שמעתי בזה פעם, שהוא שייך למש"כ הטור שג' תפילות בשבת הם כנגד ג' שבתות.
שבת בראשית, שבת מתן תורה, ושבת שלעת"ל.
היינו שיש ג' שלבים במערכת השבת בבריאה, שבת בראשית שהיא עצם השבת, חיבור ה' לבריאה בה, וע"ז אמרו וינוחו בה, בשבת,
שבת מתן תורה, שהביאה לעולם חיבור של הבורא עם העולם בצורה ישירה, וע"ז אמרו וינוחו בו, בבורא העולם.
שבת שלעת"ל, שהיא מעמידה חיבור בין ישראל וקוב"ה, וע"ז אמרו וינוחו בם.
פשטות הלשון בה כנגד השבת, בו כנגד היום (ושייך רק ביום השבת,ויל"ע), ובם קאי אכל מצוותיך ותורתך וכו' דינוחו בם, וכמו וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול.
???
הייחוד בכתר במוסף שב"ק (שאגב מקומו באחד {דקרי"ש דכתר} ככל קדושת כתר, ולא באי"ה שהיא תוספת נשמה דדוכרא ואין בין זה לייחוד קשר. כמבואר בסידור הרש"ש), הוא ייחוד ז"א ונוק'. לאחר מכן במנחה ממשיך ועולה ז"א לבדו ללא נוק' בדיקנא דאריך.
הייחוד בכתר במוסף שב"ק (שאגב מקומו באחד {דקרי"ש דכתר} ככל קדושת כתר, ולא באי"ה שהיא תוספת נשמה דדוכרא ואין בין זה לייחוד קשר. כמבואר בסידור הרש"ש), הוא ייחוד ז"א ונוק'. לאחר מכן במנחה ממשיך ועולה ז"א לבדו ללא נוק' בדיקנא דאריך.