שבועות מה זכו ישראל במתן תורה (1 צופה)

[גרינפלד]

בכמה מקומות משמע שעיקר העניין שזכינו בשבועות - הוא לימוד התורה,
כן משמע ברש"י (פסחים סח, ב) על אי לאו האי יומא, "שלמדתי תורה ונתרוממתי".
וכן משמע באחד הראשונים (אולי מלמד התלמידים, על התורה) שכתב שיום הביכורים רומז שאז זוכים לחידושי תורה, [אינני זוכר במדויק].
וכן משמע בלקט יושר שכותב שרבו התרומת הדשן למד עם תלמידיו הלכות תלמוד תורה בשבועות.

וכן בנפש החיים (שער ד פרק יח) הביא מהרעיא מהימנא (פר' פנחס) שכשניתנה תורה יצאו משליטת הכוכבים והמזלות, ולכן העמל בתורה - בטלה ממנו שליטת הכוכבים ומזלות.


ומצד שני יש בשבועות את הענין שקיבלו את המצוות, ולמשנ"ב נצטוו בכל המצוות, ומביא כן מר' סעדיה גאון (הובא ברש"י סוף משפטים),
ובדעת תבונות כתב שעיקר מה שזכו ישראל במתן תורה - הוא שמעתה כל ההשפעות שבעולם תלויים במעשיהם, ויכולים לתקן,
עיי"ש מש"כ הגר"ח פרידלנדר שהוקשה לו כי נקט שלא כל המצוות ניתנו בסיני.


עוד יש ענין "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", וזה מתאים עם הטור ששבועות כנגד יצחק, שמידתו יראה, עי' רד"ק (סוף פר' ויצא).
ועי' באר היטב (ריש סימן תצד) ממהרש"א (ע"ז ג, א).

כתבתי לפו"ר ואשמח אם יוסיפו בזה.

 

[אוהב ספר]

בכמה מקומות משמע שעיקר העניין שזכינו בשבועות - הוא לימוד התורה,
כן משמע ברש"י (פסחים סח, ב) על אי לאו האי יומא, "שלמדתי תורה ונתרוממתי".
וכן משמע באחד הראשונים (אולי מלמד התלמידים, על התורה) שכתב שיום הביכורים רומז שאז זוכים לחידושי תורה, [אינני זוכר במדויק].
וכן משמע בלקט יושר שכותב שרבו התרומת הדשן למד עם תלמידיו הלכות תלמוד תורה בשבועות.

וכן בנפש החיים (שער ד פרק יח) הביא מהרעיא מהימנא (פר' פנחס) שכשניתנה תורה יצאו משליטת הכוכבים והמזלות, ולכן העמל בתורה - בטלה ממנו שליטת הכוכבים ומזלות.


ומצד שני יש בשבועות את הענין שקיבלו את המצוות, ולמשנ"ב נצטוו בכל המצוות, ומביא כן מר' סעדיה גאון (הובא ברש"י סוף משפטים),
ובדעת תבונות כתב שעיקר מה שזכו ישראל במתן תורה - הוא שמעתה כל ההשפעות שבעולם תלויים במעשיהם, ויכולים לתקן,
עיי"ש מש"כ הגר"ח פרידלנדר שהוקשה לו כי נקט שלא כל המצוות ניתנו בסיני.


עוד יש ענין "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", וזה מתאים עם הטור ששבועות כנגד יצחק, שמידתו יראה, עי' רד"ק (סוף פר' ויצא).
ועי' באר היטב (ריש סימן תצד) ממהרש"א (ע"ז ג, א).

כתבתי לפו"ר ואשמח אם יוסיפו בזה.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שהכל שורש אחד להם - הפיכתינו לעמו, קבלת עולו יתברך וקיום מצוותיו

 

[גרינפלד]

עיקר מה שרציתי לברר בנושא זה - הוא מה עיקר מתן תורה, האם הלימוד, או המצוות או היראת שמים.
ואשמח אם יוסיפו בזה.

 

[אוהב ספר]

עיקר מה שרציתי לברר בנושא זה - הוא מה עיקר מתן תורה, האם הלימוד, או המצוות או היראת שמים.
ואשמח אם יוסיפו בזה.

לחץ כדי לכווץ...

וזה מה שכתבתי - שהכל אחד.
נהיינו עמו של הקב''ה וקיבלנו על עצמינו קיום כל רצונו

 

[עוזי ומגני]

עיקר מה שרציתי לברר בנושא זה - הוא מה עיקר מתן תורה, האם הלימוד, או המצוות או היראת שמים.
ואשמח אם יוסיפו בזה.

לחץ כדי לכווץ...

הענין ברור כדברי הרב @אוהב ספר,
אבל אפשר להרחיב,
דתורה הוא מל' הוראה, שתכלית ענין התורה הוא להורות לנו המעשה, דהינו המצוות,
אולם כי נר מצווה ותורה אור, לימוד התורה הוא האור, והמצוות הם הנר להחזיק האור,
וכמו שהסתפקה הגמ', מי גדול תלמוד או מעשה, והמסקנא תלמוד גדול שמביא לידי מעשה,
ולכאו' אי התלמוד גדול במה שמביא לידי מעשה, א"כ המעשה גדול ממנו?!
אלא הביאור בזה, שתלמוד שמביא לידי מעשה, הוא תלמוד גדול יותר מהמעשה עצמו,
משום תכלית הבריאה היא להדבק בקב"ה, והאמצעי לכך הוא בלימוד התורה יותר מאשר בקיום המצוות, כמו שהאריך הרמח"ל בדרך ד',
ורק הדרך הנכונה ללמוד היא מתוך ידיעה שאנו לומדים את רצונו ית' שהוא ההוראה שנתן לנו כיצד לנהוג, תלמוד המביא לידי מעשה,
שכך אנו דבקים בד', שהוא ורצונו חד, אנא נפשי כתבית יהבית,
וזה ענין מתן תורה, שהקב"ה נתן לנו התורה, הינו רצונו ית', ואנו השליטים על התורה,
וזה ענין נמכרתי עמה, שבכך אנו יכולים להדבק דבקות נעלית בקב"ה.

 

[אהבת תורה]

במשנה באבות, בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף.
הרי ש"הר חורב" שייך ל"עוסק בתורה".

בגמ' מלמד שחביבה תורה על לומדיה כשעת נתינתה בסיני. הרי שבסיני ניתן לימוד התורה.

במעשה עם אלישע בן אבויה שירדה אש מן השמים, מבואר שהאש של מתן תורה היא האש של לימוד התורה,
וידועים בזה דברי הגר"ש רוזובסקי זצ"ל שכל המעמד הר סיני - הוא מעמד של לימוד התורה.

ואולי הביאור דהצורה בה נתן הקב"ה לכלל ישראל את כל המצוות הוא על ידי שלימד אותם את התורה,
ולכן לימוד התורה הוא החלק העיקרי של קבלת התורה.

 

[אוהב ספר]

במשנה באבות, בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף.
הרי ש"הר חורב" שייך ל"עוסק בתורה".

בגמ' מלמד שחביבה תורה על לומדיה כשעת נתינתה בסיני. הרי שבסיני ניתן לימוד התורה.

במעשה עם אלישע בן אבויה שירדה אש מן השמים, מבואר שהאש של מתן תורה היא האש של לימוד התורה,
וידועים בזה דברי הגר"ש רוזובסקי זצ"ל שכל המעמד הר סיני - הוא מעמד של לימוד התורה.

ואולי הביאור דהצורה בה נתן הקב"ה לכלל ישראל את כל המצוות הוא על ידי שלימד אותם את התורה,
ולכן לימוד התורה הוא החלק העיקרי של קבלת התורה.

לחץ כדי לכווץ...

ברור שעיקר מה שקיבלו ישראל היה התורה, וכלשונינו בתפילה 'זמן מתן תורתינו', אבל כל המצוות כלולים בקבלתה