רות איך חזרו נעמי וכלותיה ביום טוב (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה (א ז)

במדרש רבה פרשה ב' סי' י"ב, אמר ר' יהודה א"ר יוחנן עברו על שורת הדין והלכו ביו"ט. וקשה, איך היה מותר להם לעבור על דיני תחומין וללכת ביום טוב.

ובביאור הרד"ל כתב שעשו כן מפני מצות החזרה לארץ ישראל, וצריך ביאור הרי אין זה דוחה איסור תחומין. ובספר קרבן מנחה למהר"י חגיז זצ"ל (בעל שו"ת הלכות קטנות) אות י"א, כתב שהיו מוכרחות ללכת ביום טוב, מפני שבשאר הימים היו עליהן שומרים שלא תלכנה, ומצד איסור יום טוב שינו את מהלכן כמוציא לאחר ידו, והיו מהלכות יושבות ומגררות רגליהן וגופן, עכ"ד.

ויש לעיין בזה, דתחומין אינה מלאכה אלא איסור נפרד, ומה"ט לא הותר איסור תחומין ביו"ט לצורך אוכל נפש, וא"כ ליכא בזה דין של כלאחר יד, שיסודו הוא מדין מלאכת מחשבת, וצ"ע.

ונראה ליישב דהנה קי"ל דאיסור תחומין הוא מדרבנן, וכתב הרמב"ן בהשגות לספר המצוות להרמב"ם שורש א', דתחומין הוא תקנת שלמה המלך בכלל "עירובין", ונתקשה הרמב"ן שם דא"כ איך אמרינן ביבמות מז: שאמרה נעמי לרות "אסיר לן תחום שבת", הרי עדיין לא נצטוו על כך, שהרי דוד המלך ושלמה בנו היו מצאצאי רות, וכתב שם שנעמי ידעה זאת ברוח הקודש שתחומין עתידים להיות אסורים מדרבנן.

ולפי"ז צ"ל דמה שאמרו חז"ל שעברו על שורת הדין והלכו ביו"ט, אין הכוונה שעשו איסור ממש, שהרי עדיין לא נצטוו על התחומין, אלא די"ל דכמו שאברהם אבינו קיים את כל התורה עד שלא ניתנה ואפילו איסורים דרבנן כגון עירוב תחומין, כך גם הם קיימו זאת מדין קיום התורה עד שלא ניתנה. ומיושבת הקושיא הנ"ל, משום שבשעת הצורך מפני מצוה גמורה של ישוב ארץ ישראל יכולים לדחות את קיום דיני תחומין קודם שניתנו, כיון שאינם בתורת חיוב אלא בתורת רשות, וק"ל.​

 

[גרינפלד]

ונראה ליישב דהנה קי"ל דאיסור תחומין הוא מדרבנן, וכתב הרמב"ן בהשגות לספר המצוות להרמב"ם שורש א', דתחומין הוא תקנת שלמה המלך בכלל "עירובין", ונתקשה הרמב"ן שם דא"כ איך אמרינן ביבמות מז: שאמרה נעמי לרות "אסיר לן תחום שבת", הרי עדיין לא נצטוו על כך, שהרי דוד המלך ושלמה בנו היו מצאצאי רות, וכתב שם שנעמי ידעה זאת ברוח הקודש שתחומין עתידים להיות אסורים מדרבנן.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ולפי"ז משמע דכמו דקי"ל שגר שלא קיבל עליו אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים אינו גר (בכורות ל:), כך אפילו אם קיבל על עצמו כל הדינים דרבנן הנוהגים עתה אבל לא קיבל על עצמו לקיים דינים דרבנן שעתידים חכמים לגזור, אינו גר, משום שכבר עתה הוא מחוייב לקיים את כל מה שחז"ל יגזרו מדין לא תסור או מאיזה טעם שיהיה, ועליו לקבל על עצמו לעשות ככל אשר יורוהו, דאל"כ למה אמרה זאת נעמי לרות בתורת הודעת מצוות קלות וחמורות, דמשמע דצריכה לקבל על עצמה גם זאת.​

 

[אוהב ספר]

מפני שבשאר הימים היו עליהן שומרים שלא תלכנה

לחץ כדי לכווץ...

מי מינה עליהם שומרים?

 

[הצעיר שבחבורה]

ונראה ליישב דהנה קי"ל דאיסור תחומין הוא מדרבנן, וכתב הרמב"ן בהשגות לספר המצוות להרמב"ם שורש א', דתחומין הוא תקנת שלמה המלך בכלל "עירובין", ונתקשה הרמב"ן שם דא"כ איך אמרינן ביבמות מז: שאמרה נעמי לרות "אסיר לן תחום שבת", הרי עדיין לא נצטוו על כך, שהרי דוד המלך ושלמה בנו היו מצאצאי רות, וכתב שם שנעמי ידעה זאת ברוח הקודש שתחומין עתידים להיות אסורים מדרבנן.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם לדעת הרמב"ן תחומין אינו אלא מדרבנן, אולם דעת הרבה ראשונים שתחומין די"ב מיל דבר תורה, וכן דעת הרמב"ם. (וכמדו' שאף הרי"ף כתב כן להלכה)
ולדעתם הדק"ל.

 

[הצעיר שבחבורה]

וכתב הרמב"ן בהשגות לספר המצוות להרמב"ם שורש א', דתחומין הוא תקנת שלמה המלך בכלל "עירובין", ונתקשה הרמב"ן שם דא"כ איך אמרינן ביבמות מז: שאמרה נעמי לרות "אסיר לן תחום שבת", הרי עדיין לא נצטוו על כך,

לחץ כדי לכווץ...

ורק אעיר, הרמב"ן אינו מביא זאת כ'קושיה' אלא כ'ראיה' יעו"ש.

 

[אוהב ספר]

ורק אעיר, הרמב"ן אינו מביא זאת כ'קושיה' אלא כ'ראיה' יעו"ש.

לחץ כדי לכווץ...

ראיה למה?

 

[הצעיר שבחבורה]

ראיה למה?

לחץ כדי לכווץ...

אבל בעל הלכות גדולות ז״ל סבור, שזו המימרא וכל כיוצא בה במספר הזה, תפסו בחשבונן כל המצוות הנוהגות בישראל לדורות, ועשו להם סימן במנין איבריו של אדם וכמנין ימות החמה. ולא היתה כוונתו של ר׳ שמלאי במימרא הזו אלא לדרוש מה שהוא משלים עליה: "בא דוד (והעמיק) [והעמידן] על אחת". וכן רב המנונא שמצא לו סמך "מאי קראה", אינו אלא אסמכתא לרמז בעלמא, שהרבה פסוקים מלבד זה כתוב בהן "תורה" ואינן באין בחשבון אותיות.

ולכך ניתן למנות בכלל התרי"ג אף מצוות מדברי סופרים.​