איך למדו הגדולים?

[תנא המסייע]

כבר זמן רב שאני חוכך בדעתי בשאלה הזו, כאברך ששואף להגיע לרמה הגבוהה ביותר בידיעת התורה, מצאתי את עצמי מהרהר יותר ויותר איך למדו הגדולים שעינינו רואות שהגיעו לדרגות שכאלה בידיעה, בהבנה לעומק, ובעיקר בהיקף העצום, האם יתכן להתקרב להיקף שכזה בדרך צורת הלימוד כפי שקיבלנו בישיבה, או שמעת היכנסו של אברך לדרכו העצמאית עליו לפתח לעצמו שיטה\דרך חדשה שבה יוכל גם הוא לדעת את כל התורה כולה? או בקיצור "כיצד למדו הגדולים"?
נ.ב אין הכונה לעצות של התמדה וכדו' שוודאי שהכרחיות להגיע לידיעה שכזו, אלא לעצם צורת הלימוד.
[אין באמור לעיל כדי לקרוא תיגר ח"ו על דרך הלימוד המקובלת בישיבות, אלא על מסע לימודו של אברך ששואף למעלה]
אשמח לכל משוב

 

[ישעיהו מנחלת דן]

האם יתכן להתקרב להיקף שכזה בדרך צורת הלימוד כפי שקיבלנו בישיבה

לחץ כדי לכווץ...

בהכרח שלא

 

[תנא המסייע]

בהכרח שלא

לחץ כדי לכווץ...

אז מה למעשה הדרך?
עלה בדעתי להמשיל את העניין לעוגת שכבות שיש כמה אופנים לאוכלה
א. בכל פעם ללמוד את הענין לכל עומקו ורבדיו
ב. ללמוד בכל פעם "שכבה" אחת כגון פרק שלם גמ' רש"י, אח"כ עם רא"ש ורי"ף, ואח"כ תוס' (או להיפך) וכן הלאה ......
הרעיון הוא שאולי גם בלימוד בקיאותי בהבנה טובה נמצאים דברי תורה פרים ורבים מאליהם

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אז מה למעשה הדרך?

לחץ כדי לכווץ...

אין אדם למד אלא בצורה שלבו חפץ כפי שלימדו חז''ל והשריש שוב ושוב ושוב מרן הגרי''ג זצ''ל

עלה בדעתי להמשיל את העניין לעוגת שכבות שיש כמה אופנים לאוכלה
א. בכל פעם ללמוד את הענין לכל עומקו ורבדיו

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד זה הדרך הראויה ונקראת בפי העולם ''לימוד סוגיות''

ב. ללמוד בכל פעם "שכבה" אחת כגון פרק שלם גמ' רש"י, אח"כ עם רא"ש ורי"ף, ואח"כ תוס' (או להיפך) וכן הלאה ......

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד לא מומלץ

הרעיון הוא שאולי גם בלימוד בקיאותי בהבנה טובה נמצאים דברי תורה פרים ורבים מאליהם

לחץ כדי לכווץ...

זה גם נכון
והגרמ''ה שליט''א מעודד ללמוד חצי בעיון סוגיות וחצי בקיאות ב''עיון קל'' כלשונו

 

[מכנדבי]

האם יתכן להתקרב להיקף שכזה בדרך צורת הלימוד כפי שקיבלנו בישיבה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[תנא המסייע]

לחץ כדי לכווץ...

וזה עוד ביחס לאז שכאשר מעיינים בשי' ר' שמואל רואים שההספק היה פי כמה מאשר היום וע"ז אמר הרב שך דברים בכגון דא

 

[כערער בערבה]

לחץ כדי לכווץ...

מתאמרא בשם החזו"א שהישיבות ביטלו את העמי הארץ של פעם, אך גם ביטלו את התלמידי חכמים של פעם..

אז מה למעשה הדרך?

לחץ כדי לכווץ...

אין כזה דבר דרך הלימוד לכלל...
כל אחד צריך להכיר את הראש שלו את מהלך המחשבה שלו ואת כוחתיו ויכולתיו נטיותיו ולפי"ז בהגיעו לגיל בוגר יקבע לעצמו דרך לימוד שמתאימה לו והוא הוא זה שיגרום לו בס"ד שיגדל לתפארת.
הרעיון של לקיחת ציבור/קבוצה/מחזור שלם ולקבוע להם סדר מסוים ומדוקדק הוא מאוד עדרי ומאוד מאוד משפיע לרעה שאין היום ת"ח בשיעור כפעם.

החזו"א בימי אברכתו הסתגר בעזר"נ ולמד טור ב"י על הסדר - עד שהחשיבו אותו למשוגע...
האבני נזר היה לומד בימי בחרותיו ספרי שותי"ם אחד אחרי השני... אך מהם יצאת ההוראה לישראל, ומאחרים ה'חכמים' לא נשאר כלום.

 

[יצחקוב]

וזה עוד ביחס לאז שכאשר מעיינים בשי' ר' שמואל רואים שההספק היה פי כמה מאשר היום וע"ז אמר הרב שך דברים בכגון דא

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה ששיעורי ר' שמואל זה מאזור שנות תשי' ומכתביו של הרב שך בנושא זה מ תשמ', בערך 30 שנה אחרי, כשגם בפוניבז לא למדו כמו שלמדו בשנים הראשונות.

 

[ממגד שמים]

כבר זמן רב שאני חוכך בדעתי בשאלה הזו, כאברך ששואף להגיע לרמה הגבוהה ביותר בידיעת התורה, מצאתי את עצמי מהרהר יותר ויותר איך למדו הגדולים שעינינו רואות שהגיעו לדרגות שכאלה בידיעה, בהבנה לעומק, ובעיקר בהיקף העצום, האם יתכן להתקרב להיקף שכזה בדרך צורת הלימוד כפי שקיבלנו בישיבה, או שמעת היכנסו של אברך לדרכו העצמאית עליו לפתח לעצמו שיטה\דרך חדשה שבה יוכל גם הוא לדעת את כל התורה כולה? או בקיצור "כיצד למדו הגדולים"?
נ.ב אין הכונה לעצות של התמדה וכדו' שוודאי שהכרחיות להגיע לידיעה שכזו, אלא לעצם צורת הלימוד.
[אין באמור לעיל כדי לקרוא תיגר ח"ו על דרך הלימוד המקובלת בישיבות, אלא על מסע לימודו של אברך ששואף למעלה]
אשמח לכל משוב

לחץ כדי לכווץ...

1. קודם כל מי שכואב לו, זה ההתחלה של המנוע לצמיחה
בגמ' נידה ע- שאלו את ריב"ל מה יעשה אדם ויחכים?
א"ל ירבה בישיבה
אמרו לו: הרבה עשו ולא עלתה בידם,
אלא יבקש ממי שהחכמה שלו.
וקשה לי, אם כך למה לא אמר להם מתחליה תפילה ולימוד?
רק , אחר שאמרו לו בצער: הרבה עשו ולא עלתה בידם, אמר להם- הו, כך צריך להתפלל, זוז הצורה של השלמת התשובה.
2. דרך הלימוד הישיבתית הינה הכרחית לקבל צורה של ניתוח והבנת נושא.
אבל בנוסף חייב כל אחד שיהיה לו עוד סדרים משל עצמו לקניית עוד שטחים וחלקים, ואחת לאחת למצוא חשבון.
באהבתה תשגה תמיד

 

[תנא המסייע]

1. קודם כל מי שכואב לו, זה ההתחלה של המנוע לצמיחה
בגמ' נידה ע- שאלו את ריב"ל מה יעשה אדם ויחכים?
א"ל ירבה בישיבה
אמרו לו: הרבה עשו ולא עלתה בידם,
אלא יבקש ממי שהחכמה שלו.
וקשה לי, אם כך למה לא אמר להם מתחליה תפילה ולימוד?
רק , אחר שאמרו לו בצער: הרבה עשו ולא עלתה בידם, אמר להם- הו, כך צריך להתפלל, זוז הצורה של השלמת התשובה.
2. דרך הלימוד הישיבתית הינה הכרחית לקבל צורה של ניתוח והבנת נושא.
אבל בנוסף חייב כל אחד שיהיה לו עוד סדרים משל עצמו לקניית עוד שטחים וחלקים, ואחת לאחת למצוא חשבון.
באהבתה תשגה תמיד

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח על הדברים הנפלאים. כמים קרים על נפש עייפה, ואין מים אלא תורה כידוע ...
אנוכי פותח האשכול אברך צעיר שמעט אחרי המעבר לכולל מצאתי עצמי מתייסר בבירור העניין בין היתר מכיון שאני רואה לצידי בכולל בו אני לומד כרגע אברכים שגדולים ממני בכמה וכמה שנים עם ידיעות נחמדות בש"ס ואמנם אין זה נראה שהם בדרך להיות מרא דכוליה תלמודא (כמובן שישנם גם אחרים שכן) ואע"פ שהם שקועים בלימוד כל הזמן ותמהתי לעצמי מה יעשה אדם ויחכם? הרי ישנם גדולים שבגיל הזה כבר ידעו ש"ס על בוריו לכה"פ וכיצד אוכל אני להגיע למעלה זו (הכותב הינו אברך ג' סדרים) ובכ"ז אע"פ שמפיק אני הנאה מרובה מעצם הלימוד תמהתי מה באשר להיקף ולידיעה.

ואמנם כאשר הצטרפתי לפורום מיוחד זה נפעמתי מעוצם והיקפי הידיעות והיכולת ל"נייעס בלימוד" בכל עניין ולכיון לאמיתה של תורה כפי שמשתקף מחברי הפורום ולמותר לציין שהדבר עורר בי קנאת סופרים עצומה, ועל כן באתי ותמיהתי על פני, מה עשו אלו שכך עלתה בידם?
ובאשר לדרך הלימוד הישיבתית עדיין נבוך אני הרי אם זו הצורה האידיאלית ובחלקים האחרים אלמד בצורת שטחית יותר הרי שיחסר לי עומק בידיעה ולא מצאתי משנה ברורה בענין זה.

 

[בן אליהו]

מתאמרא בשם החזו"א שהישיבות ביטלו את העמי הארץ של פעם, אך גם ביטלו את התלמידי חכמים של פעם..

אין כזה דבר דרך הלימוד לכלל...
כל אחד צריך להכיר את הראש שלו את מהלך המחשבה שלו ואת כוחתיו ויכולתיו נטיותיו ולפי"ז בהגיעו לגיל בוגר יקבע לעצמו דרך לימוד שמתאימה לו והוא הוא זה שיגרום לו בס"ד שיגדל לתפארת.
הרעיון של לקיחת ציבור/קבוצה/מחזור שלם ולקבוע להם סדר מסוים ומדוקדק הוא מאוד עדרי ומאוד מאוד משפיע לרעה שאין היום ת"ח בשיעור כפעם.

החזו"א בימי אברכתו הסתגר בעזר"נ ולמד טור ב"י על הסדר - עד שהחשיבו אותו למשוגע...
האבני נזר היה לומד בימי בחרותיו ספרי שותי"ם אחד אחרי השני... אך מהם יצאת ההוראה לישראל, ומאחרים ה'חכמים' לא נשאר כלום.

לחץ כדי לכווץ...

ביחס לאבני נזר נשמע מאוד מאוד לא מתאים. האם יש מקור מהימן?

 

[כערער בערבה]

ביחס לאבני נזר נשמע מאוד מאוד לא מתאים. האם יש מקור מהימן?

לחץ כדי לכווץ...

כן, תלמידו החלקת יואב...

 

[בן אליהו]

כן, תלמידו החלקת יואב...

לחץ כדי לכווץ...

היכן כתב זאת?

 

[ממגד שמים]

יישר כח על הדברים הנפלאים. כמים קרים על נפש עייפה, ואין מים אלא תורה כידוע ...
אנוכי פותח האשכול אברך צעיר שמעט אחרי המעבר לכולל מצאתי עצמי מתייסר בבירור העניין בין היתר מכיון שאני רואה לצידי בכולל בו אני לומד כרגע אברכים שגדולים ממני בכמה וכמה שנים עם ידיעות נחמדות בש"ס ואמנם אין זה נראה שהם בדרך להיות מרא דכוליה תלמודא (כמובן שישנם גם אחרים שכן) ואע"פ שהם שקועים בלימוד כל הזמן ותמהתי לעצמי מה יעשה אדם ויחכם? הרי ישנם גדולים שבגיל הזה כבר ידעו ש"ס על בוריו לכה"פ וכיצד אוכל אני להגיע למעלה זו (הכותב הינו אברך ג' סדרים) ובכ"ז אע"פ שמפיק אני הנאה מרובה מעצם הלימוד תמהתי מה באשר להיקף ולידיעה.

ואמנם כאשר הצטרפתי לפורום מיוחד זה נפעמתי מעוצם והיקפי הידיעות והיכולת ל"נייעס בלימוד" בכל עניין ולכיון לאמיתה של תורה כפי שמשתקף מחברי הפורום ולמותר לציין שהדבר עורר בי קנאת סופרים עצומה, ועל כן באתי ותמיהתי על פני, מה עשו אלו שכך עלתה בידם?
ובאשר לדרך הלימוד הישיבתית עדיין נבוך אני הרי אם זו הצורה האידיאלית ובחלקים האחרים אלמד בצורת שטחית יותר הרי שיחסר לי עומק בידיעה ולא מצאתי משנה ברורה בענין זה.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי פעם הגדרה קולעת "הנותן בים דרך"
בים אין מסלול מיוחד באיזה נתיב ובכמה מעלות להפליג.
יש נקודת המוצא ויש את נקודת ההגעה.
כנ"ל בלימוד , אין משהו סימטרי, כזה ראה וקדש.
אבל בוודאי שהאדם חייב שיהיה לו חלק בתורה שהןא "תורה דיליה" על בחירת מסכתות או עניינים שנמשך אליהם, וישנם כ"כ הרבה שעות מתות, ער"ש מוצ"ש חנוכה וכו' שאז אם יש לאדם נושא שקרוב לליבו, יהפוך בו.
עבדך הנאמן ראה זאת בחוש על בשרו שרמת הזיכרון במה שנלקח מבחירה עצמית הינו פי כמה וכמה.
וכ' הרד"ק בחוקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך, שכמה שהאדם יותר אוהב ונהנה מהתורה -או אז מתקיים אצלו לא אשכח דבריך.
אגב.
דעת בתורה הינו גם חיבור [-והאדם ידע את חוה אישתו]
וגם דעת שכלית
ובפשוטו כשיודע את הדבר אז מתחבר אליו, אבל גם הפוך ניתן ליישם וד"ל.
בהצלחה , איש צעיר. עולמך לפניך ויה"ר שעולמך תראה בחייך

 

[תנא המסייע]

שמעתי פעם הגדרה קולעת "הנותן בים דרך"
בים אין מסלול מיוחד באיזה נתיב ובכמה מעלות להפליג.
יש נקודת המוצא ויש את נקודת ההגעה.
כנ"ל בלימוד , אין משהו סימטרי, כזה ראה וקדש.
אבל בוודאי שהאדם חייב שיהיה לו חלק בתורה שהןא "תורה דיליה" על בחירת מסכתות או עניינים שנמשך אליהם, וישנם כ"כ הרבה שעות מתות, ער"ש מוצ"ש חנוכה וכו' שאז אם יש לאדם נושא שקרוב לליבו, יהפוך בו.
עבדך הנאמן ראה זאת בחוש על בשרו שרמת הזיכרון במה שנלקח מבחירה עצמית הינו פי כמה וכמה.
וכ' הרד"ק בחוקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך, שכמה שהאדם יותר אוהב ונהנה מהתורה -או אז מתקיים אצלו לא אשכח דבריך.
אגב.
דעת בתורה הינו גם חיבור [-והאדם ידע את חוה אישתו]
וגם דעת שכלית
ובפשוטו כשיודע את הדבר אז מתחבר אליו, אבל גם הפוך ניתן ליישם וד"ל.
בהצלחה , איש צעיר. עולמך לפניך ויה"ר שעולמך תראה בחייך

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח עצום
עיינתי בדברים ומצאתים מתיישבים על לבי.
תודה רבה.