סיפורים על גדולים - סיפורים על מרן החזון איש | עט הסופרים| דף 2 סיפורים על גדולים - סיפורים על מרן החזון איש | עט הסופרים| דף 2
סיפר לי א' מבני מרנא הגר"ח גריינימן זללה"ה שהחזון איש היה משתמש למצות בסל הלחם שהיה משתמש כל השנה, ודרכו היה לנגב מפירורי חמץ ולהכניס שם המצה.
וכלשונו "עהר האט אוועק גיווארפן די חלה און גילייגט אריין די מצות" [הוא העיף את החלה והכניס את המצות]. וד"ל.
 




 
החזו"א פעם אמר:

החבר שלי הכי טוב בעולם זה הרב מבריסק ונפגשתי איתו סה"כ כג' פעמים כל החיים.
על אחת הפגישות ביניהם מספרים (כשהחזו"א בא להשתתף בשמחה בגבעת שאול..) ששתקו במשך שעות רבות.
גם על הטשיבינער רב מסופר בדומה, כשנפגש עם הגרי"ז.
 
שמעתי מעשה נפלא אודות מרן ה"חזון איש" זצ"ל שפעם אחת חיפש שידוך עבור אחותו הצדקת ע"ה. לצורך כך, פנה לישיבות הטובות באירופה וחיפש תלמיד חכם ירא שמיים ראוי והגון. והנה זכה ומצא יהודי תלמיד חכם, בן תורה, שהעידו עליו שהיה מתמיד גדול, שקדן ובר אוריין. פנה אליו החזון איש והציע לו להשתדך עם אחותו. ענה לו אותו תלמיד חכם: בשמחה רבה, אבל אם אפשר הייתי מעוניין לראות את המיועדת לפני כן שכן אמרו חז"ל: "לא יקדש אדם אישה עד שיראנה". הלך ה"חזון איש" ואמר לאחותו את דברי הבחור. ענתה אותה צדקת ואמרה: אם העיקר אצלו התבטא בזה שהוא רוצה לראות אותי אז אני לא מעוניינת בשידוך זה.

המשיך ה"חזון איש" ובדק עוד מועמדים, עד שהגיע לבחור נוסף שגם הוא היה תלמיד חכם, שקדן, מתמיד ובר אוריין, פנה אליו ה"חזון איש" והציע לו להשתדך עם אחותו הצדקת. ענה אותו תלמיד חכם ואמר: בשמחה רבה! שאלו ה"חזון איש": וכי אינך מעוניין לראות אותה לפני כן? אמר לו: לא, בטוח אני כי אם יש לה אח כמוך אז אין לי ספק שגם היא צדקת יראת שמיים וראויה. וזאת עפ"י מאמר חז"ל "הרוצה לישא אישה יבדוק באחיה..." פנה ה"חזון איש" לאחותו ואמר לה את דברי הבחור, אמרה אותה צדקת: "טוב, אם הוא לא מעוניין לראות אותי אז אני מעוניינת בו כחתן ואשמח להשתדך עמו". וכך היה, השידוך יצא אל הפועל והחתן המדובר הוא לא אחר מאשר הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל הידוע ככינויו - "הסטייפלר". ומשידוך טהור זה זכה דורנו להנהגתו של הרב חיים קנייבסקי שליט"א וזהו "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל...
 
הנהגה:
פעם שאלתי את מו"ז הגר"י בויאר זצ"ל, בעניין הנהגה מסויימת בשעת האוכל, ושאלתי איך החזו"א נהג בזה.
וענה שאין לו מושג, מעולם החזו"א לא אכל בפני אנשים, וכשהיה אוכל ארוחת בוקר בחדרו, היה מגיף לפני"ז את התריסים.
ויל"ע אם שורש הדברים זה משום שחשש להלכה שת"ח לא יאכל בפני בנ"א, או שמא מתחושת האצילות שהייתה לו, כמו שלא קינח (וי"ג: חיטט) אפו בפני אנשים, כנודע.
ואשרי מי שיפשוט הספק.
 
כמדומה בשם מרן שה''ת זצוק''ל שהיה זה בכל דבר גם ברוחניות להתרחק מכל מעשה בעיני הציבור כגון לזמן הסועדים בברכת המזון.
דהי' שהתבייש? (מאותה סיבה שלא מסר שיעורים. ע"פ טבעו היה ביישן עצום)
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

''וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה