סוכות, שמח"ת ושמ"ע דיון בענין סוכות (1 צופה)

[ברכת יצחק]

איך יתכן סוכה שלגברים היא פסולה ולנשים היא כשרה?

איתא במס' סוכה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בי"ש פוסלין וב"ה מכשירין ולהלכה נקטו כבי"ש שחיישנן שמא ימשך ולפי"ז אצל גברים שיש חיוב ישיבה בסוכה גזרו אבל נשים שאין חיוב ישיבה בסוכה וממילא לא גזרו שמא ימשך יהא כשר.

ואולי אפשר לחדש דשמא ימשך זה לא רק גזירה, אלא חיסרון בכל התשובו כעין תדורו, שכל מהות התשבו כעין תדורו זה דירה שלמה ובלי מצב של יציאה מהדירה בגלל שנמשך אחר שולחנו, וממילא גם לנשים זה יהא פסול שזה חיסרון בעצם הסוכה.
וזה נדחק עם המילים "גזירה" שמא ימשך.

 

[נדיב לב]

איך יתכן סוכה שלגברים היא פסולה ולנשים היא כשרה?

איתא במס' סוכה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בי"ש פוסלין וב"ה מכשירין ולהלכה נקטו כבי"ש שחיישנן שמא ימשך ולפי"ז אצל גברים שיש חיוב ישיבה בסוכה גזרו אבל נשים שאין חיוב ישיבה בסוכה וממילא לא גזרו שמא ימשך יהא כשר.

ואולי אפשר לחדש דשמא ימשך זה לא רק גזירה, אלא חיסרון בכל התשובו כעין תדורו, שכל מהות התשבו כעין תדורו זה דירה שלמה ובלי מצב של יציאה מהדירה בגלל שנמשך אחר שולחנו, וממילא גם לנשים זה יהא פסול שזה חיסרון בעצם הסוכה.
וזה נדחק עם המילים "גזירה" שמא ימשך.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח. עפ"י סברא זו, כתבתי לדון ביושב בשמיני עצרת בסוכה כשרה ושולחנו בתוך הבית, האם עובר בבל תוסיף. וכן דנתי בזה לגבי ישיבת קטן כששולחנו בתוך הבית (ראה כאן אות ג').

אמנם כפי שהרגשת הלשון גזירה שמא ימשך, לכאורה לא עולה יפה. אבל למעשה נחלקו הראשונים (הר"ן הריטב"א ותוס'), אם בגזירה שמא ימשך לא יד"ח מדרבנן או מהתורה. לשיטת התוס' (ג. סוד"ה דא"ל) מהתורה ואילו שיטת הריטב"א והר"ן (בחי' כח.) דלא יד"ח רק מדרבנן. ולשיטת התוס' שלא יד"ח מהתורה יש לבאר בהקדם מה שהעירו האחרונים על דבריהם. הגע בעצמך שחט ונעשה בשחיטה פסול דרבנן אטו בטל מינה גם שם שחיטה דאורייתא והאוכל לוקה משום נבילה, והרי גט פסול מדרבנן לא בטל מיני' תורת הגט דאורייתא ואם נתקדשה צריכה גט משני. כך העיר הדבר אברהם (ח"ב סימן כו אות י') וסיים קו', והוא דבר פשוט שאין להאריך בו.

ולבאר דברי התוס' הביא שם הדב"א ביאור ששמע בשם הגאון רבי אליהו ברוך קאמאי אב"ד ור"מ דמיר: "דדבריהם שייכי רק לענין סוכה דפתיך בה דינא דממונא דבעינן שלכם ומשו"ה כשרצו רבנן להחמיר עליו שלא יצא גם ידי חובת סוכה דאורייתא הפקירו את הסוכה בהפקר ב"ד ואינה שלו וממילא אינו יוצא כלל". אבל הדבר אברהם לא מקבל ביאור זה וכותב: "רק מדרך הפלפול ואין הדעת מקרבתו לקושטא דמילתא" ולכן כתב ליישב בענין אחר: "ואולי י"ל דהכא אינה חומרא דרבנן שבאה רק להוסיף על ד"ת שישב בישיבה גמורה אלא דאיסורא הטילו עלי' מדרבנן שלא ישב ושולחנו בתוך הבית, ואפילו כשא"א לו בענין אחר ויתבטל ממצות סוכה לגמרי נראה שאסרו לעשות כן ומוטב שלא ישב כלל בסוכה משישב ושולחנו בתוך הבית, וכו' וכיון שאיסור דרבנן זה רביץ על קיום המצוה הו"ל כמהב"ע ועדיפת עוד מינה דע"י אותה מעשה המצוה גופה וקיומה הוא עובר העבירה" עיין שם.

ולדבריהם, אכן יש לומר דכל זה באדם שמחוייב לשבת בסוכה משא"כ באישה (וכן בקטן) שלא גזרו שפיר יד"ח.
אמנם כפי שכתבתי שם, דיש מקום לומר באופן ששולחנו בתוך הבית, מכיון וחז"ל אסרו ישיבה כזו בסוכה ממילא אין זו כבר דרך דירה ואינו יוצא כלל, (ולפי זה לא ייתחייב בבל תוסיף ביושב בשמיני עצרת, דליתא שם סוכה מעיקרא. ראה כאן), ומה דאמרו בגמ' גזירה שמא ימשך, היינו הסיבה שחז"ל הפקיעו שם דירה מסוכה זו.

 

[עוזי ומגני]

"דדבריהם שייכי רק לענין סוכה דפתיך בה דינא דממונא דבעינן שלכם ומשו"ה כשרצו רבנן להחמיר עליו שלא יצא גם ידי חובת סוכה דאורייתא הפקירו את הסוכה בהפקר ב"ד ואינה שלו וממילא אינו יוצא כלל".

לחץ כדי לכווץ...

סוכה צריך שלכם ?
או סגי שלא יהיה סוכה גזולה?

אמנם כפי שכתבתי שם, דיש מקום לומר באופן ששולחנו בתוך הבית, מכיון וחז"ל אסרו ישיבה כזו בסוכה ממילא אין זו כבר דרך דירה ואינו יוצא כלל, (ולפי זה לא ייתחייב בבל תוסיף ביושב בשמיני עצרת, דליתא שם סוכה מעיקרא. ראה כאן), ומה דאמרו בגמ' גזירה שמא ימשך, היינו הסיבה שחז"ל הפקיעו שם דירה מסוכה זו.

לחץ כדי לכווץ...

ועוד יל"ע מה הדין בספק האם חשיב כספד"ר לקולא
או כספד"א לחומרא

 

[נדיב לב]

סוכה צריך שלכם ?
או סגי שלא יהיה סוכה גזולה?

לחץ כדי לכווץ...

גם אני התקשתי והא קיי"ל שאף סוכה שאולה יד"ח.
ולכאן פרשתי שכוונתו מאחר וחז"ל רצו לאסור ישיבה בסוכה כזו ממילא הפקיעו ממנו הסוכה ונחשב כגזולה בידו וקיי"ל דסוכה כזו פסולה. ועדיין צ"ב.

ועוד יל"ע מה הדין בספק האם חשיב כספד"ר לקולא
או כספד"א לחומרא

לחץ כדי לכווץ...

לשיטת הר"ן דלא יד"ח מדרבנן ברור שאית ביה משום ב"ת. לשיטת התוס' דלא יד"ח מהתורה על פניו לא עבר אב"ת. אמנם הרחבתי במק"א שגם לדבריהם עובר.

 

[עוזי ומגני]

לשיטת הר"ן דלא יד"ח מדרבנן ברור שאית ביה משום ב"ת. לשיטת התוס' דלא יד"ח מהתורה על פניו לא עבר אב"ת. אמנם הרחבתי במק"א שגם לדבריהם עובר.

לחץ כדי לכווץ...

אבל גם לתוס' יש לחקור האם מכיון שס"ס לא מקיים את הדאו' א"כ הוי כספק דאו' לחומרא
או"ד אי נימא שספד"ר לקולא משום שלא העמידו דבריהם במקום ספק א"כ אף הכא לא גזרו שלא יוצא מדאו' היכא דאיכא ספק ושמפיר מקיים הדאו' וא"כ א"צ להחמיר
ויל"ע בזה

 

[נדיב לב]

אבל גם לתוס' יש לחקור האם מכיון שס"ס לא מקיים את הדאו' א"כ הוי כספק דאו' לחומרא

לחץ כדי לכווץ...

לשי' תוס' שלא יד"ח מהתורה למה ספק דאו'?

או"ד אי נימא שספד"ר לקולא משום שלא העמידו דבריהם במקום ספק א"כ אף הכא לא גזרו שלא יוצא מדאו' היכא דאיכא ספק ושמפיר מקיים הדאו' וא"כ א"צ להחמיר
ויל"ע בזה

לחץ כדי לכווץ...

 

[עוזי ומגני]

לשי' תוס' שלא יד"ח מהתורה למה ספק דאו'?

לחץ כדי לכווץ...

לא במקרה של שמיני אלא במקרה שיש ספק אי הוי שולחנו תוך הבית שעל הצד ששולחנו תוך הבית א"כ לא קיים המצווה מדאו'

 

[נדיב לב]

לא במקרה של שמיני אלא במקרה שיש ספק אי הוי שולחנו תוך הבית שעל הצד ששולחנו תוך הבית א"כ לא קיים המצווה מדאו'

לחץ כדי לכווץ...

עכשיו הסברת כהוגן (פשוט ציטטה בהתחלה מה שכתבתי לגבי בל תוסיף).

לכאורה בספק כזה, זה יהיה תלוי בטעם מה שחז"ל הפקיעו ששולחנו בתוך הבית.
אם נאמר שהפקיעו מדין ממון והוי גזול, או דאסרו ומשום מהב"ע, לכאו' י"ל שבמקום ספק לא העמידו דבריהם, ולא הטילו איסורא.
אמנם אם נאמר שחז"ל הגדירו באיסורם שליתא שם דירה לסוכה כזו שאינה ראויה לדירה, אם כן במקום שיש ספק אם שולחנו בתוך הבית או הסוכה, זה ספק בגוף החפצא דסוכה, האם היא ראויה לדיורין או לא.