וינוחו בה / בו / בם (1 צופה)

[נחלי מים]

לפי מכון מורשת אשכנז יש לומר בכל שלושתם - וישמחו בך ישראל מקדשי שמך.

הרב הומברג מאריך להסביר למה זה מעין חתימה.

 

[נחלי מים]

הרב הומברג מאריך להסביר למה זה מעין חתימה.

תיקון מאת הרב @כהן קרב

רב המבורגר.

ייש"כ.

 

[חפץ בחיים]

וכמבואר בשער הכוונות דף ע.

הרשה נא לי להאיר
אפשר שאינו ראוי לצטט מס' שעה"כ
כי ציטוט מתוך שער הכונות כמוהו כציטוט אקראי של חלקי נוסחא מתמטית ארוכה
את הספר הנ"ל יש לדעת כיצד להבין והא מצריך עמל ויגיעה יותר מספרי הנגלה
ועשה כחכמתך.

 

[הצעיר שבחבורה]

לפי מכון מורשת אשכנז יש לומר בכל שלושתם - וישמחו בך ישראל מקדשי שמך.

ודלא כמג"א בשם שכנה"ג
ומה תועלת בזה לאשכול זה?

 

[ברגש]

בשעת המנחה אין ייחוד, ועל כן לא אומרים ישמחו במלכותך, שכן העלייה בדיקנא דאריך היא רק לזכר, ואילו נוק' נשארת באבא.

מדו' שעיקר היחוד של תפילת מוסף בכתר ו'אי'ה' ממשיך ועולה לא"א בעת תפילת מנחה ב'אתה אחד וכו'...

 

[רצון]

מה הביאור בחילוק הלשונות בין התפילות בשבת

שמעתי בזה פעם, שהוא שייך למש"כ הטור שג' תפילות בשבת הם כנגד ג' שבתות.
שבת בראשית, שבת מתן תורה, ושבת שלעת"ל.
היינו שיש ג' שלבים במערכת השבת בבריאה, שבת בראשית שהיא עצם השבת, חיבור ה' לבריאה בה, וע"ז אמרו וינוחו בה, בשבת,
שבת מתן תורה, שהביאה לעולם חיבור של הבורא עם העולם בצורה ישירה, וע"ז אמרו וינוחו בו, בבורא העולם.
שבת שלעת"ל, שהיא מעמידה חיבור בין ישראל וקוב"ה, וע"ז אמרו וינוחו בם.

 

[חרש המדבר]

פשטות הלשון בה כנגד השבת, בו כנגד היום (ושייך רק ביום השבת,ויל"ע), ובם קאי אכל מצוותיך ותורתך וכו' דינוחו בם, וכמו וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול.

 

[ב. שלמה]

הרשה נא לי להאיר
אפשר שאינו ראוי לצטט מס' שעה"כ
כי ציטוט מתוך שער הכונות כמוהו כציטוט אקראי של חלקי נוסחא מתמטית ארוכה
את הספר הנ"ל יש לדעת כיצד להבין והא מצריך עמל ויגיעה יותר מספרי הנגלה
ועשה כחכמתך.

הרשה נא לי להעיר

אפשר שאינו ראוי לצטט גמרות,
כי ציטוט קטע מתוך סוגיה הריהו כציטוט אקראי של חלקי נוסחא מתמטית אורכה,
יש לדעת כיצד להבין את הגמ', לימוד הגמרא מצריך עמל ויגיעה יותר מספרים בעלמא.
עשה כחוכמתך.....


ועכשיו ברצינות:
למה כשאנחנו מדברים על סוגיה בגמ' אפשר לצטט קטע, ומשעה"כ לא?
כפי שמי שלא למד היטב שעה"כ ציטוט משעה"כ לא יועיל לו, כן בגמרא!
אני מאמין שבקרב ציבור כה גדול של לומדים, יש עשרות שיודעים שעה"כ היטב, וישמחו לציטוט.

 

[ב. שלמה]

מדו' שעיקר היחוד של תפילת מוסף בכתר ו'אי'ה' ממשיך ועולה לא"א בעת תפילת מנחה ב'אתה אחד וכו'...

???
הייחוד בכתר במוסף שב"ק (שאגב מקומו באחד {דקרי"ש דכתר} ככל קדושת כתר, ולא באי"ה שהיא תוספת נשמה דדוכרא ואין בין זה לייחוד קשר. כמבואר בסידור הרש"ש), הוא ייחוד ז"א ונוק'. לאחר מכן במנחה ממשיך ועולה ז"א לבדו ללא נוק' בדיקנא דאריך.

 

[חפץ בחיים]

ועכשיו ברצינות:

כיון שמדבריך ניכר שאתה הוגה בספר זה, אזי תסכים ימדי שמורכבותו של הספר עולה על מורכבותה של הגמ' (בעיני נגלה כמובן) ולכן אם מטרתו של הציטוט היא להזכיר מראה מקום הצדק איתך. אך אם הוא בא ללמד אין בזה טעם כיון שיש סיכוי שבמקום אחר מופיע נוסח אחר שצריך להכיר את כתבי הרב ולשלוט בהם בכדי לפרש כל דבר על מכונו.

 

[ברגש]

הייחוד בכתר במוסף שב"ק (שאגב מקומו באחד {דקרי"ש דכתר} ככל קדושת כתר, ולא באי"ה שהיא תוספת נשמה דדוכרא ואין בין זה לייחוד קשר. כמבואר בסידור הרש"ש), הוא ייחוד ז"א ונוק'. לאחר מכן במנחה ממשיך ועולה ז"א לבדו ללא נוק' בדיקנא דאריך.

צודק בהחלט בחלק הראשון.
ובענין השני בל"נ אעיין ואביא מ"מ [דזכו' שהיחוד עדיין נקרא מאז תפילת המוספין עד אחר המנחה אע"פ שהז"א לבד עולה אז]

 

[ב. שלמה]

כיון שמדבריך ניכר שאתה הוגה בספר זה, אזי תסכים ימדי שמורכבותו של הספר עולה על מורכבותה של הגמ' (בעיני נגלה כמובן)

אכן זכיתי בסייעתא דשמיא ללמוד כל יום הן גמ' והן פנימיות התורה,
ולא, אני לא מסכים איתך שלימוד פנימיות התורה (כתבי האר"י הקדוש) מורכב יותר מכתבי האר"י.

אלא שלצערנו בעוד שבלימוד הגמרא מבינים שיש דרך להקנות את הלימוד,
ומשנה שנתיים לפני התחלת הגמ' מתחילים בחיידר כבר להקנות 'ראש של גמרא',
ובמשך עשור שלם כמעט כל המאמץ הפדגוגי הוא איך להקנות לתלמיד 'ראש של גמרא',
כך שיוכל הן ללמוד גמרא בעיון והן ללמוד גמרא בבקיאות.

בחוכמת הקבלה חושבים שאפשר לצנוח משמים ולדעת פתאום ע"ח בע"פ.
וכשאנשים נכשלים בצורת הלימוד הזו (כמו שאם תכניס חילוני שמעולם לא שנה לשיעור כללי בישיבה גדולה הוא לא יבין כלום) מלכלכים על הקבלה שהיא מורכבת, ולא מתחילים ללמד את הילד/ בחור/ אברך אט אט כללים ומושגים עד שהוא ידע ללמוד כתבי האר"י לבד כשם שעושים בגמ'.

וכבר התריע על כך בכתביו מאות פעמים מורינו הרמח"ל זיע"א.

(אני אישית זכיתי לרכוש מרב מוסמך כבר בגיל י"ג את יסודות החכמה יום יום במשך מספר שנים, ורק לאח"כ התחלתי ללמוד ב'ישיבת המקובלים).

ולכן אם מטרתו של הציטוט היא להזכיר מראה מקום הצדק איתך. אך אם הוא בא ללמד אין בזה טעם כיון שיש סיכוי שבמקום אחר מופיע נוסח אחר

בגמ' אין חשש שבמקום אחר מופיע ציטוט אחר?
ישבתי אלפי שעות בחיי, ליישב סתירות בין גמרות,
וישבתי ליישב סתירות בכתבי האר"י הקדוש הרמח"ל והרש"ש.
למה לדעתך החשש בסתירות הוא דווקא בחוכמת הקבלה, שביחס לגמ' יש בה פחות סתירות (כמובן, אם לא ע"פ הרמח"ל/ הרש"ש, מרב מוסמך)?

שצריך להכיר את כתבי הרב ולשלוט בהם בכדי לפרש כל דבר על מכונו.

ב"ה אני מכיר את שעה"כ ואת סידור הרש"ש והרמח"ל כמעט בע"פ.
אין מקום שכתוב אחרת.

 

[חפץ בחיים]

ולא, אני לא מסכים איתך שלימוד פנימיות התורה (כתבי האר"י הקדוש) מורכב יותר מכתבי האר"י.

אינני רוצה להאריך במקום שאמרו לקצר, ואולי יש לפתוח אשכול נפרד
אך למעשה כיון שבלימוד הנגלה אנחנו מורגלים, ואופן החשיבה שם מותאם פחות או יותר לחשיבה המצויה בינותינו, ומטבעו של נגלה הוא מפורד יותר ואחוד פחות אזי ציטוטים ממנו יכולים להיות מובנים בהחלט.
לימוד הנסתר אחוד הרבה יותר מהנגלה והדברים ידועים כי כמעט ואין טעם בלימוד חלקים מכתבי האריז"ל, ותחילת הלימוד אינה אלא לאחר שגומרים את כל הכרך, וכיון שכך אמרתי את דעתי כי מי שברצונו לפרש עניין, יפרשהו כרוחב דעתו ובינתו, אך לציטוט כהוכחה או כמראה מקום למי שאינו מכיר את הספר ורק יעשה חיפוש באוצר החכמה כדי לראות בפנים- אין בו טעם כמו שלא תועיל שורה אחת מתוך מתכון שלם.
ואדרבה, אתה ממקומך הרם קשה לך להבין זאת כיון שהכל גלוי לפניך ואילו אני הקטן חווה את החילוק ביניהם היטב.
באשר פשיטא לך שאין בדבריך אלא תזכורת קטנה לשאר הבקיאים כמותך, אינני יודע. אם כך הוא הדבר ונמצאתי אני בעמדת מיעוט אבקש מחילתך.

 

[ב. שלמה]

אינני רוצה להאריך במקום שאמרו לקצר,

היכן אמרו לקצר?
אדרבא זהו נושא חשוב שאשמח אם יפתחו אותו!

אך למעשה כיון שבלימוד הנגלה אנחנו מורגלים

כת"ר מורגל בלימוד הנגלה ולא בלימוד הנסתר (כך בכל אופן הבנתי שאתם מעידים על עצמכם).
אחרים בקיאים הן בלימוד הנגלה והן בלימוד הנסתר.

(אחד הספרים הנמכרים ביותר בכלל המגזרים הוא כתבי האר"י,
מכלל ההוצאות נמכר בארה"ק למעלה מ 5,000 עותקים בשנה !!!!
מה שאומר שברבע מהבתים במגזר החרדי יש את הספר 'עץ חיים').

בפורום מעצם טבעו כפורום כל אחד בקיא בחלק אחר בתורה,
אני משער שיש בכל פורום תורני לפחות 10% ואולי אף 30% הבקיאים בפנימיות התורה!
האם לא ראוי להביא ציטטה שראויה לאחוז כה גבוה מבין הפורום?

והדברים ידועים כי כמעט ואין טעם בלימוד חלקים מכתבי האריז"ל, ותחילת הלימוד אינה אלא לאחר שגומרים את כל הכרך,

כמדומני שיועיל מאוד לכת"ר אם יהגה ב'מאמר הוויכוח - חוקר ומקובל' לרבינו הרמח"ל זיע"א.
יש דרך ללימוד חכמת הקבלה (לימוד השורשים - משל ואח"כ הענפים והנמשל), וכמדומני שהדרך שכת"ר מציג אינה אותה דרך!

וכיון שכך אמרתי את דעתי כי מי שברצונו לפרש עניין, יפרשהו כרוחב דעתו ובינתו,

חלוק אני על כבוד תורתו,
אילו אפרש את הקטע בוודאי אפשרהו ע"פ הכללים שנוצרו במוחי,
הן אלו שקיבלתי ממו"ר שליט"א ואף יתכן שנכנסו כללי טעות,
על הכללים שקיבלתי ממו"ר שליט"א יתכנו מקובלים שחולקים,
על הכללים שנוצרו במוחי על ידי לימודי ייתכנו שהם טעויות.
בכל אופן, בוודאי אי אפשר לומר על דברים אלו שהם בוודאות דברי האר"י הקדוש.
משא"כ ציטוט מדויק יאפשר ללמוד את דברי האר"י הקדוש עצמו כפי שנמסרו למהרח"ו.
(אגב, כמובן, אני אוחז כך אף בנגלה ולא רק בנסתר).

 

[ב. שלמה]

[דזכו' שהיחוד עדיין נקרא מאז תפילת המוספין עד אחר המנחה אע"פ שהז"א לבד עולה אז]

???
אם ז"א ונוק' במקום אחד יתכן ייחוד,
אילו כל אחד במקום אחר לא יתכן ייחוד!!!

דברי מר משוללים כל יסוד. (תמשיל זאת בבחי' 'מבשרי אחזה אלוה', ותראה שאין זה אפשרי!)