איך אפשר לחייב רוצח | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 איך אפשר לחייב רוצח | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
נוסף ללוח שנה: 05-11-25

ביאור הדעה הזאת שלא צריך בשם אומרו היא משום שהיום קשה לך השאלה ואתה לא יודע תשובה,
ואי''ז נוצות לא לו
גם בתירוץ, עכשיו מתורץ לי ואני חושב שזה הפשט

ועכ"פ לעשות רןשם שחשבתי על משהו בשעה שלקחתי את זה ממקום אחר זה בדיוק
להתהדר בנוצות לא לו
 
אבל כיון שזה ידיעה חיובית, והידיעה הזו הגיעה לי ע''י מישהו אחר, עלי לומר זאת בשמו
רק לחדד, אני לא חושב שגם תירוץ זה משהו שיכול להיות שלי, אלא גם קושיא אם שמעתיה ממישהו אחר - אין זה קושיא שלי.
 
לכאו' י"ל ב' דברים בדבר, חדא- כבר הביאו בשם היד רמה שהעושה חבירו טריפה הרי הוא חייב מיתה ולכאו' הביאור בזה הוא דכל מה שאמרה תורה שההורג טריפה אינו חייב זה דווקא בכה"ג שהיה טריפה- אבל לעשות אדם טריפה הרי אסור.
תרתי- שבכה"ג שהורג אחרי הטריפה הרי אינו נחשב טריפה שהרי זה חלק מהתהליך של ההריגה.
 
מה קשה שצריך ביאור? מה הקשר בין הורג את הטריפה לעשאו טריפה?
אין הכי נמי רק הסברתי מסברא.
ומה שאמרתי שמי שהורג טריפה הרי קימ"ל שפטור משום שהרג אדם חייב, אבל אם עשה טריפה כן חייב וכדברי היד רמה שהביאו חברי הפורום.
 
נערך לאחרונה:
הנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
הטעם שההורג טריפה פטור נובע מכך שהאדם איננו מת מחמתו, אלא מחמת מצב גופו שמאופיין בהעדר בסיסי של חלק מגופו * [סנהדרין עח.] ולכן אף אם בא מאן דהו והרגו במזיד אינו חייב כ'רוצח', ואילו הכא הא פשוט שמעשה רציחתו הוא המביא לכל זה, ולא שייך לומר ש'לולי' מעשהו היה נהרג.
* אתינן לאפוקי מהא דשבת [קנא.] שאיתא שם במתני' שהמעצים את עיני הגוסס ה"ז רוצח, והחילוק ביה"ד הוא כדברינו, שבגוסס לא נחתכו סימניו וכדו', ולכן מי שיהרוג את אותו אדם הריהו חייב בנפשו [ואי"כ סברות כדוג' 'נידון על שם סופו'].
 
כבר הביאו בשם היד רמה שהעושה חבירו טריפה הרי הוא חייב מיתה ולכאו' הביאור בזה הוא דכל מה שאמרה תורה שההורג טריפה אינו חייב זה דווקא בכה"ג שהיה טריפה- אבל לעשות אדם טריפה הרי אסור.
כ"ה נמי בתוס' בחולין [מב:].
 
הטעם שההורג טריפה פטור נובע מכך שהאדם איננו מת מחמתו, אלא מחמת מצב גופו שמאופיין בהעדר בסיסי של חלק מגופו * [סנהדרין עח.] ולכן אף אם בא מאן דהו והרגו במזיד אינו חייב כ'רוצח', ואילו הכא הא פשוט שמעשה רציחתו הוא המביא לכל זה, ולא שייך לומר ש'לולי' מעשהו היה נהרג.
* אתינן לאפוקי מהא דשבת [קנא.] שאיתא שם במתני' שהמעצים את עיני הגוסס ה"ז רוצח, והחילוק ביה"ד הוא כדברינו, שבגוסס לא נחתכו סימניו וכדו', ולכן מי שיהרוג את אותו אדם הריהו חייב בנפשו [ואי"כ סברות כדוג' 'נידון על שם סופו'].
לא הבנתי, הרי בשניה שהוא הפך אותו לטריפה - הוא פטור [אם נניח כך], ואח"כ הוא כבר טריפה, ואין קשר למעשה הראשון. מהיכ"ת להגדיר את מעשה הרציחה כמעשה אחד ארוך ולא ככמה מעשים קטנים.
 

הודעות מומלצות

כתב המהר"ל, ששכר פסיעות הוא רק בתפילה, כיון...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון