אמור מדוע חג השבועות הוא רק יום אחד? (2 צופים)

[גרינפלד]

עלים לתרופה:

וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם (כג, כא). בזוהר הקדוש (צו.) הקשה למה חג השבועות אינו אלא יום אחד, מה שאין כן חג הפסח וחג הסוכות נמשכים שבעה או שמונה ימים".
וב'ספרי' בפרשת ראה (פיסקא קמ) איתא תירוץ נפלא: "רבי שמעון אומר, פסח וחג שאין עונת מלאכה, עשה זה שבעה וזה שמונה, עצרת שהיא עונת מלאכה - אינה אלא יום אחד בלבד, מלמד שחסך הכתוב על ישראל".​

ולכאורה נראה מדברי הספרי שאיסור מלאכה בחוה"מ הוא דאורייתא, שאל"כ מאי חסך הכתוב,
אלא אם נדחוק שה"ושמחת בחגך" - גם מפחית מהעבודה, או שנימא שכיון שהקב"ה ידע שחז"ל יגזרו איסור מלאכה - עשה רק יום אחד,
או שנימא שאכן כל הבעיה היא רק מצד יו"ט אחרון, רק כיון שאין יו"ט אחרון אין חוה"מ.

 

[גרינפלד]

וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם (כג, כא). בזוהר הקדוש (צו.) הקשה למה חג השבועות אינו אלא יום אחד, מה שאין כן חג הפסח וחג הסוכות נמשכים שבעה או שמונה ימים".
​

לחץ כדי לכווץ...

ובהערה שם:
לפי דברי הרמב"ן (כג, לו) מיושב בפשיטות, כיון דחג השבועות הוא כיו"ט אחרון של פסח, ולכן הוי רק יום אחד.
​

וב'ספרי' בפרשת ראה (פיסקא קמ) איתא תירוץ נפלא: "רבי שמעון אומר, פסח וחג שאין עונת מלאכה, עשה זה שבעה וזה שמונה, עצרת שהיא עונת מלאכה - אינה אלא יום אחד בלבד, מלמד שחסך הכתוב על ישראל".​

לחץ כדי לכווץ...

ובהערה שם:

ופירשו במפרשים, דהיינו לפי שהתורה חסה על ממונם של ישראל (חולין מט:). וכדאי לציין להא דמצינו ביספר חסידים' (סי' תתקפה) שלפיכך לא פירש הכתוב כל דיבור ודיבור שבתורה, כי "אילו היה מפרש כל דיבור ודיבור היה צריך להרבות קלפים, וכתיב (דברים טו, יא) 'כי לא יחדל אביון', והתורה חסה על ממונן של ישראל, ואין יכולין לקנות כולם קלפים" וכו', עעו"ש.​