגם זה אין כדאי, שהרי על הספרים שנתפשטו בכל ישראל אין לחלוק (כד' הרמ"א בחו"מ סימן כה) ומכש"כ שאין ראיותיו ראיות כלל, ויסוד דבריו בנה על דקדוקים קלושים שאינם ראוים כמעט לשום עליהם לב, ומ"מ אעבור עליהם בקצרה, כי אין תועלת להאריך בדברים שאין בהם עיקר".

שו"ת יחווה דעת (ח"ה סי' ג):

"ומבואר בשו"ת בית יעקב (סימן קלא) שגם התיתורא כולה צריכה להיות מונחת על הראש. וכתב האליה רבה (סימן כז סק"י) שכן דעת הט"ז גם כן. וכן כתב הפרי מגדים (במשבצות זהב סוף סימן כז) שגם התיתורא כולה תהיה במקום שיער, ולא רק הקציצה (הבית של התפילין שבו הפרשיות). ובספר חיי אדם (כלל יד סימן י') כתב גם כן שאפילו מקצת מן התפילין מונחים על מצחו, לא יצא ידי חובת המצוה, שדרך הקראים היא. וכן כתב בספר שבילי דוד (סימן כז סק"ד). והגאון בעל נחל אשכול על ספר האשכול חלק ב' (עמוד צב) האריך למעניתו לאשר ולקיים דברי החיי אדם הנ"ל, שאין לומר בזה רובו ככולו, אלא צריך שהכל יהיה על שיער הראש. ע"ש. וכן פסק הגאון מהר"ח מצאנז בשו"ת דברי חיים חלק ב' (סימן ו') שאפילו רוב התפילין מונח על השיער, ומיעוטו על המצח, לא יצא ידי חובה. שגם התיתורא כולה צריכה להיות במקום שיער, וכמו שכתב בשו"ת בית יעקב (סימן קלא). ע"כ. וכן העלה הגאון רבי שמעון גרינפלד בשו"ת מהרש"ג חלק א' (סימן ז'). ואמנם בשו"ת תפארת זיו (סימן א' והלאה) כתב שגם בדין זה נקטינן שרובו ככולו. עש"ב. אולם העיקר כדברי האחרונים הנ"ל. וכן מסיק הגאון מבוטשאטש באשל אברהם (סימן כז). וכן כתב בשו"ת אבן שתיה (סימן יב). ע"ש. וראה עוד בשו"ת חתם סופר (חלק אורח חיים סימן קמ), ובשו"ת בנין ציון (סימן קפ). ע"ש. ולכן הרואה שתפילין של חבירו אינם מונחים כולם על שערות הראש, חייב להוכיחו וללמדו מקום הנחתן. ולצערינו הן רבים עתה עמי הארץ שנכשלים בזה מחוסר ידיעה, ואינם מקפידים שיהיו כל התפילין מונחים על השיער, ויש להעיר למוסר אזנם, וללמדם ארחות יושר. וכן כתב בספר חסד לאלפים (סימן כז), כי הן בעון עינינו הרואות שרבים נכשלים ומניחים התפילין על מצחם, ואף על פי שלפעמים מוחים בידם, והוא מניחם למעלה על הראש, לא הועילו בזה, שהם חוזרים ונופלים, וראוי לעמוד בפרץ ולקצר הקשר של התפילין באופן שתמיד יהיו מונחים במקומם. וכן כתב בספר יפה ללב חלק א' (סימן כז סק"א). וראה עוד באורך בספר חבוש פאר (וכעת אמ"א). וגם מי שנשרו שערות ראשו, וכן הקרח, צריכים להקפיד להניח תפילין של ראש במקום שראוי להיות השערות שם. וכן כתב בספר בן איש חי (פרשת חיי שרה אות א'). ועדיף יותר להגביה התפילין למעלה, ממה שיהיו ספק שמא אינם במקום שיער, שמקום יש בראש להניח שני תפילין. וספקא דאורייתא לחומרא".

 

[הערב נא]

למען האמת, גם זו קולא קלושה למדי (ואכמ"ל), אבל רבים מסתמכים על כך, בעיקר חסידים, כמדומני.

לחץ כדי לכווץ...

האם יש מקום להמשיך להעיר או שזה בכוונה, ואז כשם שיש מצווה לומר? הייתי בטוח שזה בטעות או מזילות ההלכה

 

[יצחק א]

האם יש מקום להמשיך להעיר או שזה בכוונה, ואז כשם שיש מצווה לומר? הייתי בטוח שזה בטעות או מזילות ההלכה

לחץ כדי לכווץ...

תלוי, אצל רוב האנשים הרגילים זה בטעות, והם בודקים במראה בעצמם בד"כ, וכשמסמנים להם להטות לאמצע הם מכוונים.
אבל קראתי סיפור, שהיה נער בר מצוה, שבא לרב שטינמן, ואמר שקיבל עליו להעיר לכל מי שהתפילין לא באמצע, הרב שטינמן צחק, שיש הרבה שלא מקפידים כי סומכים על הדברי חיים, ולא שייך ללכת להעיר על זה לכולם.

אבל כן אציין, שבאמת יש כאן קצת מבוכה, כי הרבה פוסקים, כן סוברים שחובה שהתפילין יהיו באמצע, ומאידך מורים שאסור או על כל פנים לא צריך להסתכל במראה, ואפשר להסתמך על משמוש היד שזה באמצע, ואז נוצר מצב, שהם מבחינתם כאילו עושים כהלכה, אבל התפילין בפועל לא באמצע, ועך מי שרואה יש חובה לרוב הפוסקים להעיר לו על זה, ונמצא שמכשילים את מי שנמנע מלהעיר על זה.

 

[העמל]

ובודאי במקום שבאים לשאול אותך אם התפילין ממוקמות באמצע ברור שישמחו שתעיר להם על גובה התפילין.

(אני כן נוטה לחשוב, שאם יש להניח בסבירות גבוהה, שאדם זה הניח התפילין במקום, ואחר כך ירדו ונשמטו מטה, אין חובה להעיר על זה, שזה מצינו גם באמוראים, דרבנן דבי רב אשי אימת דממשמשי מברכי, ופירשו הראשונים דהיינו כשנשמטו ממקומן, אלמא זהו דבר שרגילות, וסוף סוף קיים כבר עיקר המצוה).

לחץ כדי לכווץ...

אולי אם עדיין לא קרא ק"ש ושמו"ע יש מקום להעיר אף בכה"ג.

 

[פשוט כפשוטו]

למניחים כל היום הרבה פעמים יש תפילין קטנות, ואין מצוי כ"כ שישמט חוץ למקומו,
אגב אצל הרב שיינברג זצ"ל שהניח תפילין גדולות כל היום, עד זקנה ושיבה זה החזיק במקום באופן מפליא
שמצוי אצל זקנים אפי' שמניחים לזמן מועט שנשמט, בכ"א גם למניח כל היום מצווה להעיר(הם כן מקבלים...)
השבת אבידה רוחנית..

 

[הערב נא]

תלוי, אצל רוב האנשים הרגילים זה בטעות, והם בודקים במראה.

לחץ כדי לכווץ...

ולחסידים יש ענין? אחרי שראיתי שיש להם על מה להסתמך אין לי מניעה לומר

 

[פשוט כפשוטו]

אגב סיפר לי ידיד שפנה לאדמו"ר מסוים שתמיד התפילין ש"ר למטה ממקומם (כך הוא מניח בעקרון)
להעיר ונענה שכך מנהגנו וגם אבוה"ק כך הניחו ולא ישמע לו נגד מנהגם...
ובכך פשוט שאין להמשיך להעיר

 

[יצחק א]

שמצוי אצל זקנים אפי' שמניחים לזמן מועט שנשמט, בכ"א גם למניח כל היום מצווה להעיר(הם כן מקבלים...)
השבת אבידה רוחנית..

לחץ כדי לכווץ...

מי שמניח כל היום, אכן מסתמא הוא מאנשים שיקבלו.
אבל לפלפולא קצת יש לדון, שכיון שנוהגים רוב ישראל לא להניח כל היום, כי חוששים לאין גוף נקי ולהיסח דעת, מאן לימא שזה שמניח כל היום יש לתלות שעדיף משאר אינשי.

 

[העמל]

מי שמניח כל היום, אכן מסתמא הוא מאנשים שיקבלו.
אבל לפלפולא קצת יש לדון, שכיון שנוהגים רוב ישראל לא להניח כל היום, כי חוששים לאין גוף נקי ולהיסח דעת, מאן לימא שזה שמניח כל היום יש לתלות שעדיף משאר אינשי.

לחץ כדי לכווץ...

ואז יהיה עדיף שלא להעיר לו כדי שלא יכשל בגוף שאינו נקי?
יש חזקת כשרות עליו שכנראה יודע בעצמו...

 

[פשוט כפשוטו]

מי שמניח כל היום, אכן מסתמא הוא מאנשים שיקבלו.
אבל לפלפולא קצת יש לדון, שכיון שנוהגים רוב ישראל לא להניח כל היום, כי חוששים לאין גוף נקי ולהיסח דעת, מאן לימא שזה שמניח כל היום יש לתלות שעדיף משאר אינשי.

לחץ כדי לכווץ...

להמשך הפלילפולא החידודא והמל"ד לפני סד"ב...
ג' מיני מניחים כה"י
1.אברכי דקדוק הלכה, מז'אנר ה'לחטוף מצוות'... רובא דליתא קמן שראויים ומקבלים
2.זילברמנים, מקבלים ודאי (שמחונכים לדקדוק במצוות ולקיום)ראויים.. תלוי כ"א מה דעתו מה נקרא ראוי... ומה דעתו על אנשי ק"ק הנ"ל...
3.בציבור ה'גבעות' ניתן לראות ג"כ מניחים כה"י ואז...

 

[ממגד שמים]

והשיב שלשם הגיעו השערות אצלו בצעירותו).

לחץ כדי לכווץ...

יל"ע אי אזלינן בתר דידיה או בתר כל אדם. בשטחיות היה נראה דאזלינן בתר כל אדם. וצ"ע

 

[ממגד שמים]

למניחים כל היום הרבה פעמים יש תפילין קטנות, ואין מצוי כ"כ שישמט חוץ למקומו,
אגב אצל הרב שיינברג זצ"ל שהניח תפילין גדולות כל היום, עד זקנה ושיבה זה החזיק במקום באופן מפליא
שמצוי אצל זקנים אפי' שמניחים לזמן מועט שנשמט, בכ"א גם למניח כל היום מצווה להעיר(הם כן מקבלים...)
השבת אבידה רוחנית..

לחץ כדי לכווץ...

זכיתי להניח תפילין לאבי מורי הכ"מ . פעמים רבות, ואף בזקנותו [-נפטר קרוב ל 88] תמיד היו במקום ומעולם לא נשמטו.
וראיתי בחוש שדקדוק ההלכה שספג בילדותו בסלבודקא ,עמדו לו בזיקנותו לעזר ואחיסמך

 

[איישר חילי]

בתמונותיו,

לחץ כדי לכווץ...

יש גם הרבה תמונות היסטוריות שנראה שמיקום התפילין ממש יורד [כמו היהודי המפורסם מהשואה שמסביבו הנאצים ימ'ש] ומעודי תמהתי בזה...

 

[ישעיהו מנחלת דן]

בהחלט יש (המקורות כאן מועתקים מתשובת חבל נחלתו, לדעתי זה גם מוכח בראשונים).


ט"ז סי כז (ס"ק י): "מהתחלת עיקרי השער. - פי' דבין עיניך לאו ממש הוא אלא גמרינן בג"ש מבין עיניך דכתיב במת מה להלן מקום שעושה קרחה אף כאן מתחיל מקום תפילין ממקום שיש שייכות קרחה: ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השער ועיקר התפילין מונחים על המצח ועוברים על איסור דאורייתא דכל התפילין צריכים להיות מונחים במקום שיש קרחה דהיינו שיהי' קצה התחתון בעיקרי השער".

משנה ברורה (סי' כז ס"ק לג) באר: "עיקרי השער - פירוש דבין עיניך לאו ממש הוא דגמרינן גזירה שוה מלא תשימו קרחה בין עיניכם האמור אצל מת מה להלן מקום שעושה קרחה והוא בראש אף כאן מתחיל מקום תפילין ממקום שיש שייכות קרחה דהיינו ממקום התחלת צמיחת השערות שבראש ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השיער ועיקר התפילין מונח על המצח ועוברים על איסור דאורייתא דכל התפילין צריכין להיות מונחין במקום שיש קרחה דהיינו שיהיה אפילו קצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער אבל אין להשגיח למי שיש לו שערות ארוכות ששוכבים עד חצי המצח להניח שם התפילין כי התחלת מקום התפילין צריך להיות מהתחלת עיקרי השער שבפדחת ולמעלה ויותר טוב להניח קצת למעלה משיעור זה דהא מקום יש בראש להניח שתי תפילין כדי שלא ישמט למטה על המצח. וכל המניחן על המצח הוא מנהג קראים ולא עשה המצוה וכל בעל נפש יזהיר לחביריו וילמדם שלא יכשלו בזה כדי שלא יהיו ח"ו בכלל פושעי ישראל בגופן דזהו קרקפתא דלא מנח תפילין וגם הברכה הוי לבטלה דתפילין שמונחין שלא במקומן הוי כמונחין בכיסן. ואם נשמטו ממקומן צריך להחזירן תיכף ולענין ברכה עיין לעיל בסימן כ"ה סי"ב".

ספר חבש פאר (פרק טז):

"מאמר כליל תפארת לבאר שהתפלין צריכים שיהיו כולן במקומן שנתנו להם מן התורה עפ"י דחז"ל ואם יצאו מקצתן חוץ למקומן, בטלה המצוה. לאפוקי ממי שרצה לערער בדבר זה לי איזה שנים שהדפסתי את המאמר "חבש פאר" בעה"י להעיר לב להזהר בתפלין של ראש שרבים מניחים אותה שלא במקומה, ויש מהם שרובה חוץ למקומה או כולה, והרבה מאד שעכ"פ מעוטה חוץ למקומה, וכתבתי להעיר על זה לב חכמי התורה יראי ד' להשגיח ולפקח, ובע"ה הועילו הדברים בכמה מקומות לשוב לבצרון בזה. והנה עתה יצא ספר חדש "תפארת זיו" במחאה לומר שאפילו אם מקצת התפלין יוצאים חוץ למקומן, ג"כ מקיים המצוה כהלכתה, עכ"פ בדיעבד, ויען שראיתי לראיותיו אין בהם ממש כלל, במחכ"ת וגם התבוננתי שאצל כל גדולי ישראל מעולם, היה פשוט שבמקצת היוצא חוץ למקומן, המצוה בטלה, ושזהו דבר ברור באין שום ספק כלל. ודברי הספר הנ"ל אינם נהירים כלל וחלילה לסמוך עליו להרפות ידים במקום בטול מ"ע מה"ת, ע"כ אמרתי להציע הדברים קדם רבותינו גדולי התורה שי', וריש מילין אומר לרשום מילין דרבנן המבואר מדבריהם דפשוט דבמקצת חוץ למקומן המצוה בטלה, ואח"כ אבוא במשא ומתן של הלכה בע"ה.
א) הגר"א ז"ל הזהיר במעשה רב שתהי' התפלין של ראש גבוהה יותר לצד הראש כדי שלא תרד למטה, נראה דחשש להרחיק ממכשול.
ב) כן בספר שלחן שלמה כתב ג"כ הרחקה זו כדי שלא יבא למקצת חוץ למקומה.
ג) הגאון בעל של"ה האריך במסכת חולין שלו וז"ל "כי עיקר המצוה היא שהקציצה תהיה מונחת במקום שער וסימנך "וסביביו נשערה מאד" שצריך להיות סביבות התפלין - השערות וכו' שתהי' הקציצה כולה מונחת במקום השער ומי שאינו נזהר בזה, לא זו שאינו יוצא ידי חובת מצות תפלין, אף זו, לעבירה היא בידו כי זה הוא דרך מינות .
ד) הט"ז שכתב (בסימן כ"ז סק"י), וז"ל "ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השער ועיקר התפלין מונחים על המצח ועוברים על איסור דאורייתא. דכל התפלין צריכים להיות מונחים במקום שיש קרחה דהיינו שיהיה קצה התחתון בעיקרי השער" עכ"ל. פשיטא ליה דאי לא הוי קצה התחתון במקום השער, הוי איסור דאורייתא, דעל מה שכתב קודם זה "ועוברים על איסור דאורייתא" קאי, ומש"כ המחבר (ת"ז) דהט"ז דקאמר "כל התפלין" כוונתו רובו, אין לדבריו שחר, וכמו כן מה שאמר דאין כוונתו כ"א להדור מצוה, אין לו טעם שהרי הוא ז"ל נותן טעם על מה שאמר ועוברים על איסור דאורייתא.
ה) הגאון בעל בית יעקב (הובא בבאה"ט ובשע"ת) שחשב שכוונת הט"ז שרק הקציצה צריכה להתחיל מעקרי השער, וע"ז השיג שגם התיתורא צריכה להיות בעקרי השער, ומדמשיג על הט"ז שכתב דאם לא התחיל מעיקרי השער הוי איסור דאורייתא - ש"מ דס"ל דאם התיתורא יוצאת במקצתה חוץ למקומה הוי המצוה בטלה מן התורה. ו) הגאון בעל שע"ת וכמ"כ הגאונים א"ר וכה"ג שישבו בסתם דברי הט"ז דגם כוונתו על התיתורא, הרי ס"ל ולא עלה על דעתם לומר שאין עיכוב בדבר, אלא דקדקו בדבר הרבה. ז) הגאון רש"ז ז"ל בש"ע שלו כתב ג"כ שצריך שכל התפלין תהיה במקום שעושה קרחה. דהיינו שקצה התחתון של התיתורא יהי' במקום השער עכ"ד. ח) הגאון בעל חיי אדם כתב וז"ל "ומקום הנחת ש"ר מתחילת עיקרי השער במצחו ולמעלה, וצריך שיהיה כל הבית מונח במקום שער, ואם מונח אפילו מקצתו על המצח במקום שכלו השערות הוא מדרך הקראים", ע"כ.
ט) החסיד בעל "יסוד ושורש העבודה" - אע"פ שדבריו ז"ל במילי דחסידותא, מיהו מוכח ג"כ מדבריו שהיה פשוט לכל שעיקר המצוה תלויה בזה שתהיה דוקא כולה במקומה ובמקצת היוצא פסול המצוה, שכתב וז"ל "ויזהר כל אדם כו' למעלה מעיקרי השער, אף שדין זה מפורש כו' מ"מ לא מנעתי כו' וכמעט חצי הקציצה מונח על מצחן ר"ל, לכן באתי כמזכיר כו' כי כ"ז הוא הלכה למשה מסיני" ע"כ, ועיין מש"כ הפר"ח בספר מים חיים הביאו הגרע"א ז"ל בתוספותיו (על המשניות ברכות אות לו) דהא ד"אין למדין הלכה מהמדרש הוא היכא דאתפריש בש"ס ולא איתפריש הלכתא כמי. אבל במה דלא איתפריש בש"ס למדין", והכא נמי שלא מצינו כלל בד' הפוסקים הפוך מזה, מסייע לנו ג"כ דברי בעלי ספרי יראה, במה שכתבו שהוא מעיקרי הדין ועכ"פ ראיה על פשיטות הדבר בעיני כל, הוי.
י) הגאון בעל קצור שו"ע כתב וז"ל "ואם מונח אפילו מקצתה על המצח כו' לא עשה המצוה וברך לבטלה", ע"כ. והנה ודאי עוד יותר מהנה ימצא המבקש בדברי חכמי הדורות ז"ל,
ע"כ הבא לחלוק על כל גדולי ישראל צריך להביא לדבריו ראיות ברורות וגם זה אין כדאי, שהרי על הספרים שנתפשטו בכל ישראל אין לחלוק (כד' הרמ"א בחו"מ סימן כה) ומכש"כ שאין ראיותיו ראיות כלל, ויסוד דבריו בנה על דקדוקים קלושים שאינם ראוים כמעט לשום עליהם לב, ומ"מ אעבור עליהם בקצרה, כי אין תועלת להאריך בדברים שאין בהם עיקר".

שו"ת יחווה דעת (ח"ה סי' ג):

"ומבואר בשו"ת בית יעקב (סימן קלא) שגם התיתורא כולה צריכה להיות מונחת על הראש. וכתב האליה רבה (סימן כז סק"י) שכן דעת הט"ז גם כן. וכן כתב הפרי מגדים (במשבצות זהב סוף סימן כז) שגם התיתורא כולה תהיה במקום שיער, ולא רק הקציצה (הבית של התפילין שבו הפרשיות). ובספר חיי אדם (כלל יד סימן י') כתב גם כן שאפילו מקצת מן התפילין מונחים על מצחו, לא יצא ידי חובת המצוה, שדרך הקראים היא. וכן כתב בספר שבילי דוד (סימן כז סק"ד). והגאון בעל נחל אשכול על ספר האשכול חלק ב' (עמוד צב) האריך למעניתו לאשר ולקיים דברי החיי אדם הנ"ל, שאין לומר בזה רובו ככולו, אלא צריך שהכל יהיה על שיער הראש. ע"ש. וכן פסק הגאון מהר"ח מצאנז בשו"ת דברי חיים חלק ב' (סימן ו') שאפילו רוב התפילין מונח על השיער, ומיעוטו על המצח, לא יצא ידי חובה. שגם התיתורא כולה צריכה להיות במקום שיער, וכמו שכתב בשו"ת בית יעקב (סימן קלא). ע"כ. וכן העלה הגאון רבי שמעון גרינפלד בשו"ת מהרש"ג חלק א' (סימן ז'). ואמנם בשו"ת תפארת זיו (סימן א' והלאה) כתב שגם בדין זה נקטינן שרובו ככולו. עש"ב. אולם העיקר כדברי האחרונים הנ"ל. וכן מסיק הגאון מבוטשאטש באשל אברהם (סימן כז). וכן כתב בשו"ת אבן שתיה (סימן יב). ע"ש. וראה עוד בשו"ת חתם סופר (חלק אורח חיים סימן קמ), ובשו"ת בנין ציון (סימן קפ). ע"ש. ולכן הרואה שתפילין של חבירו אינם מונחים כולם על שערות הראש, חייב להוכיחו וללמדו מקום הנחתן. ולצערינו הן רבים עתה עמי הארץ שנכשלים בזה מחוסר ידיעה, ואינם מקפידים שיהיו כל התפילין מונחים על השיער, ויש להעיר למוסר אזנם, וללמדם ארחות יושר. וכן כתב בספר חסד לאלפים (סימן כז), כי הן בעון עינינו הרואות שרבים נכשלים ומניחים התפילין על מצחם, ואף על פי שלפעמים מוחים בידם, והוא מניחם למעלה על הראש, לא הועילו בזה, שהם חוזרים ונופלים, וראוי לעמוד בפרץ ולקצר הקשר של התפילין באופן שתמיד יהיו מונחים במקומם. וכן כתב בספר יפה ללב חלק א' (סימן כז סק"א). וראה עוד באורך בספר חבוש פאר (וכעת אמ"א). וגם מי שנשרו שערות ראשו, וכן הקרח, צריכים להקפיד להניח תפילין של ראש במקום שראוי להיות השערות שם. וכן כתב בספר בן איש חי (פרשת חיי שרה אות א'). ועדיף יותר להגביה התפילין למעלה, ממה שיהיו ספק שמא אינם במקום שיער, שמקום יש בראש להניח שני תפילין. וספקא דאורייתא לחומרא".

לחץ כדי לכווץ...

האריכות במ''מ קצת לא נוגעת לעיקר הנדון למה לא אומרים בזה רובו ככולו ויהיה לתועלת שתעתיק את אלה מהרשימה שעסקו בנושא
מבחינתי כל השאר לא רלוונטי לנדון וברור שלכתחילה צריך הכול כמו בכל רובו שהוא רק ככולו ולא ממש כולו

 

[יצחק א]

ואז יהיה עדיף שלא להעיר לו כדי שלא יכשל בגוף שאינו נקי?
יש חזקת כשרות עליו שכנראה יודע בעצמו...

לחץ כדי לכווץ...

זה נכון בדבר רגיל, לא בדבר שהשו"ע אמר שהמנהג שלא לעשות מחשש זה.
בשלמא מישהו אם היו אומרים, השו"ע דיבר על סתם אנשים, ואני שונה מכולם לטיבותא, אבל זו לא הטענה של המניחים, אלא שהשו"ע מחזיק שכנראה ברוב האנשים יש חשש, והם

להמשך הפלילפולא החידודא והמל"ד לפני סד"ב...
ג' מיני מניחים כה"י
1.אברכי דקדוק הלכה, מז'אנר ה'לחטוף מצוות'... רובא דליתא קמן שראויים ומקבלים
2.זילברמנים, מקבלים ודאי (שמחונכים לדקדוק במצוות ולקיום)ראויים.. תלוי כ"א מה דעתו מה נקרא ראוי... ומה דעתו על אנשי ק"ק הנ"ל...
3.בציבור ה'גבעות' ניתן לראות ג"כ מניחים כה"י ואז...

לחץ כדי לכווץ...

אם יש מי שמניח מהגבעות, זה אנשים מסגנון זילברמן