אמור - אותו ואת בנו- האם תמיד על המוכר ליידע? | ויקרא אמור - אותו ואת בנו- האם תמיד על המוכר ליידע? | ויקרא

ממגד שמים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם 5 מאמרים
הודעות
435
תודות
1,072
נקודות
207
בר"מ פרק יב משחיטה על משנת "בארבעה פרקים בשנה (שבהם הכל לוקחין בהמות לשחיטה) על המוכר ליידע את הקונה אמה מכרתי לשחוט
[-נ.ב. מכאן ראי' שהנוהג הר"ה לעשות סעודות ולא לצום, כנודע הדיון מחכמי נרבונא ועי' שאגת אריה מזה)
והרמב"ם מגביל:רק אם קנה בסוף היום שמוכח שהקונה בהול, ואולם, אם קנה באמצע היום אזי יש לתלות לקולא שאולי ישחטנו ליום אחר.
וקשה לי טובא, אמאי לא נחייבנו -לכה"פ מספיקא ליידענו.
ולא מתיישב על הלב להכניס כאן שי' הרמב"ם סד"א רק מדרבנן לחומרא.
וקשה לי ואיני מבין וצ"ע לע"ע.
 
וקשה לי טובא, אמאי לא נחייבנו -לכה"פ מספיקא ליידענו.
תמיד זה ספק.
ורק במקום שכמעט ודאי שישחטנו היום צריך להודיעו.
אבל באמצע היום עדיין אין זה כמעט ודאי, אלא זה ספק ובספק אין צריך להודיע.
 
תמיד זה ספק.
ורק במקום שכמעט ודאי שישחטנו היום צריך להודיעו.
אבל באמצע היום עדיין אין זה כמעט ודאי, אלא זה ספק ובספק אין צריך להודיע.
והלא קיי"ל שבקל לברר ל"א ניזל בתר רוב וכיו"ב. ואם כך אינני מבין כלל מה הבעיה שהמוכר יידענו?
 
אם כן - כל השנה צריך להודיעו.
אבל בארבעה פרקים אלו בשנה הכל קונים בהמות-כמבואר שם במשנה, ועלול מאד שקנו את האם לשחטה -בשונה משאר ימות השנה שמהיכי תיתי לעורר ספיקות וצ"ת אצלי.
 
אבל בארבעה פרקים אלו בשנה הכל קונים בהמות-כמבואר שם במשנה, ועלול מאד שקנו את האם לשחטה
ועל זה כותב הרמב"ם שרק לקראת סוף היום זה נהיה כמעט ודאי, ובמשך כל היום זה עדיין כמו כל השנה.
 
בעצרת ובר"ה שהוי יום א' עדיין הוי ספק השקול. מה עוד שיש חיוב שמחה בעצרת גם בלילה וצ"ע.
כתבתי גם:
יכול לשחוט גם ביו"ט,
ואגב, מנלן שיש חיוב שמחה בלילה?
(בפסח וסוכות אין חיוב שמחה בלילה הראשון)
 
בעצרת אין מיעוט- כמו שיש מיעוט בליל יו"ט א' של סוכות,ומדוע אהיה כמחדש בעיניך?
מדוע שהמיעוט יהיה רק בליל סוכות? הוא נדרש מ'והיית אך שמח' דקאי על כל המועדים
(הגם שמשום מה השתרש בכלל ישראל לשיר את השיר דוקא בסוכות...)
 
מדוע שהמיעוט יהיה רק בליל סוכות? הוא נדרש מ'והיית אך שמח' דקאי על כל המועדים
(הגם שמשום מה השתרש בכלל ישראל לשיר את השיר דוקא בסוכות...)
כשם שיש שם ריבוי לליל יו"ט האחרון.
וא"כ נשאל מה ראית לילך בתר מיעוטא.
ונתפצל לכלל לחומרא מקשי' וכו'
אך כמדומה שגם בלי זה. אם לא הוזכר מיעוט איך נבדה מליבנו קולות ומיעוטים בדבר שהתו' כתבה בו שמחה בגופו ואי"צ בתורת לימוד מסוכות?
 
זיל בתר טעמא-
מרבה אני ליל יו"ט האחרון שיש לפני שמחה ולא לילי יו"ט הראשון שאין לפניו שמחה
לענ"ד הכל קאי על סוכות בלחוד
לדידי אי"צ ראי'
ולדידך- ליל יו"ט דפסח אמרינן בפרק ערבי פסחים[קח או קט] שתאן בב"א ידי שמחה יצא ודו"ק.
 

הודעות מומלצות

בספר הדור והתקופה עמוד לב מספר רבי אליקים...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון