ספירת העומר הגר"ח קנייבסקי על נוסח לשם יחוד קודם הספירה (1 צופה)

[אחד יחיד]

בנוסח 'לקיים מצות עשה' של ספיה"ע כתב לי רבינו זצ"ל במכתב דאין ראוי לומר קודם ספיה''ע, הריני מוכן לקיים 'מצות עשה', כיון דלשון 'מצות עשה' משמע מצוה של תורה, ונקטינן (משנ''ב סי' תפ''ט סקט''ז) דספיה''ע בזה''ז דרבנן, (שר חמישים עמוד תמ''ז, וכ''כ בס' מועדי הגר''ח ח''א סי' ק''נ דיש מחמירין לדלג, וכ''כ בשאילת רב ח''א עמוד שנ''ט דיש לדלג זה, ועי' בס' נזר החיים עמוד ר''ד שהשיב שהוא מחלוקת, והיינו מחלוקת הפוסקים אם ספיה''ע דאורייתא (עי' ביאוה''ל סי' תפ''ט ס''א ד''ה לספור), ולדעת הרמב"ם (הל' ממרים פ''ב ה''ט) יש לחוש בזה לבל תוסיף, עי' בס' ארח דוד מהגר''ד בהר"ן (אות רי''ז) וכן הובא בשם הגרעק''א (במהדו''ח על פסחים עמוד שנ''ד).
ואמר רבינו זצ"ל ליישב מנהג העולם, דאף במצוה דרבנן שייך לומר לשון זה כמו שמברכין על מצוה דרבנן וציונו, שאיכא מצוה מדרבנן כדאי' בשבת (כ''ג א') והיכן ציונו בלא תסור ע''ש, וכ''כ הראב"ן (סי' ס"ח) בדברי הגמרא בכתובות (פ"ו א') פריעת בעל חוב מצוה, דקרי לתקנתא דרבנן מצוה משום דמצוה לשמוע דברי חכמים כדאמרינן ביבמות (כ' א') איסור מצוה שניות מדברי סופרים והאי דקרו ליה מצוה היינו מצוה לשמוע דברי חכמים עכ"ל. ואף שהנוסח בסדורים הוא 'לקיים מ''ע כמש''כ בתורה וספרתם לכם', ר''ל דמדרבנן אמרו לקיים גם עתה מצוה זו, ובכה''ג אין חשש בל תוסיף.
ורבינו זצ"ל היה נוהג לומר קודם ד' כוסות הריני מוכן לקיים 'מצות' ד' כוסות (כמנהג אביו), דר"ל מצות עשה מדבריהם, ועי' בקובץ בעקבי שי''ח (ח''א עמוד ע''ז אות ט''ו) שאמר רבינו זצ"ל, דאמנם מצוה דרבנן איכא אבל מצות 'עשה' ליכא רק מה"ת וי"ל לקיים 'מצות' ספיה''ע, ו'מצות' ד' כוסות, ולא 'מצות עשה'. מתוך העלון דברי שי"ח:​

 

[גנזי נסתרות]

ועיי' בסידור עבודת השם שבהוצאת מכון "מעשי רוקח"
ששם הנוסח
" לקיים מצוות עשה של ספירת העומר, שתיקנו רבותינו זכרונם לברכה, כמו שכתוב בתורה וכו'

 

[יאשע בער]

ועיי' בסידור עבודת השם שבהוצאת מכון "מעשי רוקח"
ששם הנוסח
" לקיים מצוות עשה של ספירת העומר, שתיקנו רבותינו זכרונם לברכה, כמו שכתוב בתורה וכו'

לחץ כדי לכווץ...

רז"ל לא תיקנו מ"ע של ספירת העומר, אלא רק תיקנו לעשות זכר למצות ספיה"ע [לא בתורת מ"ע חדשה, אלא בתוך המחלקה של זכר למקדש].

 

[אוהב ספר]

רז"ל לא תיקנו מ"ע של ספירת העומר, אלא רק תיקנו לעשות זכר למצות ספיה"ע [לא בתורת מ"ע חדשה, אלא בתוך המחלקה של זכר למקדש].

לחץ כדי לכווץ...

למעשה הם תיקנו לעשות כן וודאי דשייך לומר הנוסח הנ''ל

 

[יאשע בער]

למעשה הם תיקנו לעשות כן וודאי דשייך לומר הנוסח הנ''ל

לחץ כדי לכווץ...

אבל הם לא חידשו מצוה שנקראת ספירת העומר.

 

[אוהב ספר]

אבל הם לא חידשו מצוה שנקראת ספירת העומר.

לחץ כדי לכווץ...

מדוע תאמר כן?

 

[יאשע בער]

מדוע תאמר כן?

לחץ כדי לכווץ...

כי המצוה של ספירת העומר חידשה התורה, חז"ל רק קבעו להמשיך את המצוה על אף שמן התורה היא כבר לא נוהגת, אך לא הנהיגו מצוה חדשה.

 

[אוהב ספר]

כי המצוה של ספירת העומר חידשה התורה, חז"ל רק קבעו להמשיך את המצוה על אף שמן התורה היא כבר לא נוהגת, אך לא הנהיגו מצוה חדשה.

לחץ כדי לכווץ...

אז אדרבה, אתה אומר בעצמך, שתיקנו לקיים 'מצות ספירת העומר' גם בזמן שאינה נוהגת מן התורה

 

[יאשע בער]

אז אדרבה, אתה אומר בעצמך, שתיקנו לקיים 'מצות ספירת העומר' גם בזמן שאינה נוהגת מן התורה

לחץ כדי לכווץ...

אך הנוסח 'מצות ספירת העומר שתיקנו רז"ל', אינו מדויק, וקצת צורם.

 

[י"ג מידות]

הדברי חיים מצאנז אמר שלא לומר את הלשם יחוד,
ולכן בויזניץ את הלשם יחוד אומרים בשקט ומתחילים מיד ב"הנני מוכן ומזומן"
ובסוף אומרים את ויהי נועם בשקט.