מבצע עם כלביא!? (3 צופים)

[נדיב לב]

מתקפת הפתע על תשתיות הגרעין והטילים באיראן זכתה לשם המבצעי "עם כלביא".

ככל הנראה על שם הפסוק בפרשת בלק - "הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה".

במבט ראשון, זה דברי ראוי ומתקבל לקבוע את שם המבצע על שם פסוק בתורה.

אבל לא!

הנימה שקברניטי המדינה - נסכו במילים הללו, היו של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"!

לא הקדוש ברוך הוא בתמונה, אלא העם.
העם שמתנהג כמו אריה - טייסיו אנשי הביטחון והאזרחים הממוגנים - הם אלו שבכוחם לנצח את המלחמה כמו אריה המתנשא ומכריע את אויביו.

ומה עם אלוקי אותו העם?

"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר"!
וכתב רש"י על אתר: "אלה ברכב" - יש מן האומות שבוטחים ברכב ברזל שלהם ויש שבוטחים בסוסיהם אבל אנחנו בשם ה' נזכיר כי לו הישועה נזכיר לשון הקטרה ותפלה כמו (ישעיהו סו) מזכיר לבונה את אזכרתה (ויקרא א') ולפי' המה יכרעו ויפולו עיי"ש.

ובמלבי"ם כתב: אלה" מפה ברכב, ואלה מפה לוחמים בסוסים, ואנחנו לא עשינו שום דבר רק "בשם אלהינו נזכיר", ובכ"ז "המה כרעו ונפלו", וגם מבאר שהיה הבדל בינינו וביניהם, אם בענין האמצעיים, שהם בחרו אמצעיים פחותים רכב וסוסים ואנחנו בחרנו ענין גדול במעלה כי בשם אלהינו נזכיר, אם בענין התכלית שהמה כרעו ואנחנו קמנו ע"כ.

ולכן נזכור: אין כוחם של ישראל אלא בתפילה ובאמונה!
כמו שאמרו חז"ל במדרש שוח"ט (פרק כ"ב): עם ישראל נמשלו לתולעת, ככתוב בנביא "אל תיראי תולעת יעקב" - מה תולעת כוחה בפיה אף ישראל כוחם בפיהם – כוח התפילה.

ובמדרש (תהילים פ' קל"ז) מובא שנבוכדנצאר ציווה את חייליו שיריצו את הגולים לבבל ולא יתנו להם לעמוד בדרך, כיוון שאם ישתהו לרגע, יוכלו להתפלל - וה' יושיעם!

ומרנא החזון איש באגרות כתב: "התפילה היא מטה-עוז ביד כל אדם, וכל שישים האדם מבטחו בו יתברך כן יעלה וכן יצליח".

שימו לבכם לדבר.

 

[זריז]

בצל כנפיך י"חסיון

מהגר"ש אלתר שליט"א
יהודים האמינו תמיד שפרשת השבוע זה לא רק איזה עניין שצריכים לגמור את חמישה חומשי תורה במשך השנה, ומזדמן כל שבוע מה שקוראים. אלא אחזו שיש פה קשר מעבר לזה. קשר שמימי. הקשר שלנו עם התורה, זה לא קשר טכני לחלק אותה ל-53 פרשיות, לכל שבת.

והרי השבת הזאת יש את ההבטחה הגדולה, "ונושעתם מאויביכם". ואחר כך כתוב, "ויהי בנסוע הארון". היה את ארון הברית, שזה היה המרכז של היהודים: התורה, המחזיקים אותה, לומדים אותה, מקיימים אותה, הולכים לאורה. אז כתוב: "קומה ה' ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך". אז רש"י מסביר, יש כאלה שמכונסים, או מתחת לקרקע, או בכל מיני מקומות מחבואים. ריבונו של עולם משם יכול להפיץ אותם. "וינוסו משנאיך" – לרדוף אותם, לכלות אותם. וכמו שרואים, ריבונו של עולם שולח ניסים ועושה דברים גדולים.

אבל צריכים לזכור תמיד, כתוב: "מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר". הצדיקים פירשו: ה' הוא רועי, הוא הרועה שלי, המנהל אותי, כמו שרועה מנהל את הצאן שלו. הצאן לא יודעים חשבונות, הם יודעים יש רועה שמנהל אותם, משגיח עליהם. ככה אנחנו צריכים להרגיש. "לא אחסר" – שלא יחסר לנו בהרגשה הזאת. שלא נבטח במעשי ידינו, בכוח שלנו. נזכור תמיד – גם הכוח, גם היכולות, גם ההצלחה, הכל מגיע ממנו.

ואמרתי את זה יותר בחריפות על הפסוק: "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר". אחרי המילה "ואנחנו", יש פסיק. למה פסיק? אנחנו מאמינים בהשם. הפסיק היה צריך להיות לפני זה: "אלה ברכב ואלה בסוסים" – נפסיק – "ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר". "ואנחנו" – הכוונה, "ואנחנו", ההרגשה של "אנחנו יכולים", "אנחנו מצליחים", "אנחנו חכמים", "לנו יש טכנולוגיות", "לנו יש ראשים טובים", "לנו יש תוכניות נפלאות" – פסיק. לא, גם את זה שים בצד. האם השם משתמש בדברים האלה? כן. האם הוא שולח ישועות בדברים האלה? כן. אבל בעצם, "בשם ה' אלוקינו נזכיר".

ודווקא כשיש לחץ או חרדה או דברים משתנים מהמסלול הרגיל, צריכים תמיד לזכור: אז זו מצוות האמונה. וכמו שכתוב בספרים: "כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני" – שמגיע זמן שאדם עם חששות – "לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך". "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח". כתוב בספרים: במלחמה עצמה, אני יודע שה' איש מלחמה, הוא יצר את הדברים, הוא מנהל אותם, ובו אני בוטח שהוא יוביל אותנו לדרך נכונה.

השם יעזור שהיהודים לא יינזקו, לא בארץ ישראל, לא במקומות אחרים. השם ישמור אותנו. אנחנו נדע להעריך את התורה, את לומדיה, את תומכיה, ושזה יהיה באמת "ויהי בנסוע הארון", ונזכה לישועות ונפלאות.

 

[איש האשכולות]

הרבו בתפילה לנוכח המצב | מידע מתעדכן מגדו"י | אשכול מרכזי

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מאירי]

מתקפת הפתע על תשתיות הגרעין והטילים באיראן זכתה לשם המבצעי "עם כלביא".

ככל הנראה על שם הפסוק בפרשת בלק - "הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה".

במבט ראשון, זה דברי ראוי ומתקבל לקבוע את שם המבצע על שם פסוק בתורה.

אבל לא!

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי פעם ששמות מבצעיים נקבעים על פי תוכנת מחשב.

 

[חיים ש]

והרי השבת הזאת יש את ההבטחה הגדולה, "ונושעתם מאויביכם".

לחץ כדי לכווץ...

בנו"ט להביא את הענין של החצוצרות, הוא התפילה אל השי"ת, שע"י והרעותם בחצוצרות - אז ונושעתם מאויביכם!

 

[יהודי חסיד]

שמעתי פעם ששמות מבצעיים נקבעים על פי תוכנת מחשב.

לחץ כדי לכווץ...

הפעם בוודאי לא נקבע עפ"י מחשב מכמה סיבות
א. ראה"מ כתב פתק בכותל עם הפסוק הנ"ל
ב. שמעתי ששאל בחידון התנ"ך ביום אידם על הפסוק הנ"ל...

 

[נדיב לב]

שמעתי פעם ששמות מבצעיים נקבעים על פי תוכנת מחשב.

לחץ כדי לכווץ...

ייתכן וייתכן שלא.
אבל שים לב לנקודה:

הנימה שקברניטי המדינה - נסכו במילים הללו, היו של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"!

לחץ כדי לכווץ...

 

[איש יהודי]

מתקפת הפתע על תשתיות הגרעין והטילים באיראן זכתה לשם המבצעי "עם כלביא".

ככל הנראה על שם הפסוק בפרשת בלק - "הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה".

במבט ראשון, זה דברי ראוי ומתקבל לקבוע את שם המבצע על שם פסוק בתורה.

אבל לא!

הנימה שקברניטי המדינה - נסכו במילים הללו, היו של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"!

לא הקדוש ברוך הוא בתמונה, אלא העם.
העם שמתנהג כמו אריה - טייסיו אנשי הביטחון והאזרחים הממוגנים - הם אלו שבכוחם לנצח את המלחמה כמו אריה המתנשא ומכריע את אויביו.

ומה עם אלוקי אותו העם?

"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר"!
וכתב רש"י על אתר: "אלה ברכב" - יש מן האומות שבוטחים ברכב ברזל שלהם ויש שבוטחים בסוסיהם אבל אנחנו בשם ה' נזכיר כי לו הישועה נזכיר לשון הקטרה ותפלה כמו (ישעיהו סו) מזכיר לבונה את אזכרתה (ויקרא א') ולפי' המה יכרעו ויפולו עיי"ש.

ובמלבי"ם כתב: אלה" מפה ברכב, ואלה מפה לוחמים בסוסים, ואנחנו לא עשינו שום דבר רק "בשם אלהינו נזכיר", ובכ"ז "המה כרעו ונפלו", וגם מבאר שהיה הבדל בינינו וביניהם, אם בענין האמצעיים, שהם בחרו אמצעיים פחותים רכב וסוסים ואנחנו בחרנו ענין גדול במעלה כי בשם אלהינו נזכיר, אם בענין התכלית שהמה כרעו ואנחנו קמנו ע"כ.

ולכן נזכור: אין כוחם של ישראל אלא בתפילה ובאמונה!
כמו שאמרו חז"ל במדרש שוח"ט (פרק כ"ב): עם ישראל נמשלו לתולעת, ככתוב בנביא "אל תיראי תולעת יעקב" - מה תולעת כוחה בפיה אף ישראל כוחם בפיהם – כוח התפילה.

ובמדרש (תהילים פ' קל"ז) מובא שנבוכדנצאר ציווה את חייליו שיריצו את הגולים לבבל ולא יתנו להם לעמוד בדרך, כיוון שאם ישתהו לרגע, יוכלו להתפלל - וה' יושיעם!

ומרנא החזון איש באגרות כתב: "התפילה היא מטה-עוז ביד כל אדם, וכל שישים האדם מבטחו בו יתברך כן יעלה וכן יצליח".

שימו לבכם לדבר.

לחץ כדי לכווץ...

ע"פ הדיווחים שיצאו ביום שישי, חלקו בקבינט ספר תהילים לפני ההצבעה הסופית על היציאה למבצע וכן לאחריה המזכיר שם (דתי) ערך "מי שבירך" לנלחמים.
על פניו נראה שבמבצע הנוכחי הם גם חששו מאוד מאוד וידעו שבדרך הטבע זה לא אמור להיות שיצליחו (בטח בלי נפילות מטוסים וכדו) ושמו יהבם על אבינו שבשמים.

 

[נדיב לב]

ככל הנראה על שם הפסוק בפרשת בלק - "הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה".

לחץ כדי לכווץ...

תפיסה רוחנית לעומת תפיסה גשמית כוחנית

יתירה מכך: "עם כלביא" מבטא את הכוח הרוחני והנפשי של עם ישראל - עמידה מול היצר, נחישות, והתעוררות לעבודת ה' במסירות נפש.
וכדברי רש"י על אתר בשם המדרש: "כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצות ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין".

מכאן נלמד כמה רחוקה מחשבת חז"ל ממחשבת עמרצות.
מה שבעיני עמי ארצות -'עם כלביא יקום'- מסמל את הכוחניות של עם ישראל, בעיני חז"ל מסמל את עוצמתם הרוחנית של עם ישראל.
עם שקם כל בוקר בזריזות לאמר שמע ישראל ולהתעטר בתפילין. גובר על יצר העצלות ודבק בבוראו בגבורה ובאמונה.
[אגב שימו לב שהפסוק מדמה את עם ישראל בקימת הבוקר - ללביא (אריה צעיר) וכשמתעטרין בתפילין - לארי (מבוגר). כי מי קם ראשון בבוקר? הילדים! ומנגד מי מתעטר בתפילין? המבוגרים!]

יתירה מכך, חז"ל מרחיבים במדרש (מדר"ר במדבר פרשה כ פס' כ') עהפ"ס וז"ל:
"הן עם כלביא יקום אין אומה בעולם כיוצא בהם הרי הן ישנים מן התורה ומן המצות ועומדין משנתן כאריות וחוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה ונעשין כאריות ומפליגין לדרך ארץ למשא ומתן אם נתקל אחד מהם בכולם או אם מחבלין באין ליגע באחד מהן ממליך להקב"ה לא ישכב עד יאכל טרף כשהוא אומר ה' אחד נאכלין המחבלין מפניו ומלחשין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ובורחין והוא נסמך בקריאת שמע משומרי היום לשומרי הלילה".
וראה גם מה שנכתב בזוהר (ח"ג רי"א. הובא בש"ך עה"ת על אתר).

הכרעת המלחמה והנצחון האמתי מסורה ל"עושה מלחמות" - ככל ועם ישראל ממליך אותו למלך. ואו אז "נאכלין המחבלין"!
וכמו שמורה הסיפא של הפסוק "ודם חללים ישתה". כיצד האויבים ימוגרו?
כשעם ישראל עוסק בתורה ומקיים את מצוותיו, כותב המזרחי, או אז "כשבא מחנה וגייס להזיקם, הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותיהם ומפילם חללים, וזהו אומרו 'ודם חללים ישתה'.

ומדרש חז"ל דנן אינו יוצא מפשוטם של דברים, ואדרבה כפי שכתב המזרחי הנזכר בזה"ל:
"הן עם כלביא יקום כשהם עומדים ממטתם שחרית. הן מתגברין כלביא וכו'. המקרא הזה אינו כמשמעו, שהרי כל האמור אינו אלא ספור שבחם בתורה ובמצות וחבת המקום עליהם, לפיכך דרשו רז"ל גם המקרא הזה על קיום המצות" עיי"ש.

סגולת כח התורה והמצוות

ובמהר"ל בגור אריה על אתר גם כן כתב שאין לפרש הפסוק כמשמעו שעם ישראל גבורים כל כך כארי וכלביא, שאם כך למה צריך לומר כלביא יקום וכארי יתנשא? היה לו לומר 'הן עם כלביא וכארי', ומכאן מכריח המהר"ל שהפסוק לא נאמר - אלא על המצות.

ובמילים נשגבות ומרוממות חושף בפנינו המהר"ל בדבר כח התורה והמצוות. וזה לשונו הנפלאה:
"ומפני שהמצות הם גבורה, לפי שמי שעושה מצוה פועל פעולה אלהית נפלאה, לכך היה אומר שכל מעשה האומה הזאת אינם מעשים פחותים ושפלים, אלא הם מעשים נוראים וגדולים, והם המצות, אשר הם מעשה אלהים. וכן אמרו חכמים ז"ל (יומא עא.) תלמידי חכמים שיושבים ודומים כנשים, ועושים גבורה כאנשים, כי התורה היא אלהית, וכאשר לומד ומתגבר בתורה, היא הגבורה עם הדברים האלהיים. וכן עשיית המצות היא כענין זה לגמרי, נקראים גבורה. וקרובים מאוד דברי רז"ל (תנחומא כאן יד) לפשוטו של מקרא, למי שמבין דבריהם האמתיים".

"מעשה המצוות ולימוד התורה הם הגבורה!" אומר רבינו המהר"ל.
"מעשה המצוות והתורה הם מעשה האלוקים". כותב רבינו המהר"ל.
"מעשה המצוות והתורה עם מעשים נוראים וגדולים". מדגיש רבינו המהר"ל.
"מי שעושה מצווה ולומד תורה פועל פעולה אלהית נפלאה" חושף בפנינו רבינו המהר"ל.

בשעת מלחמה - עידן הסגולות פורח

מטבע הדברים, דווקא בעתות קושי וחוסר ודאות - הלב היהודי מתעורר. חיפוש אחר סגולות, חיזוקים ובעיקר ישועות... רק גובר ומתעצם.
כאשר הסכנה מרחפת באוויר ואדם מוצא עצמו חסר אונים כי אין באמת דרך טבעית להתגונן - כמו שנוכחנו לראות לצערנו עם ההרוגים הלילה בפתח תקווה, שנהרגו בפגיעה ישירה למרות שהיו בממ"ד - ברגעים כאלה, האדם מחפש לבטח את עצמו, ואוחז בסגולות שונות, אם כדי להינצל ואם כדי להרגיע את נפשו.

אבל מהי באמת הסגולה הגדולה מכולן?
מה באמת מסוגל לעורר רחמים ולהביא לאדם ישועה אמתית?

על כך, ועוד הרבה מעבר לכך, הרחבתי ב"ה במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב.

 

[נדיב לב]

על כך, ועוד הרבה מעבר לכך, הרחבתי ב"ה במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב.

לחץ כדי לכווץ...

כוחי ועוצם ידי - עם כלביא?!

ראשי פרקים כוחי ועוצם ידי - כח התורה המצוות והתפילה - עם כלביא?! תפיסה רוחנית לעומת תפיסה גשמית כוחנית סגולה וכח התורה והמצוות בשעת מלחמה - עידן הסגולות פורח "בשם ה' אלוקינו נזכיר" - מה מיוחד בלימוד התורה? מתקפת הפתע על תשתיות הגרעין והטילים באיראן זכתה לשם המבצעי "עם כלביא". ככל הנראה על שם...

• נדיב לב
• 16 יוני (6) 2025
• הערות: 26
• קטגוריה: הגות ומחשבה