שבועות כפיית הר כגיגית | רק על חלק מעם ישראל (1 צופה)

[אוצר הידיעות]

כתב הר"ח פאלאגי בספרו נפש כל חי
(מערכת מ או' סז)
שהקב"ה לא כפה הר כגיגית על תלמידי החכמים
רק על ע"ה

 

[אוצר הידיעות]

זהר (נשא ו)
וּכְגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְעַמֵי הָאָרֶץ מִסִּטְרָא דְּטוֹב, (שמות י״ט:י״ז) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. הָכִי יְהוֹן בְּמַפְּקָנָא בַּתְרַיְיתָא, תְּחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעַבְדָא דְּאָזִיל לְרַגְלַיָּא דְּסוּסְיָא דְּמָארֵיהּ. וּכְגַוְונָא דְּאָמַר לוֹן בְּתַחְתִּית הָהָר, אִם תְּקַבְּלוּ תּוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. הָכִי יִימָּא בְּמַפְּקָנוּ פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, אִם תְּקַבְּלוּן עֲלֵיכוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמַפְּקָנוּ דְּגָלוּתָא, כְּאָדָם דְּרָכִיב עַל סוּסְיָא, וְעַבְדָא דִּמְשַׁמֵּשׁ לֵיהּ מוּטָב. וְאִם לָאו תַּמָּן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם, בְּגָלוּתָא.

 

[צריך ביאור]

זהר (נשא ו)
וּכְגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְעַמֵי הָאָרֶץ מִסִּטְרָא דְּטוֹב, (שמות י״ט:י״ז) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. הָכִי יְהוֹן בְּמַפְּקָנָא בַּתְרַיְיתָא, תְּחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעַבְדָא דְּאָזִיל לְרַגְלַיָּא דְּסוּסְיָא דְּמָארֵיהּ. וּכְגַוְונָא דְּאָמַר לוֹן בְּתַחְתִּית הָהָר, אִם תְּקַבְּלוּ תּוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. הָכִי יִימָּא בְּמַפְּקָנוּ פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, אִם תְּקַבְּלוּן עֲלֵיכוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמַפְּקָנוּ דְּגָלוּתָא, כְּאָדָם דְּרָכִיב עַל סוּסְיָא, וְעַבְדָא דִּמְשַׁמֵּשׁ לֵיהּ מוּטָב. וְאִם לָאו תַּמָּן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם, בְּגָלוּתָא.

לחץ כדי לכווץ...

משמע בזוהר שלא כדברי הגר"ח פלאג'י שמשמע שכן היתה כפיית הר כגיגית על התלמידי חכמים אלא שזה היה ביחס לגלות ולא למיתה

 

[אוצר הידיעות]

משמע בזוהר שלא כדברי הגר"ח פלאג'י שמשמע שכן היתה כפיית הר כגיגית על התלמידי חכמים אלא שזה היה ביחס לגלות ולא למיתה

לחץ כדי לכווץ...

מהיכן משמע למר כן?

זהר (נשא ו)
וּכְגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְעַמֵי הָאָרֶץ מִסִּטְרָא דְּטוֹב, (שמות י״ט:י״ז) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. הָכִי יְהוֹן בְּמַפְּקָנָא בַּתְרַיְיתָא, תְּחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעַבְדָא דְּאָזִיל לְרַגְלַיָּא דְּסוּסְיָא דְּמָארֵיהּ. וּכְגַוְונָא דְּאָמַר לוֹן בְּתַחְתִּית הָהָר, אִם תְּקַבְּלוּ תּוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. הָכִי יִימָּא בְּמַפְּקָנוּ פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, אִם תְּקַבְּלוּן עֲלֵיכוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמַפְּקָנוּ דְּגָלוּתָא, כְּאָדָם דְּרָכִיב עַל סוּסְיָא, וְעַבְדָא דִּמְשַׁמֵּשׁ לֵיהּ מוּטָב. וְאִם לָאו תַּמָּן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם, בְּגָלוּתָא.

לחץ כדי לכווץ...

אינני רגיל בלימוד הזהר אך נראה שהפשטות שנאמר רק ביחס לע"ה
רח"פ בדבריו מציין לדברי הזהר הללו

 

[נדיב לב]

קצת יש להעיר מהגמ' שם "אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא".
ופי' שם רש"י בד"ה מודעא רבה "שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם יש להם תשובה שקבלוה באונס".

 

[אוצר הידיעות]

מסוף דבריו שהזכיר דברי התנחומא שכפיית הר כגיגית היתה רק על תושבע"פ
נראה שכונתו ליישב בדבריו את הסתירה בין הא דהקדימו ישראל נעשה לנשמע שנראה שקיבלו התורה עליהם ברצון
לבין כפיית הר כגיגית ומודעה רבא לאורייתא
ולפי מה שכתב לחדש שכפיית הר כגיגית היתה רק ע"ה מיושב בקל

 

[נדיב לב]

מסוף דבריו שהזכיר דברי התנחומא שכפיית הר כגיגית היתה רק על תושבע"פ

לחץ כדי לכווץ...

אגב זו סיבה ללמוד תורה שבע"פ ולא תיקון ותושב"כ. וכ"נ מדברי הישועות יעקב.

האם לומר תיקון בליל שבועות או ללמוד גמרא - דעת החזו"א והגר"ח קנייבסקי

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[צריך ביאור]

מהיכן משמע למר כן?

אינני רגיל בלימוד הזהר אך נראה שהפשטות שנאמר רק ביחס לע"ה
רח"פ בדבריו מציין לדברי הזהר הללו

לחץ כדי לכווץ...

גם איני רגיל בלימוד הזוהר אבל בפשטות דברי הזוהר משמע שגם על התלמידי חכמים היה כפה עליהם הר כגיגית אלא שהיה עם תוכן וצורה שונה