שידוך כדי להציל מחטא (3 צופים)

[געגועים]

בילדותו למד (הרה"ק מנחם מנדל מדעעש) אצל הרה"ק הישמח משה זי"ע באוהעל.

באחד מימות הקיץ עמדה נערה אחת בחוצות ומכרה "מעלאנען" (מילונים). רבי מענדל שאל המחיר, וענתה הנערה כך וכך. והיות שלא היה לו סכום זה הלך לדרכו. וקראה אחריו הנערה: "צדיק זה בא לבית מעלאנע ויפטר בלא מעלאנע"...

כששמע זאת החזיר פניו לאחוריו לראות מי אמרה מליצה נאה זו, ואחרי זה פנה והלך לדרכו.

ויהי בלכתו בדרך היה לבו נוקפו על מה שאירע לו, כי מעולם לא הביט על אשה, ועכשיו ראה נערה. והתבונן מה לעשות כדי לתקן את חטאו. ועלה על לבו, שהלא אמרו חז"ל אסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה, ובכן אם יקח את הנערה לאשה, נמצא שלא עבר כלום למפרע. וכתב מכתב לאביו הרה"ק המראה יחזקאל להודיעו שרוצה בשידוך זה מטעם הנ"ל.

אביו קרא את המכתב, ונכנסו דברי בנו ללבו, אך רצה לברר מי הנערה הזאת ואם מהראוי הוא להשתדך עמה. ואחר שנודעו לו הפרטים, החליט שאיננה ראויה לבנו.

בבוא סוף זמן הלימודים חזר רבי מענדל לביתו לעיר קארלסבורג, והפציר מאד באביו שיסכים להשידוך כדי להצילו ממכשול הנ"ל, עד שאביו נעתר אליו והשידוך נעשה.​

(בית צדיקים יעמוד באבוב תשס"ה עמוד כ"ב. מובא בשינויים בספר מפי ספרים וסופרים אבות עמוד תמ"ב)

 

[הספר התורני]

אם יש כזה איסור
האם אכן הוא מתתקן למפרע?
הרי בזמן ראייתו לא היתה דעתו לראיה לשם מצוה

 

[געגועים]

אם יש כזה איסור
האם אכן הוא מתתקן למפרע?
הרי בזמן ראייתו לא היתה דעתו לראיה לשם מצוה

לחץ כדי לכווץ...

אולי בהצטרף מה שנהפך לזכויות וגם שכעת אינו צריך שוב לראותה

 

[הספר התורני]

אולי בהצטרף מה שנהפך לזכויות וגם שכעת אינו צריך שוב לראותה

לחץ כדי לכווץ...

נהפך לזכויות בעצם התשובה, גם בלי שיישאנה
חסכון של מצות 'לראותה' קודם שישאנה, אינו חסכון שמכפר עבירה

 

[געגועים]

נהפך לזכויות בעצם התשובה, גם בלי שיישאנה
חסכון של מצות 'לראותה' קודם שישאנה, אינו חסכון שמכפר עבירה

לחץ כדי לכווץ...

הראייה עצמה נהפכה למצוה כי בזה מקיים "שייראנה"

 

[הצעיר שבחבורה]

הרי בזמן ראייתו לא היתה דעתו לראיה לשם מצוה

לחץ כדי לכווץ...

חסכון של מצות 'לראותה' קודם שישאנה, אינו חסכון שמכפר עבירה

לחץ כדי לכווץ...

הראייה עצמה נהפכה למצוה כי בזה מקיים "שייראנה"

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, אין "מצוה" שיראנה, יש צורך שיראנה, כי אין לו לאדם לקדש את האשה עד שיראנה
שנית, יש לדון, אם טעם ההיתר הוא משום ש"ראיה שדעתו בשביל לידע אם לקדשה" מותרת, ויותר נראה שראיה לצורך מותרת, וראיה זו לצורך היתה, שהרי משום ראיה זו נשאה, ואתי שפיר לפי"ז מעשה הרה"ק דלעיל.

 

[אוהב ספר]

ויותר נראה שראיה לצורך מותרת, וראיה זו לצורך היתה, שהרי משום ראיה זו נשאה

לחץ כדי לכווץ...

וזה גם כשלא היה בדעתו אז לצורך?

 

[הצעיר שבחבורה]

וזה גם כשלא היה בדעתו אז לצורך?

לחץ כדי לכווץ...

יתכן, כיון שסו"ס היתה ראיה לצורך נישואין, ולאו בדעתו תליא.
איני יודע אם הייתי אומר זאת מסברא דנפשי, אך יש בזה די השב לדעת הרה"ק הנ"ל.

 

[אוהב ספר]

יתכן, כיון שסו"ס היתה ראיה לצורך נישואין, ולאו בדעתו תליא.

לחץ כדי לכווץ...

אם היה בתורה איסור בשם 'ראיית אשה שלא לצורך' אולי צדקו דבריך,
אבל כיון דהאיסור הוא משום 'ונשמרת מכל דבר רע' ומשום 'ולא תתורו' לא מסתבר כלל דאם אח''כ נעשית הראייה לצורך יהא מותר