הערב נא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
290
תודות
566
נקודות
86
מה המקור בחנוכה שאשתו כגופו?
גמ' שבת כב
תנו רבנן: מצות חנוכה, נר איש וביתו. והמהדרין, נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין וכו'
מי אמר שלא לא כולל את אשתו, שהיא תוכל להיות מן המהדרין?

האם דווקא בחנוכה אשתו כגופו, איפה יש עוד הלכות ששייך אשתו כגופו ובכ''ז לא אומרים אשתו כגופו?
 
האם דווקא בחנוכה אשתו כגופו, איפה יש עוד הלכות ששייך אשתו כגופו ובכ''ז לא אומרים אשתו כגופו?
בעקרון אשתו כגופו בכל מצוות עשה שהזמן גרמא וכמו שפרשו ראשונים שפטורה כי צריכה להתעסק בצרכי הבית ואף מכיבוד או''א פטורה כי רשות אחרים עליה ומשועבדת לו לצרכי הבית ולכן לענ''ד אין קושיא למה לא כללוה במהדרין אף שחיבת בנר חנוכה
 

בעקרון אשתו כגופו בכל מצוות עשה שהזמן גרמא וכמו שפרשו ראשונים שפטורה כי צריכה להתעסק בצרכי הבית ואף מכיבוד או''א פטורה כי רשות אחרים עליה ומשועבדת לו לצרכי הבית ולכן לענ''ד אין קושיא למה לא כללוה במהדרין אף שחיבת בנר חנוכה
גדר הפטור בכל מ"ע שהז"ג הוא שהיא כגופו?
או פטרתה התורה ונתנו הראשונים טעם כיוון דמשעבדת ליה ?
 
בעקרון אשתו כגופו בכל מצוות עשה שהזמן גרמא וכמו שפרשו ראשונים שפטורה כי צריכה להתעסק בצרכי הבית ואף מכיבוד או''א פטורה כי רשות אחרים עליה ומשועבדת לו לצרכי הבית ולכן לענ''ד אין קושיא למה לא כללוה במהדרין אף שחיבת בנר חנוכה
מה הקשר? במצות נר חנוכה חייבו חכמים אף את הנשים משום שאף הן היו באותו הנס.
ולכן שואל הרב השואל למה דוקא כאן אמרינן אשתו כגופו.
 

מה המקור בחנוכה שאשתו כגופו?
גמ' שבת כב
תנו רבנן: מצות חנוכה, נר איש וביתו. והמהדרין, נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין וכו'
מי אמר שלא לא כולל את אשתו, שהיא תוכל להיות מן המהדרין?

האם דווקא בחנוכה אשתו כגופו, איפה יש עוד הלכות ששייך אשתו כגופו ובכ''ז לא אומרים אשתו כגופו?
ואפשר להוסיף על השאלה.
אם האשה אכן רוצה להדליק כמו אחד מבני הבית, האם יכולה לברך כפי שמברכים כל אחד מבני הבית?
או שמחמת שאשתו כגופו אינה יכולה כלל לברך בפני עצמה?
עוד יש לעיין, לו יצוייר שהאשה הדליקה בתחילה האם גם נאמר שאין מצוה על הבעל להדליק משום מהדרין?
וכבר מצינו בראשונים שכשם שאשתו כגופו כך בעל כאשתו.
 
נערך לאחרונה:
ואפשר להוסיף על השאלה.
אם האשה אכן רוצה להדליק כמו אחד מבני הבית, האם יכולה לברך כפי שמברכים כל אחד מבני הבית?
או שמחמת שאשתו כגופו אינה יכולה כלל לברך בפני עצמה?
עוד יש לעיין, לו יצוייר שהאשה הדליקה בתחילה האם גם נאמר שאין מצוה על הבעל להדליק משום מהדרין?
וכבר מצינו בראשונים שכשם שאשתו כגופו כך בעל כאשתו.
בשער הציון (תרע"ה ס"ק י', והערוך השולחן) כתב שאם אישה נשואה רוצה להדר ולהדליק לעצמה היא רשאית להדליק ולברך, ככל שאר בני הבית. ואכן כדאי שתכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקת בעלה כדי שתברך על חובת עצמה (אף שגם בלא כוונה מפורשת, דינה כבנים המברכים משום הידור).
כאשר הבעל נמצא במקום אחר ואשתו מדליקה עבורו אסור לו להדליק בברכה בפני עצמו, כי יצא ידי חובה בהדלקתה, משום ש"אשתו כגופו" דהיינו שגם "בעלה כגופה" (עיין אליה רבה סי' תרעז סק"ד וכן באגרות משה או"ח ח"א סימן ק"ט.)
 

כאשר הבעל נמצא במקום אחר ואשתו מדליקה עבורו אסור לו להדליק בברכה בפני עצמו, כי יצא ידי חובה בהדלקתה, משום ש"אשתו כגופו" דהיינו שגם "בעלה כגופה" (עיין אליה רבה סי' תרעז סק"ד וכן באגרות משה או"ח ח"א סימן ק"ט.)
זהו כשהוא במקום אחר, ומשום שכבר יצא ידי חובה במה שהדליקו עליו בביתו, ולא קשור דוקא למה שהבעל כאשתו, אלא גם אם הדליק עליו אחד מבני הבית ולאו דוקא אשתו, גם כן לא יוכל לברך במקום אחר משום אכסנאי.
אני דיברתי כשהבעל בבית האם הוא כמו אחד מבני הבית או יותר גרוע.
 
מה הקשר? במצות נר חנוכה חייבו חכמים אף את הנשים משום שאף הן היו באותו הנס.
ולכן שואל הרב השואל למה דוקא כאן אמרינן אשתו כגופו.
אע''פ שחייבו חכמים שאף הם היו נראה שלא הפקיעו מהרגילות שכגופו ולכן מסתבר שאין לה מהדרין
 
בעקרון אשתו כגופו בכל מצוות עשה שהזמן גרמא וכמו שפרשו ראשונים שפטורה כי צריכה להתעסק בצרכי הבית ואף מכיבוד או''א פטורה כי רשות אחרים עליה ומשועבדת לו לצרכי הבית ולכן לענ''ד אין קושיא למה לא כללוה במהדרין אף שחיבת בנר חנוכה
כן אבל למה הילדים כן הרי הם גם בטלים לבית ויעוין מה שתירצתי לעיל
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓