שבועות - כפיית הר כגיגית | רק על חלק מעם ישראל | ענייני דיומא שבועות - כפיית הר כגיגית | רק על חלק מעם ישראל | ענייני דיומא
זהר (נשא ו)
וּכְגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְעַמֵי הָאָרֶץ מִסִּטְרָא דְּטוֹב, (שמות י״ט:י״ז) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. הָכִי יְהוֹן בְּמַפְּקָנָא בַּתְרַיְיתָא, תְּחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעַבְדָא דְּאָזִיל לְרַגְלַיָּא דְּסוּסְיָא דְּמָארֵיהּ. וּכְגַוְונָא דְּאָמַר לוֹן בְּתַחְתִּית הָהָר, אִם תְּקַבְּלוּ תּוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. הָכִי יִימָּא בְּמַפְּקָנוּ פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, אִם תְּקַבְּלוּן עֲלֵיכוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמַפְּקָנוּ דְּגָלוּתָא, כְּאָדָם דְּרָכִיב עַל סוּסְיָא, וְעַבְדָא דִּמְשַׁמֵּשׁ לֵיהּ מוּטָב. וְאִם לָאו תַּמָּן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם, בְּגָלוּתָא.
 
זהר (נשא ו)
וּכְגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְעַמֵי הָאָרֶץ מִסִּטְרָא דְּטוֹב, (שמות י״ט:י״ז) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. הָכִי יְהוֹן בְּמַפְּקָנָא בַּתְרַיְיתָא, תְּחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעַבְדָא דְּאָזִיל לְרַגְלַיָּא דְּסוּסְיָא דְּמָארֵיהּ. וּכְגַוְונָא דְּאָמַר לוֹן בְּתַחְתִּית הָהָר, אִם תְּקַבְּלוּ תּוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. הָכִי יִימָּא בְּמַפְּקָנוּ פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, אִם תְּקַבְּלוּן עֲלֵיכוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמַפְּקָנוּ דְּגָלוּתָא, כְּאָדָם דְּרָכִיב עַל סוּסְיָא, וְעַבְדָא דִּמְשַׁמֵּשׁ לֵיהּ מוּטָב. וְאִם לָאו תַּמָּן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם, בְּגָלוּתָא.
משמע בזוהר שלא כדברי הגר"ח פלאג'י שמשמע שכן היתה כפיית הר כגיגית על התלמידי חכמים אלא שזה היה ביחס לגלות ולא למיתה
 
משמע בזוהר שלא כדברי הגר"ח פלאג'י שמשמע שכן היתה כפיית הר כגיגית על התלמידי חכמים אלא שזה היה ביחס לגלות ולא למיתה
מהיכן משמע למר כן?
זהר (נשא ו)
וּכְגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְעַמֵי הָאָרֶץ מִסִּטְרָא דְּטוֹב, (שמות י״ט:י״ז) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. הָכִי יְהוֹן בְּמַפְּקָנָא בַּתְרַיְיתָא, תְּחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעַבְדָא דְּאָזִיל לְרַגְלַיָּא דְּסוּסְיָא דְּמָארֵיהּ. וּכְגַוְונָא דְּאָמַר לוֹן בְּתַחְתִּית הָהָר, אִם תְּקַבְּלוּ תּוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. הָכִי יִימָּא בְּמַפְּקָנוּ פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, אִם תְּקַבְּלוּן עֲלֵיכוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמַפְּקָנוּ דְּגָלוּתָא, כְּאָדָם דְּרָכִיב עַל סוּסְיָא, וְעַבְדָא דִּמְשַׁמֵּשׁ לֵיהּ מוּטָב. וְאִם לָאו תַּמָּן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם, בְּגָלוּתָא.
אינני רגיל בלימוד הזהר אך נראה שהפשטות שנאמר רק ביחס לע"ה
רח"פ בדבריו מציין לדברי הזהר הללו
 
קצת יש להעיר מהגמ' שם "אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא".
ופי' שם רש"י בד"ה מודעא רבה "שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם יש להם תשובה שקבלוה באונס".
 
מסוף דבריו שהזכיר דברי התנחומא שכפיית הר כגיגית היתה רק על תושבע"פ
נראה שכונתו ליישב בדבריו את הסתירה בין הא דהקדימו ישראל נעשה לנשמע שנראה שקיבלו התורה עליהם ברצון
לבין כפיית הר כגיגית ומודעה רבא לאורייתא
ולפי מה שכתב לחדש שכפיית הר כגיגית היתה רק ע"ה מיושב בקל
 
מסוף דבריו שהזכיר דברי התנחומא שכפיית הר כגיגית היתה רק על תושבע"פ
אגב זו סיבה ללמוד תורה שבע"פ ולא תיקון ותושב"כ. וכ"נ מדברי הישועות יעקב.
 
מהיכן משמע למר כן?

אינני רגיל בלימוד הזהר אך נראה שהפשטות שנאמר רק ביחס לע"ה
רח"פ בדבריו מציין לדברי הזהר הללו
גם איני רגיל בלימוד הזוהר אבל בפשטות דברי הזוהר משמע שגם על התלמידי חכמים היה כפה עליהם הר כגיגית אלא שהיה עם תוכן וצורה שונה
 

הודעות מומלצות

הרב חיים אלתר פנט (תרע"ג - י"ב...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון