הלכות ריבית היתר עיסקה (1 צופה)

[יואל שילה]

להפתעתי גיליתי שלבעלי עסקים רבים אין היתר עיסקה, ונדהמתי, שהרי כל כך קל להכשל.
היום הזמנתי הדפסת שתי חוברות [מהדורה חדשה של חוברותי על עירובין ומקוואות], כאשר מטעמי נוחות נוח לי יותר לשלם לאחר הדפסת האחת, ולפני השניה.
כתבתי כעת למנהל בית הדפוס [לאחר שבשבוע שעבר שוכנע לעשות היתר עיסקה]:

זו בדיוק דוגמא של חשש ריבית.
שהרי התשלום המוקדם על החוברות שלא יוצרו עדיין הוא הלואה שלי אליך, ובתמורה להלוואה אתה מסכים לקבע את הסכום אף אם המחירים יעלו בינתיים עד הייצור בפועל.
הפתרונות הם:
להחליט שהתשלום הוא רק על החוברות שייוצרו מחר, והחוברות העתידיות הן מתנה, וממילא אין כאן הלוואה שלי אלא תשלום חוב.
או לרכוש ממך את הנייר שכבר יש בחנות תמורת המחיר שדרשת על חוברות - וממילא אין זו הקדמת התשלום אלא תשלום על משהו שכבר קיים.
או להסכים בינינו שאם מחירי ההדפסה יעלו בינתיים - אוסיף עד המחיר הגבוה, ובכך אין לי שום רווח מההלוואה הזו.

 

[אמת נהדרת]

להפתעתי גיליתי שלבעלי עסקים רבים אין היתר עיסקה, ונדהמתי, שהרי כל כך קל להכשל.
היום הזמנתי הדפסת שתי חוברות [מהדורה חדשה של חוברותי על עירובין ומקוואות], כאשר מטעמי נוחות נוח לי יותר לשלם לאחר הדפסת האחת, ולפני השניה.
כתבתי כעת למנהל בית הדפוס [לאחר שבשבוע שעבר שוכנע לעשות היתר עיסקה]:

זו בדיוק דוגמא של חשש ריבית.
שהרי התשלום המוקדם על החוברות שלא יוצרו עדיין הוא הלואה שלי אליך, ובתמורה להלוואה אתה מסכים לקבע את הסכום אף אם המחירים יעלו בינתיים עד הייצור בפועל.
הפתרונות הם:
להחליט שהתשלום הוא רק על החוברות שייוצרו מחר, והחוברות העתידיות הן מתנה, וממילא אין כאן הלוואה שלי אלא תשלום חוב.
או לרכוש ממך את הנייר שכבר יש בחנות תמורת המחיר שדרשת על חוברות - וממילא אין זו הקדמת התשלום אלא תשלום על משהו שכבר קיים.
או להסכים בינינו שאם מחירי ההדפסה יעלו בינתיים - אוסיף עד המחיר הגבוה, ובכך אין לי שום רווח מההלוואה הזו.

לחץ כדי לכווץ...

למה לא מועיל יש לו?

 

[יואל שילה]

לא מועיל יש לו כשייצור החפץ מחוסר כמה פעולות - גמרא מפורשת [איני זוכר האם שתים או שלש פעולות]

 

[אוהב ספר]

גמרא מפורשת [איני זוכר האם שתים או שלש פעולות]

לחץ כדי לכווץ...

ב''מ עד.
אמר רב מחוסר שתים פוסק שלש אינו פוסק ושמואל אמר בידי אדם אפילו מאה פוסק בידי שמים אפי' אחת אינו פוסק
וקיי''ל כרב

 

[אוהב ספר]

לא מועיל יש לו כשייצור החפץ מחוסר כמה פעולות

לחץ כדי לכווץ...

ויל''ח במקרה שלך כמה פעולות מוגדר שחסרים שם

 

[יואל שילה]

ויל''ח במקרה שלך כמה פעולות מוגדר שחסרים שם

לחץ כדי לכווץ...

במעבר בין קובץ לחוברת מודפסת וארוזה?
המון פעולות!

 

[אוהב ספר]

במעבר בין קובץ לחוברת מודפסת וארוזה?
המון פעולות!

לחץ כדי לכווץ...

ואם מכונה אחת עושה את זה?

 

[היא אוצרו]

בגמ' מתבאר שלשטוח את החיטים ומה שהם מתייבשים זה שתי פעולות. ולמדו מזה הפוסקים שהמעשים הם תהליכים בחפץ ולא עשיות שלך. ולפי"ז נראה פשוט שיש כמה וכמה תהליכים שהם צריכים לעבור. (הרי גם שם אותה מכונה ששוטחת היא גם מייבשת לבד, כביכול.)

 

[היא אוצרו]

זו בדיוק דוגמא של חשש ריבית.
שהרי התשלום המוקדם על החוברות שלא יוצרו עדיין הוא הלואה שלי אליך, ובתמורה להלוואה אתה מסכים לקבע את הסכום אף אם המחירים יעלו בינתיים עד הייצור בפועל.
הפתרונות הם:
להחליט שהתשלום הוא רק על החוברות שייוצרו מחר, והחוברות העתידיות הן מתנה, וממילא אין כאן הלוואה שלי אלא תשלום חוב.
או לרכוש ממך את הנייר שכבר יש בחנות תמורת המחיר שדרשת על חוברות - וממילא אין זו הקדמת התשלום אלא תשלום על משהו שכבר קיים.
או להסכים בינינו שאם מחירי ההדפסה יעלו בינתיים - אוסיף עד המחיר הגבוה, ובכך אין לי שום רווח מההלוואה הזו.

לחץ כדי לכווץ...

רק להעיר שדעת רוב הפוסקים היום שעל פסיקה לא יועיל היתר עיסקה, (ואדרבה יהפוך את זה לדאורייתא), כי אם יתייקר זה יהיה יותר מהטווח הנורמלי של תשואה.

 

[יואל שילה]

רק להעיר שדעת רוב הפוסקים היום שעל פסיקה לא יועיל היתר עיסקה, (ואדרבה יהפוך את זה לדאורייתא), כי אם יתייקר זה יהיה יותר מהטווח הנורמלי של תשואה.

לחץ כדי לכווץ...

תוכל לבאר בבקשה?

 

[היא אוצרו]

איני צריך לפרש, ודאי לא לת"ח כמוך שהיתר עסקה מבוסס על מה שאני משקיע אצלך וקונה חלק בנכסיך ומגיע לי חלק ברווחים.
לכן, היתר עיסקא צריך לשמור על טווח רווח נורמלי, (ובעצם זה צריך להיות חצי מהרווחים הנורמליים של הסכום שנתתי.) הורו רבותינו (אצ"ל שאין לסמוך למעשה...) שרווח של עשרה אחוזים (לשנה) הוא על הגבול ההגיוני.
כשאני קונה ספה ומשלם עליה מראש אני בעצם מלווה את הכסף למוכר בתנאי שהוא ישמור לי את המחיר של הספה. כמובן בדרך מקח. זהו איסור פסיקה.
כשאני אומר לו שאני לא נותן לו את הכסף על הספה אלא כהשקעה בעסק שלו, אני מלווה לו חצי מהכסף ומפקיד אצלו חצי מהכסף ולכן מגיע לי חצי מרווחיו. אם תוך שבוע עלה מחיר הספה בחמישה אחוזים (היינו מאה אחוז לשנה!) זה לא רווח הגיוני שאני אמור לקבל, נמצא שאני מקבל בתמורה לעסקה הזו ריבית. (רווח לא הגיוני=ריבית על מחצית ההלוואה) לכן אם אין את אחד מארבעת ההיתרים האמיתיים לאיסור פסיקה, יש הרבה מגדולי ההוראה שאוסרים לעשות היתר עיסקה במקרה כזה.
באופן כללי יש כאלה שאצלם היתר עיסקה פותר את הכל בשיעור כזה שבמחזור של יום כיפור שלהם הם מתוודים "לויתי בריבית בלי היתר עיסקא", זה לא עובד ככה.
השתדלתי לעזור, אשמח לדעת אם הצלחתי.

 

[היא אוצרו]

דרך אגב, במקרה שלך לכאו' יש היתר של יצא השער, וגם אין שומתו ידועה. (שזה לא ברור לכל הדעות.) ובאמת היתר עיסקה רק יהרוס ואין צורך לעשות אותו. (באמת ברוב ההיתר עיסקה כתוב שזה רק במקרה של חשש ריבית, וכאן לכאו' הסתדרנו.)

 

[אוהב ספר]

שהיתר עסקה מבוסס על מה שאני משקיע אצלך וקונה חלק בנכסיך

לחץ כדי לכווץ...

איפה יש קנין בנכסים?

 

[אמת נהדרת]

איפה יש קנין בנכסים?

לחץ כדי לכווץ...

תמורת המעות.

 

[אוהב ספר]

תמורת המעות.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, התבוננתי עכשיו בהיתר עיסקא ישן שיש לי וראיתי כדבריך

 

[היא אוצרו]

דוקא בהיתרי עיסקא החדשים (אחרי פרשת בנק מזרחי) הוסיפו שההיתר עיסקא הוא בנכס הכי טוב שיש לך

 

[אוהב ספר]

דוקא בהיתרי עיסקא החדשים (אחרי פרשת בנק מזרחי) הוסיפו שההיתר עיסקא הוא בנכס הכי טוב שיש לך

לחץ כדי לכווץ...

לי יש בנק מרכנתיל, ידוע לך ממתי זה?

 

[מצַפֶּה]

איני צריך לפרש, ודאי לא לת"ח כמוך שהיתר עסקה מבוסס על מה שאני משקיע אצלך וקונה חלק בנכסיך ומגיע לי חלק ברווחים.
לכן, היתר עיסקא צריך לשמור על טווח רווח נורמלי, (ובעצם זה צריך להיות חצי מהרווחים הנורמליים של הסכום שנתתי.) הורו רבותינו (אצ"ל שאין לסמוך למעשה...) שרווח של עשרה אחוזים (לשנה) הוא על הגבול ההגיוני.
כשאני קונה ספה ומשלם עליה מראש אני בעצם מלווה את הכסף למוכר בתנאי שהוא ישמור לי את המחיר של הספה. כמובן בדרך מקח. זהו איסור פסיקה.
כשאני אומר לו שאני לא נותן לו את הכסף על הספה אלא כהשקעה בעסק שלו, אני מלווה לו חצי מהכסף ומפקיד אצלו חצי מהכסף ולכן מגיע לי חצי מרווחיו. אם תוך שבוע עלה מחיר הספה בחמישה אחוזים (היינו מאה אחוז לשנה!) זה לא רווח הגיוני שאני אמור לקבל, נמצא שאני מקבל בתמורה לעסקה הזו ריבית. (רווח לא הגיוני=ריבית על מחצית ההלוואה) לכן אם אין את אחד מארבעת ההיתרים האמיתיים לאיסור פסיקה, יש הרבה מגדולי ההוראה שאוסרים לעשות היתר עיסקה במקרה כזה.
באופן כללי יש כאלה שאצלם היתר עיסקה פותר את הכל בשיעור כזה שבמחזור של יום כיפור שלהם הם מתוודים "לויתי בריבית בלי היתר עיסקא", זה לא עובד ככה.
השתדלתי לעזור, אשמח לדעת אם הצלחתי.

לחץ כדי לכווץ...

למה זה שאתה יכול גם להפסיד [אם יוכיח וכו'] או שתיאורטית ניתן להוכיח שלא היה רווח לא מתיר את זה? עצם המציאות הזו מראה שזה פיקדון ולא הלואה.
[זה גם לא יכול להיחשב תשלום על זה שלא רוצה לישבע וכו'?]

 

[אוהב ספר]

למה זה שאתה יכול גם להפסיד [אם יוכיח וכו'] או שתיאורטית ניתן להוכיח שלא היה רווח לא מתיר את זה? עצם המציאות הזו מראה שזה פיקדון ולא הלואה.
[זה גם לא יכול להיחשב תשלום על זה שלא רוצה לישבע וכו'?]

לחץ כדי לכווץ...

גם בהיתר עיסקא יש כללים לכמות הרווח שניתן לקבל מול כמות ההפסד

 

[מצַפֶּה]

גם בהיתר עיסקא יש כללים לכמות הרווח שניתן לקבל מול כמות ההפסד

לחץ כדי לכווץ...

אפשר לעמוד בכללים של היחס הפסד -רווח, רק להקשות מאד על הוכחת ההפסד או מניעת הרווח.