בחירה לגוי

[עוזי ומגני]

המונח 'בחירה' שייך רק כאשר יש בפני הבוחר את "החיים ואת המוות" - אפשרות לבחור בטוב ובמוטב, ומכיון ש"הטוב" - התורה - ניתן בפירוש לעם ישראל בלבד, ולאידך - אי אפשר לומר ח"ו שישנה תורה נוספת

לפי דבריך נמצא שהגוי משולל בחירה מה אומרים ע"כ ציבור הלומדים דפה?

 

[שמעון הגלילי]

מה עם שבע מצוות בני נח,
האין שם בחירה?

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אם אין בחירה לגויים, זאת אומרת שלא מגיע להם שום עונש, ולמעשה בהרבה מקומות רואים שיש שכר ועונש אצל גויים

 

[עומק המושג]

מדוע שלא תהיה בחירה בגוי? בחירה שייכת בכל מצב בו האדם ניצב בפני צומת של הכרעה. זה שייך גם בגוי, כמובן.
אגב, ההכרעה אינה בהכרח הכרעה ערכית, גם הכרעה האם לאכול מאכל לא בריא תלויה בבחירת האדם.

 

[רצון]

לפי דבריך נמצא שהגוי משולל בחירה מה אומרים ע"כ ציבור הלומדים דפה?

בספורנו מפרש עה"פ בדמות אלוקים ברא אותו,
ספורנו בראשית פרק ה
בדמות אלהים עשה אותו. בעל בחירה, לפיכך כשהכעיסו דורותיו לפני האל יתברך נענשו:
ומפורש שיש לכולם בחירה.
וכן נמצא כמדומה בר' נסים גאון שאין ציווי בלי בחירה, וז' מצוות בני נח יש עליהם בהכרח בחירה.

 

[אהרן הלוי]

לפי דבריך נמצא שהגוי משולל בחירה מה אומרים ע"כ ציבור הלומדים דפה?

מה עם שבע מצוות בני נח,
האין שם בחירה?

אם אין בחירה לגויים, זאת אומרת שלא מגיע להם שום עונש, ולמעשה בהרבה מקומות רואים שיש שכר ועונש אצל גויים

את ענין השכר וענש אצל אומות העולם אפשר לבאר בשני אופנים:

א. השכר והעונש אצל אומות העולם הוא 'שם המושאל' בלבד מהמושג האמיתי השייך רק בישראל. במהותו האמיתי, השכר ועונש שלהם הוא תהליך טבעי של סיבה ומסובב - כמו תינוק התוחב אצבע במים רותחים ונכווה כתוצאה טבעית, ולא כעונש במובן העמוק כמו אצל יהודי.

ב. בעניינים שאומות העולם נצטוו עליהם - שבע מצוות בני נח - אכן יש להם בחירה, מאחר והציווי האלוקי עצמו מעניק להם אפשרות להתעלות מעל לטבעם ומעמיד אותם במצב המאפשר בחירה. מה שמתקשר עם מאמר חז"ל (אבות פ"ד מ"ב) "שכר מצווה - מצווה", כלומר, ששכר המצווה הוא המצווה עצמה. היינו, עצם זה שאדם חכם וגדול מצווה לאדם פשוט לעשות דבר מסוים, מקשר את האדם הפשוט עם החכם הגדול, וכל קשר כזה מצריך נקודה משותפת בין המקושרים.

במילים פשוטות:
אם אני מבקש ממישהו לעשות משהו שהוא לחלוטין לא מסוגל להבין או לבחור בו, אין שום משמעות לבקשה שלי. לכן, כשאשר הקב"ה מצווה את אומות העולם, הוא בעצם מרומם אותם למצב שבו יש להם יכולת לבחור. וההקשר הזה, שנוצר בין הקב"ה לאומות העולם דרך הציווי, מעניק להם את היכולת לבחור באופן חופשי - מה שאינם יכולים לעשות מצד טבעם.


אבקש שוב שלא הגיב לפני עיון מעמיק בדברים.

 

[רצון]

א. השכר והעונש אצל אומות העולם הוא 'שם המושאל' בלבד מהמושג האמיתי השייך רק בישראל. במהותו האמיתי, השכר ועונש שלהם הוא תהליך טבעי של סיבה ומסובב - כמו תינוק התוחב אצבע במים רותחים ונכווה כתוצאה טבעית, ולא כעונש במובן העמוק כמו אצל יהודי.

בספורנו ששהבאתי נראה לכאורה לא כך.

אם אני מבקש ממישהו לעשות משהו שהוא לחלוטין לא מסוגל להבין או לבחור בו, אין שום משמעות לבקשה שלי. לכן, כשאשר הקב"ה מצווה את אומות העולם, הוא בעצם מרומם אותם למצב שבו יש להם יכולת לבחור.

ברבינו יונה כותב בשער ג', שהבחירה נמסרה לישראל ע"י הציווי 'ובחרת'.
ולכאורה משמע כדבריך, שרק לישראל שנצטוו בזה נמסרה הבחירה משא"כ לאומות העולם, אלא שלכאורה דבריו אלו סותרין למש"כ הספורנו שעצם צורת האדם היא שהוא 'בוחר'.

אמנם שמעתי בעבר מהגר"מ שפירא שברבינו יונה שם מודגש שמדבר על המעלה העליונה שבבחירה שהיא בהכרח נמסרה ע"י מצוווה. [וכן שמעתי בבעבר מא' גדולי הת"ח שבירושלים, שבאר שכח הבחירה 'האמיתי' אינו יכול לבוא אלא ע"י כח מצוה,]. אך יש כח בסיסי באדם של בחירה שנמצא מעצם היותו אדם וכדברי הספורנו.

 

[אהרן הלוי]

בספורנו ששהבאתי נראה לכאורה לא כך.

ברבינו יונה כותב בשער ג', שהבחירה נמסרה לישראל ע"י הציווי 'ובחרת'.
ולכאורה משמע כדבריך, שרק לישראל שנצטוו בזה נמסרה הבחירה משא"כ לאומות העולם, אלא שלכאורה דבריו אלו סותרין למש"כ הספורנו שעצם צורת האדם היא שהוא 'בוחר'.

אמנם שמעתי בעבר מהגר"מ שפירא שברבינו יונה שם מודגש שמדבר על המעלה העליונה שבבחירה שהיא בהכרח נמסרה ע"י מצוווה. [וכן שמעתי בבעבר מא' גדולי הת"ח שבירושלים, שבאר שכח הבחירה 'האמיתי' אינו יכול לבוא אלא ע"י כח מצוה,]. אך יש כח בסיסי באדם של בחירה שנמצא מעצם היותו אדם וכדברי הספורנו.

לא יפלא שהספורנו מדבר על בחירה במובן הרבה יותר פשוט, שבשונה מכל הנבראים לאדם יש אחריות למעשיו. כאומרם ז"ל (ב"ק פ"ב מ"ו) "אדם מועד לעולם בין ער בין ישן". משא"כ בהמה וחיה.

 

[נתאי הארבלי]

לפי דבריך נמצא שהגוי משולל בחירה מה אומרים ע"כ ציבור הלומדים דפה?

עניין הבחירה יסדו כל רבותינו כי אינו פעולה אלא תוצאה, (כלומר שהאדם נמצא במקום בו הוא יכול לעשות את הדבר שהוא חייב בו ולא שאפשר לו להחליט לבדו אם לעשותו או לא , כי סו"ס גם החלטות של אדם מורכבות ממצבי הגוף והנפש בהם הוא שרוי בזמן שהוא בוחר מה לעשות, וא"כ על כרחנו שהוא מוגבל לכוח ששולט עליו ומנהל אותו) וא"כ מה ייגרע יהודי ממי שאינו יהודי.

 

[אהרן הלוי]

עניין הבחירה יסדו כל רבותינו כי אינו פעולה אלא תוצאה, (כלומר שהאדם נמצא במקום בו הוא יכול לעשות את הדבר שהוא חייב בו ולא שאפשר לו להחליט לבדו אם לעשותו או לא , כי סו"ס גם החלטות של אדם מורכבות ממצבי הגוף והנפש בהם הוא שרוי בזמן שהוא בוחר מה לעשות, וא"כ על כרחנו שהוא מוגבל לכוח ששולט עליו ומנהל אותו) וא"כ מה ייגרע יהודי ממי שאינו יהודי.

מי אלו כל רבותינו?

 

[נתאי הארבלי]

ע' חוה"ל ביטחון (במש"כ ג' דרגות בהשתדלות) ונפה"ח א' ו' בהג"ה השני מס"י פ"ד מו"נ ח"ג פמ"ג

 

[שמואל א]

לגבי בחירה לגוי, מקרא מלא דיבר הכתוב "ולא ישמע אליכם פרעה כי אני הכבדתי את ליבו וגו'"
ואגב שמעתי בשם ר' אלה לאפיין, שבחירה אין הכוונה שיכול לעשות את מה שרוצה, כי זו יש גם לבהמה, אלא הכוונה שיכול לעשות מה שאינו רוצה, וזה מה שנתחדש בפרעה שיכל לעשות רק מה שרצה, והיינו לא לשלח את בנ"י.

 

[אהרן הלוי]

ע' חוה"ל ביטחון (במש"כ ג' דרגות בהשתדלות) ונפה"ח א' ו' בהג"ה השני מס"י פ"ד מו"נ ח"ג פמ"ג

קודם כל אנחנו מבינים שלא מדובר בכל רבותינו אלא במספר מועט, אבל הבה נבחן את המקורות:

ע' חוה"ל ביטחון (במש"כ ג' דרגות בהשתדלות)

מן הסתם הכוונה לפרק ג' שם. בטעם הא' הוא אכן מזכיר את המונח 'בחירה', אך קטונתי מלהבין כיצד מגיעים משם למסקנה הנ"ל.

ונפה"ח א' ו' בהג"ה השני

כנ"ל. קטונתי מלהבין כיצד מגיעים משם למסקנה הנ"ל.

מס"י פ"ד

" "

מו"נ ח"ג פמ"ג

הפעם אפי' המונח 'בחירה' אינו מוזכר שם. הרמב"ם עוסק שם בביאור טעמי מצוות שבת, יום כיפור, פסח שבועות וכו'.

 

[נתאי הארבלי]

אקווה כי בימים הקרובים יתפנה לי מזמני לשטוח לפניך עניין מהותי זה על מקורותיו על כרעיו ועל קרביו והגם כי הזרוע והלחיים שנתתי לפניכם היום מעולים הם מאלף קרבנות לא אמנע בעז"ה הקולמוס ללמד העם דעה.

 

[אהרן הלוי]

לגבי בחירה לגוי, מקרא מלא דיבר הכתוב "ולא ישמע אליכם פרעה כי אני הכבדתי את ליבו וגו'"

הפסוק הנ"ל הוא לאחר חמשת המכות הראשונות בהם הייתה לפרעה בחירה. עיין רמב"ן עה"ת שמות ז, ג.
ובמה שהייתה לפרעה בחירה בחמשת המכות הראשונות י"ל ע"פ הביאור הב' דלעיל, שכיוון שהיה זה ציווי הקב"ה הרי"ז כשבע מצוות בהם יש לגוי בחירה.

 

[שמואל א]

הפסוק הנ"ל הוא לאחר חמשת המכות הראשונות בהם הייתה לפרעה בחירה. עיין רמב"ן עה"ת שמות ז, ג.
ובמה שהייתה לפרעה בחירה בחמשת המכות הראשונות י"ל ע"פ הביאור הב' דלעיל, שכיוון שהיה זה ציווי הקב"ה הרי"ז כשבע מצוות בהם יש לגוי בחירה.

לזו הייתה כוונתי, שרואים שיש לו בחירה לולא הכבדת הלב.

 

[אהרן הלוי]

לזו הייתה כוונתי, שרואים שיש לו בחירה לולא הכבדת הלב.

במה שהייתה לפרעה בחירה בחמשת המכות הראשונות י"ל ע"פ הביאור הב' דלעיל, שכיוון שהיה זה ציווי הקב"ה הרי"ז כשבע מצוות בהם יש לגוי בחירה.

 

[אהרן הלוי]

ואגב שמעתי בשם ר' אלה לאפיין, שבחירה אין הכוונה שיכול לעשות את מה שרוצה, כי זו יש גם לבהמה, אלא הכוונה שיכול לעשות מה שאינו רוצה,

איני רוצה לחלוק על כת"ר, אבל בחירה הכוונה שיכול לעשות את מה שרוצה וגם את מה שאינו רוצה. בהמה יכולה לעשות רק את מה שהיא רוצה ולכן לא שייך אצלה בחירה - מאחר ובחירה שייכת רק בין שני דברים. לו יצוייר שבהמה הייתה יכולה לעשות רק את מה שהיא לא רוצה - עדיין לא הייתה לה בחירה.

מה שכן אפש"ל, שעילוי האדם על הבהמה - שמקנה לו את כח הבחירה - הוא שיכול לעשות גם את מה שאינו רוצה, ובמילא שייכת אצלו בחירה בין שני דברים. (אלא שדבר זה הינו מובן ופשוט, ואי"צ לזה משפט יפה).