בהר בענין איסור "אבן משכית" באבני שיש (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה (כו א)

במג"א או"ח סי' קל"א הביא דברי שו"ת מהר"י בן לב ח"א סי' נ"ה דס"ל דגם אבני שיש בכלל האיסור של "אבן משכית" [ומה שהביא שם מכנסת הגדולה, עי"ש שאינו חולק בפרט זה]. ובדעת תורה למהרש"ם הקשה, דמפורש במתני' נגעים פי"ב מ"ב וכן פסק הרמב"ם בהלכות טומאת צרעת פי"ד ה"ח, דהלבנים והשיש אינם חשובים כאבנים לענין טומאת נגעי בתים [שדוקא בית שיש בו אבנים טמא], הרי דשיש אינו נחשב אבן.

אמנם בפירוש הרי"ד כאן כתב, דאבן משכית היינו הבתים הרצופים באבני שיש, וזה כדברי המג"א [ועי' רש"י במדבר ל"ג נ"ב "על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים, כדכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה"], וצ"ע.
​

◆ ◆ ◆​

ויש להקשות דהנה לדעת רבי יהודה בזבחים נט. שלמה המלך קידש את רצפת העזרה עצמה להקטיר עליה, והרי כתיב "מזבח אבנים תעשה לי", ולהנ"ל לכאורה אבני שיש פסולים למזבח, דהרי שיש אינו בכלל אבן וכנ"ל. וא"כ איך היו יכולים לעשות את רצפת העזרה משיש, כמו שכתב רש"י בשבת יט: ד"ה בית דרצפת העזרה היתה של שיש.

ואפשר לומר דהנה במכילתא סו"פ יתרו "מה ת"ל ואם מזבח אבנים, אלא רצה לעשות של אבנים, יעשה, של לבנים, יעשה, והרי דברים קל וחומר לשאר כל הכלים, ומה אם מזבח החמור, אם רצה לשנות ישנה, קל וחומר לשאר כל הכלים", ע"כ. והיינו דנתרבה גם מה שאינו אבנים ממש אלא דומה לאבנים כמו לבנים, ומעתה י"ל דגם שיש אע"פ שאינו אבן, מ"מ כשר למזבח, והרי לבנים ושיש בחדא מחתא נשנו לגבי נגעים שאינם בכלל אבנים, ומ"מ לבנים נתרבו למזבח, והוא הדין שיש.

אמנם באמת נראה דמעיקרא לא קשה, דהרי זה פשוט דאפילו אם הרצפה נתקדשה להקטרה, מ"מ הרי לא היה לה צורת מזבח בדברים המעכבים, דהיינו קרן וכבש וריבוע ויסוד, דמבואר בזבחים קח: שהם מעכבים בצורת המזבח, והרי רצפה לא היו לה כל אלו, ועל כרחך דלרבי יהודה לרצפה איכא דין מזבח להקטרה אבל פשיטא דאין בה הדינים של צורת המזבח, וא"כ כמו כן הדין של אבנים לית ביה, ופשוט.

ובפירוש תולדות יצחק על התוספתא לרבי יצחק מלעמגא זצ"ל מגילה פ"ב ה"י, כתב דאבני העזרה שנפגמו פסולות, משום שרצפת העזרה נתקדשה בקדושת המזבח [היינו לדעת רבי יהודה הנ"ל], ולפי מה שנתבאר דאין דין "אבנים", אין ג"כ דין "שלימות". והרי זה מוכרח דהא אבני הבנין של העזרות היו מסתתים אותם מבחוץ, עי' תמיד כו:, והרי לגבי אבני המזבח איכא בזה פסול דלא תבנה אתהן גזית, גם כאשר מסתתן מבחוץ.

ובשיעורי הגרמ"ד הלוי סולוביצ'יק זצ"ל עמ"ס זבחים הקשה אליבא דרבי יהודה איך עשו טבעות של ברזל לצפון המזבח לשחיטת קדשים, הרי הברזל פוסל בנגיעתו באבני המזבח, ולרבי יהודה רצפה כמזבח. ולהנ"ל לא שייך בזה הך דינא, דאין ברצפה דין אבנים ולא דין שלימות ולא פסול גזית ונגיעת ברזל. [שוב נראה לפו"ר לדון בכל מ"ש, דצורת קרן וכבש וריבוע דהוא רק דין במזבח בית עולמים אין נוהג ברצפה, אבל שאר דינים של אבנים שלמות דגם במזבח של במה נוהג, גם ברצפה איכא דינים אלו, וצ"ע].​

 

[גרינפלד]

אמנם בפירוש הרי"ד כאן כתב, דאבן משכית היינו הבתים הרצופים באבני שיש, וזה כדברי המג"א [ועי' רש"י במדבר ל"ג נ"ב "על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים, כדכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה"], וצ"ע.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים':
שוב ראיתי בספר הדרת מרדכי (לרבי מרדכי אושמינר זצ"ל, פרשת נח יא ג) שכתב, דלא קשה מנגעים לאבן משכית, משום דאבני שיש חשובים אבנים שיש להם שם לווי [עי' דברי הימים א כט ב "ואבני שיש לרוב"], וברש"י סוכה יג. ד"ה כל שנשתנה, ביאר לגבי אזוב שנתמעט אזוב שיש לו שם לווי, דהיינו משום שכתוב בכמה מקומות אזוב ולא נכתב באחד מהן אחד משמות הללו שמע מינה אסתם אזוב קפיד רחמנא, עכ"ד. חזינן דרק היכא דכתיב בכמה מקומות נתמעט שם לווי, א"כ בנגעים דכתיב כמה פעמים אבנים נתמעט שיש, משא"כ גבי אבן משכית דכתיב רק פעם אחת.

אמנם יל"ע אי כללא הוא, הא בסוכה לד. ס"ד למיפסל חילפא גילא לערבה משום דיש לה שם לווי, וצריך ילפותא לרבותה, ואע"פ שרק פעם אחת כתיב בתורה ערבי נחל, וצ"ע.​

 

[גרינפלד]

והיינו דנתרבה גם מה שאינו אבנים ממש אלא דומה לאבנים כמו לבנים, ומעתה י"ל דגם שיש אע"פ שאינו אבן, מ"מ כשר למזבח, והרי לבנים ושיש בחדא מחתא נשנו לגבי נגעים שאינם בכלל אבנים, ומ"מ לבנים נתרבו למזבח, והוא הדין שיש.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים':
ומ"מ איכא נפק"מ בזה שאבני שיש אינם חשובים אבנים, דהנה היכא שבונה בלבנים לכאורה אין פסול בפגימה כחגירת הציפורן, דרק באבנים שייך דין שלימות, וכמבואר בחולין יח. דפגימת המזבח באבנים כחגירת הציפורן ובסיד בכזית או בטפח, עי"ש, וה"נ לבנים הרי הם כסיד, וכן לענין נגיעת ברזל דאינו פוסל אלא אם נגע באבנים ולא אם נגע בסיד, עי' במשנה מידות פ"ג מ"ד ומלאכת שלמה ותפא"י שם, וכיון דהוי דין רק באבנים א"כ כשבונה מזבח מלבנים אין בהם פסול נגיעת ברזל. ולפי"ז גם באבני שיש, כיון שנתבאר דהוי רק מריבוי אבל אין להם דין "אבנים", א"כ לא יפסול בהם נגיעת ברזל ולא פגימה כחגירת הציפורן. ורק במזבח הבנוי באבנים נפסלים האבנים בכל הנ"ל.​

 

[אוהב ספר]

אמנם בפירוש הרי"ד כאן כתב, דאבן משכית היינו הבתים הרצופים באבני שיש, וזה כדברי המג"א [ועי' רש"י במדבר ל"ג נ"ב "על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים, כדכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה"], וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

יש לחלק בין 'אבן' סתם להיכן שפירשה התורה להדיא 'משכית' לשון סיכוך

 

[אוהב ספר]

ולפי"ז גם באבני שיש, כיון שנתבאר דהוי רק מריבוי אבל אין להם דין "אבנים", א"כ לא יפסול בהם נגיעת ברזל ולא פגימה כחגירת הציפורן

לחץ כדי לכווץ...

והוא חידוש דניתן לבנות המזבח משיש