דוכני תפילין של חב"ד - "מבצע תפילין" במחיר אפס? (2 צופים)

[חד מבתראי]

אינני מצליח כלל להבין את השוללים
הנך חילוני דידן אינם האפיקורסים של לפני חמישים שנה, ובפרט בשנתיים האחרונות ישנה התעוררות אדירה לעליה רוחנית יהודית, כן, גם בתל אביב!
אותו שנעצר להניח תפילין, גם כי דחקו בו - בסופו של דבר יודע שהוא עושה מצוה. אם היו מציעים לו לעשות סתם איזו שטות - לא היה עושה.

לחץ כדי לכווץ...

להפך. הנך חילוני דין דינם כמומרים - שהרי הם מכירים בבוראם, משא"כ האפיקורסים של הקיבוצים שהם תינוקות שנשבו.
ואגב, אותו נידון בדיוק לגבי ציציות החיילים. (ושם גם יש את החסרון של האלה שמכוונים לשם הגנה)

 

[אחת שאלתי]

אם החילונים של ימינו דינם כאפיקורוסים או כתינוקיות שנשבו | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[חד מבתראי]

אם החילונים של ימינו דינם כאפיקורוסים או כתינוקיות שנשבו | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

אמממ... ארוך לי מדי... עכ"פ לא באתי לדון על סברות כרס, לעיל הובאו דברי החזו"א שדינם כתינוקות שנשבו מפני שאין השגחתו ית' גלויה (ותימה רבתי על מחבר המאמר הנ"ל שביכר להביא סברות ע"פ סיפורי חסידים ולא מקרא מפורש מהחזו"א).
וע"ז השבתי - שזה היה בזמן הקיבוצים שהיה ניתוק. והטענה של "שמעת שיש כזה מושג יהדות לך תברר" לא שייכת מפני שמבחוץ לא רואים ביהדות משהו על-טבעי, מפני שלדאבוננו אנו שרויים בהסתר פנים.
אבל יהודי שמכיר את הקב"ה ואפי' מניח לכבודו תפילין, שייך לומר שהוא "תינוק שנשבה"? אתמהה!

 

[איש יהודי]

אמממ... ארוך לי מדי... עכ"פ לא באתי לדון על סברות כרס, לעיל הובאו דברי החזו"א שדינם כתינוקות שנשבו מפני שאין השגחתו ית' גלויה (ותימה רבתי על מחבר המאמר הנ"ל שביכר להביא סברות ע"פ סיפורי חסידים ולא מקרא מפורש מהחזו"א).
וע"ז השבתי - שזה היה בזמן הקיבוצים שהיה ניתוק. והטענה של "שמעת שיש כזה מושג יהדות לך תברר" לא שייכת מפני שמבחוץ לא רואים ביהדות משהו על-טבעי, מפני שלדאבוננו אנו שרויים בהסתר פנים.
אבל יהודי שמכיר את הקב"ה ואפי' מניח לכבודו תפילין, שייך לומר שהוא "תינוק שנשבה"? אתמהה!

לחץ כדי לכווץ...

כן.
הם לא מכירים את היהדות ואת הקב"ה כמו שאתה מכיר, הם יודעים שהם יהודים ויודעים במעורפל כמה עניינים.
כמו לדוגמה ח"כ לפיד שמאידך נלחם ע"כ שיהיה בית הכנסת בשכונתו (חלק מהתושבים לא רצו) ומאידך אמר בזמנו שבמלחמת יום כיפור החיילים חלצו את התפילין ויצאו להלחם.
הם יודעים מאוד קצת ומאוד מעורפל, וגם את זה שיווקו להם בצורה מאוד מאוד מסויימת.

 

[יואל שילה]

להפך. הנך חילוני דין דינם כמומרים - שהרי הם מכירים בבוראם, משא"כ האפיקורסים של הקיבוצים שהם תינוקות שנשבו.
ואגב, אותו נידון בדיוק לגבי ציציות החיילים. (ושם גם יש את החסרון של האלה שמכוונים לשם הגנה)

לחץ כדי לכווץ...

נראה שאתה לחלוטין לא מכיר את המציאות
מכירים בבוראם? על מה אתה מדבר?
וכלפי אלו שכן מתקרבים - הלוואי על כל אחד מאתנו לעשות צעדים קדימה כמו שהם עושים
בן דודי, תל אביבי, שהיה עורך עיתון מעריב, תפס את עצמו יום אחד והחל לשמור שבת ולאכול כשרות
שאלתי אותו מדוע הוא ממשיך לעבוד בעיתון
והשיב - ביום שאני העורך - אין לשון הרע בעיתון! לעזוב?

בקש מרעייתך לחפש במרשתת שיעורים של תאיר גולן, שנאמרים בבית כנסת מלא מפה אל פה בנערות תל אביביות
כלך לך לדוכני התפילין בבתי הספר בתל אביב - על אפם וחמתם של המורים
הצמא לאלקים הוא אדיר, בפרט בשנתים האחרונות

 

[נדיב לב]

אבל ראה רמב"ם (ספ"ב דהל' גירושין): "בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט . . .

ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד עכו"ם בין ביד ישראל? שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן התורה כגון מי שהוכה עד שמכר או עד שנתן.

אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני - כבר גרש לרצונו".

לחץ כדי לכווץ...

אני מבין את הרצון ליישב את הנהגת רבך זצ"ל, אבל חשוב לעבור ולקרוא מה נכתב טרם מגיבים באשכול.

א. הזכרתי את הרמב"ם. ואדרבה ממקום שבת, החילוק זועק.
הרמב"ם לא מדבר על כפירה. כי אדם שכופר הוא כופר! כך הוא מוגדר, בלי לתלות באונס ולהסתמך על איזו ניצוץ חבוי בתוככי הלב. אבל על יהודי מאמין שעשה עבירה, צורת ההסתכלות היא כאחד שמסור ליצרו, ולא שזה מבטא את רצונו האמתי.
בשורה תחתונה, יש חילוק מהותי בין מעשה עבירה לכפירה בדעות ואמונות (אם בגלל תאבון או להכעיס אידאולוגיה או תאוות), ככל והוא כופר ולא מאמין, הוא מוגדר כאפיקורוס.

בכל מקרה מה שכתבת "יהודים בעיקרם יהודים מאמינים". זו מנטרה שחוזרים עליה שוב ושוב, ופעמים שאינה נכונה. וכמה דינים יוכיחו שנקודת השיפוט החיובית הזו לא תמיד במקומה, גם אם יש בה הרבה מן האמת. (אני מכיר את הרמב"ם ועוד ואכמ"ל. כי האשכול מתמקד באפיקורס שעושה מצווה. זו נקודת המוצא ולדעת הנצי"ב לא נחשב. ומשם אני דן).

לחץ כדי לכווץ...

אם החילונים של ימינו דינם כאפיקורוסים או כתינוקיות שנשבו | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

ב. התייחסתי לזה כבר בהודעה הראשונה, כדי למנוע את הדימוי הכושל שעשית (בשוגג...) בין גדר תינוקות שנשבו לדברי הנצי"ב. הנה ציטוט.

ומה שאנו דנים בזמנינו שישראל שחטאו כתינוקות שנשבו (לשי' החזו"א), לא מעלה ולא מוריד. כי בתכלית, אינם מאמינים כלל במצווה ומה לי אם בגלל שנשבו או בגלל סיבה אחרת. והא למה"ד, לאדם שבא ליטול תפוח בסוכות ובטעות נטל אתרוג. וכמש"כ האחרונים ללמוד דבזה לכו"ע לא יד"ח.

לחץ כדי לכווץ...

ושוב שים לב.
הדיון הוא בגדר מעשה מצווה ללא אמונה ולא במגמת ההתקרבות של יהודי כזה או אחר.
ובכל דברי אני דן אליבא דהנצי"ב שמעשה מצווה חסר אמונה אין לו תוקף. וכפי שהדגשתי לא מדובר על יהודי שמחפש את דוכן התפילין. אלא יהודי שמחליט לעשות טובה.. לאחר שדוחקים בו. האם יש עניין לבקש ממנו שיברך בלי לחשוש לברכה לבטלה? או די בכך שיניח ותו לא?
ויחד עם זאת כפי שאני מבין, הרבי מחב"ד למשל חלק עליו. זה אני יכול לקבל. אבל לבוא ולטעון שהנחת תפילין כזו יש לה משמעות גם אליבא דהנצי"ב, את זה אני מתקשה לקבל.

 

[נדיב לב]

ארצה להרחיב מעט בנוגע לטענה המרכזית שהעלו שוב ושוב באשכול.
גם לו נניח שמרשיעי ברית, שמתנגדים לתורה ולמצוות - מוגדרים תינוקות שנשבו, אבל אליבא דהנצי"ב שמעשה מצווה בלי אמונה בתוקף המעשה אינו נחשב כלל למצוה, אם כן מה לי אם חושב כך בגלל שהוא אנוס או בגלל סיבה אחרת. סוף סוף אינו מאמין במעשה הזה. [שאם לא כן היה מניח אם לא באופן קבוע לפחות לעיתים קרובות.. אתם יודעים מה פעם בחודש... ולא רק שמזדמן לפניו יהודי עבדקן עם פרצוף מחוייך...].

ולכן, כל הנידון שהתפתח באשכול סביב ניצוץ יהודי שחבוי אי שם במעמקי הלב - למרות שמעשיו מעידים על כך שאין בו שמץ של אמונה, אוכל נו"ט, מחלל שבת ויו"כ וכו' וכו' ומתריס נגד הדת וכו' וכו' - הוא לא בכיוון... כי כאמור אותו אדם שנאות לפנות רגע מזמנו ולהניח תפילין, זה לא בגלל שהוא מאמין בעצם המצווה, אלא במקרה הטוב - בגלל שלא נעים לו שדוחקים בו, או בגלל החוויה והפולקלור היהודי (סוף סוף הוא בארץ היהודים...) בדיוק כמו שבליל הסדר הוא מגיע עם רכבו לחגוג את ההווי הישראלי למרות שהוא אוכל חמץ למהדרין.... - אבל בטח לא בגלל אמונה בעצם המעשה. כך שאין סיבה לדחוק ביהודי כזה, ולכל הפחות לא לבקש ממנו שיברך על התפילין. ועם כל הכבוד לפולקלור ואמונה ערטילאית ומעורפלת, זה לא עולה בקנה אחד עם דברי הנצי"ב.

בכ"מ ראוי לעזוב לרגע את הסיסמאות על קדושת היהודי וכו'. ולעבור לדיון אמתי, ביסוד חידושו של הנצי"ב. האם כשיש אנן סהדי שאדם לא מאמין במצווה, זה נחשב שאינו מאמין בה? לדעתי, כן. כי לו הייתה בו שמץ אמונה במצווה (לא באלוקים שייתכן ואפילו מאמין), הוא היה מקפיד לקיימה יותר מאשר במפגש אקראי פעם בשנה... ואילו לדעת חברי (שקשה לי לקבל), מעשיו היומיומיים לא מוכיחים כלום...

אגב, זה גם לא נכון לערוך השוואה בין בני נוער מסורתיים מעוררי השראה - בהתנגדות הטבעית שלהם לכוף אותם שלא להניח תפילין - שקיבלו מבית סבא ואבא סט ערכים יהודי ומאמינים במצוות, ובין יהודי קיבוצניק או תל אביבי היפי שבאידאולוגיה שלו כופר בכל התורה (וגם בכל המוסמכות...). אלו שני מצבים שונים בתכלית. וכל נסיון להשוות ביניהם זו טעות והטעייה (מחוסר שימת לב).

בנוגע לטענה, שאותם חילונים מסורתיים מוגדרים כמומרים יותר מאשר קיבוצניקים שלא התחנכו כלל במסגרת דתית או שלא הכירו מעולם דת מבית אבא וסבא, ולכן הראשונים לא מוגדרים כתינוקות שנשבו. אני מתקשה לקבל את הטיעון הזה.
א. כי זה וזה נשבו, זה במסגרת מסורתית עם זיקה לדת ותו לא, וזה במסגרת כפרנית למהדרין, אבל שניהם תינוקות שנשבו.
ב. הבסיס של היהדות זה החינוך. ההרגל. ככל ויהודי מנותק מזה, גם אם עשו בבית קידוש או מצוות אחרות אבל לא מתוך מחייב, זה לא נחשב שהוא התחנך והתרגל בקיום המצוות. כך שאין עליו תלונה כמו שאין על הקיבוצניק. ואדרבה, הוא עושה זאת מרצונו החופשי, ובשמחה גם בלי שיבקשו ממנו.​

 

[חד מבתראי]

נראה שאתה לחלוטין לא מכיר את המציאות
מכירים בבוראם? על מה אתה מדבר?
וכלפי אלו שכן מתקרבים - הלוואי על כל אחד מאתנו לעשות צעדים קדימה כמו שהם עושים
בן דודי, תל אביבי, שהיה עורך עיתון מעריב, תפס את עצמו יום אחד והחל לשמור שבת ולאכול כשרות
שאלתי אותו מדוע הוא ממשיך לעבוד בעיתון
והשיב - ביום שאני העורך - אין לשון הרע בעיתון! לעזוב?

בקש מרעייתך לחפש במרשתת שיעורים של תאיר גולן, שנאמרים בבית כנסת מלא מפה אל פה בנערות תל אביביות
כלך לך לדוכני התפילין בבתי הספר בתל אביב - על אפם וחמתם של המורים
הצמא לאלקים הוא אדיר, בפרט בשנתים האחרונות

לחץ כדי לכווץ...

ע"ז בדיוק אני מדבר, החבר'ה האלה עם כל הכבוד להם (ויש הרבה כבוד!) א"א להתכחש להלכה. יהודי שמניח תפילין - שמע על בורא העולם ולא מכחיש את קיומו, ואם בכל זאת הוא עדיין לא שומר שבת - אז הוא מומר עכ"פ לתאבון. מה לא ברור?

 

[חד מבתראי]

כן.
הם לא מכירים את היהדות ואת הקב"ה כמו שאתה מכיר, הם יודעים שהם יהודים ויודעים במעורפל כמה עניינים.
כמו לדוגמה ח"כ לפיד שמאידך נלחם ע"כ שיהיה בית הכנסת בשכונתו (חלק מהתושבים לא רצו) ומאידך אמר בזמנו שבמלחמת יום כיפור החיילים חלצו את התפילין ויצאו להלחם.
הם יודעים מאוד קצת ומאוד מעורפל, וגם את זה שיווקו להם בצורה מאוד מאוד מסויימת.

לחץ כדי לכווץ...

עכ"פ לא באתי לדון על סברות כרס,

לחץ כדי לכווץ...

כאמור, לא באתי לדון על סברות. הובא דברי החזו"א, והגבתי שזה לא רלוונטי להיום.
זה כמו להגיד שהחבר'ה שניצלו מהמסיבה ברעים וחזרו בתשובה הם גרי אריות - שכו"ע מודי שזה ציטוט מקורות מוקדמים ללא קשר למציאות.
עכ"פ אין ברצוני ללמד קטגוריא על עמ"י, ורקנים שבך מלאים מצוות כרימון.
ואני תפילה שיערה עליהם ה' רוח ממרום ויחזרו בתשובה שלמה ואמיתית בקרוב ממש!

 

[תענוג]

כתב הנצי"ב בספר העמק דבר (במדבר פרק טו פסוק לט) וז"ל: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לימדנו בזה מעשה המצות שלא נחשבו למצוה אלא אם עושה ומאמין עכ"פ שהוא מצוה ועושה. ולאפוקי אם לבבו פונה אחרי מינות שאינו מאמין במצוה כלל. אין בעשייתו נחשב למעשה וזהו אחרי לבבכם. ופי' בגמ' ברכות פ"א זו מינות. וכתיב עוד ואחרי עיניכם היינו עין הדעת. דיש עושה מצוה ומכוין שלא לצאת בה ע"פ איזה טעם שנראה לו בדעת שטוב יותר שלא לצאת ידי מצוה. בזה האופן אינו נחשב למצוה (וכמש"כ התוס' בכ"מ דאפי' למ"ד מצות א"צ כונה מכ"מ אם מכוין שלא לצאת ודאי א"י ידי חוב. והכי עיקר כמש"כ בחיבורי הע"ש סי' כנ"ד בעזרו ית') וע"ז כתיב ואחרי עיניכם. דעין הדעת מורה שלא לצאת אז אינו מצוה עכ"ל.

לדבריו, כל אותם חסידים ואנשי מעשה שבמסגרת "מבצע תפילין" מקימים דוכנים באמצע שינקין מרכז החילוניות... או כל אזור דומה, ודוחקים (לא רק מציעים) באנשים רחוקים משמירת תומ"צ - מחללי שבת ויו"כ ובזים לדת ישראל - להניח תפילין, לכאורה אין תוקף להנחת תפילין כזו, בפרט כשמניח כי לא נעים לו או שאומר, 'אעשה לך טובה' והניח, אבל בלבו לא מאמין בחיוב המוטל עליו ובכלל לא מאמין במצווה.

ומה שאנו דנים בזמנינו שישראל שחטאו כתינוקות שנשבו (לשי' החזו"א), לא מעלה ולא מוריד. כי בתכלית, אינם מאמינים כלל במצווה ומה לי אם בגלל שנשבו או בגלל סיבה אחרת. והא למה"ד, לאדם שבא ליטול תפוח בסוכות ובטעות נטל אתרוג. וכמש"כ האחרונים ללמוד דבזה לכו"ע לא יד"ח.

כמובן י"ל דסו"ס אפשר ויהרהר בתשובה וכמקדש ע"מ שאני צדיק. אבל למעשה, ככל ונשאר בכפירתו, לא יקבל שכר כלל על מעשה ההנחה.

בנוסף, יש גם את הויכוח המפורסם של הפחד יצחק עם הרבי מחב"ד, ככל ואותם יהודים רחוקים מניחים תפילין בלי לדעת מה יש בתוכם, אם נחשב למצווה או לא. ונשאו ונתנו בזה בכמה מכתבים.

לחץ כדי לכווץ...

הערה יפה

ונראה שהרב נדיב לב אין ענינו לומר נגד חב"ד דיוכלו ליסבור אחרת מהנצי"ב רק הכוונה דיון הלכתי אליבא דהנצי"ב וע"כ אשתתף.
ואיני בא להביע דעה בפעולת המבצע הזאת שגדולים ממנו דנו בה מכמה אנפין.

אולם להדיון שעלתה אולי יש מקום עיון גם אליבא דהנצי"ב דמועיל שלט יהיה פושעי ישראל בגופו, ע"ד מש"כ בדבש לפי להחיד"א מערכת ש' וז"ל נער הרוצה להשתמד יראה לו שם הוי"ה בספר תורה נכתב בקדושה ויחזור בו היהדות ויראת ה' ובזמנו של האר"י ז"ל היה מעשה בנער אחד עכ"ל וי"א בציצית בלא כוונה עכ"פ אינו בגד בלי כנפות י"ל כן לענין מעלה הפרטי דמצות תפילין אקרקפתא דלא מנח תפילין דהוה פושעי ישראל בגופ"ו די"ל הכוונה בזה כי מיוחד לקדש הגוף כענין המזוזה להבית י"ל דבהנחה כמצותן גם בלי כוונה לא הוה פושעי ישראל בגופו כי הגוף מתקדש וע"ד הנער הרוצה להשתמד ורואה שם הוי"ה.

וע"ד דאדם נפעל כפי פעלותיו ועם סגולת התפילין ואמירת שמע, מסתבר דמי שמניח תפילין וגם קורא קריאת שמע יתכן מאד שיהיה לו הרהור תשובה, ועכ"פ יהיה לו צד ספק בלבו שהאמונה אמת, דהרי בכל אופן מדברים מאיש רך שמסכים להניח תפילין, ויל"ע אי חשיב מצוה באשר בעת הנחתן לא הרהור בתשובה, דיש קצת מקום לומר דחשיב מצוה דענין חסרון המינות אינה ע"ד מצות צריכות כוונה (דהרי לומר שמצות המין לא מתקבל שייך רק אי סברינן דמצוות במילא לא צריכין כוונה ויש צד שיתקבל) רק ע"ד מועדיכם שנאה נפשי וטורפין לו בפניו וע"כ לא נחשב למעשה, ובהרהור בתשובה בעת המשך מעשה המצוה י"ל דמתקבל, ובפרט דיותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפלין מאדם צדיק ועיקר תפלין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה, ורחמנא ליבא בעי.

גם יש צד לנטפל לעושי מצוה דחשיב כעושה מצוה גם כאשר אינו מקיים שום מצוה, כבעדים זוממין דאפילו מאה נטפלין לשני עדים, ומדה טובה מרובה די"ל כאשר ההנחה הוא ברבים בפרסום שם ה' והמצוה, יש צד דהוה עכ"פ נטפל לעושי מצוה גם אם בפרטיות לא יצא (ויש צד לומר דאחרי לבבכם מוציאו גם מדין נטפל).

ואם התירו ברכה לנשים כדי לעשות נחת רוח לנשים ולכמה ראשונים הוה הטעם מכיון דמקבלין שכר על העשיה הטובה ומברכת על מעשה מצוה ע"כ יכולין לברך, הגם שלא הוה מצוה להם, יל"ע בכהאי גוונא לעשות נחת רוח לאנשים להחזירן למוטב ומקבלין שכר על העשיה הטובה ומברכין על מעשה המצוה, וגם יש מקום דיוצאין ידי מצוה על צד ספק אמונה בלבן בעת עשייתן. ויש מקום עיון ע"ד ס"ת שכותבו מין ישרף שאין בהם קדושה כלל כי לא נתכוין לקדשן עד"ז באמירת השם בברכה לא יהיה בה חומרא דברכה לבטלה (דנקטינן דהוא דין דרבנן), כי לצד דהוה מין לא הוה בה קדושה, ולצד דמאמין המברך יתברך.​

 

[יואל שילה]

ע"ז בדיוק אני מדבר, החבר'ה האלה אם כל הכבוד להם (ויש הרבה כבוד!) א"א להתכחש להלכה. יהודי שמניח תפילין - שמע על בורא העולם ולא מכחיש את קיומו, ואם בכל זאת הוא עדיין לא שומר שבת - אז הוא מומר עכ"פ לתאבון. מה לא ברור?

לחץ כדי לכווץ...

מאותה סיבה שאתה לא עושה התבודדויות כמו ברסלב, ולא לוחם בציונים כמו סאטמר, ולא מיישב את יו"ש כמו המזרוחניקים, ולא מתפלל בכוונות הרש"ש, ולא גר באינדונזיה כדי להוות בית יהודי חם לכל המטיילים היהודים, ו[נניח, אל תתפוס אותי בדוגמאות]אין לך גנרטור לשבת, ואתה לא מעשר כל מה שנכנס לביתך, ואתה אוכל שרויה, ואתה לא מקפיד על קדושת שביעית בפירות נכרי ועוד ועוד ועוד - ועם זאת לפחות בעיני עצמך אתה יהודי כשר וישר, טוב שמים וטוב לבריות.
ואם כן יש לי לחדש לך - שלא משנה מה אתה עושה - יש יהודים רבים שחושבים שאתה מופקע מיהדות!

 

[נדיב לב]

(אגב, הסנגוריא שלך על המתקרבים, זה די מזכיר גיורא עד עשר שנין לא תבזי ארמאה באפי)

לחץ כדי לכווץ...

ידידי זה לא ראוי. ולולא שר' יואל לא חש לזה, הייתי מציע למחוק את זה מיד.
ובכלל, מי שמכיר מעט את ידידינו ר' יואל יודע שהוא טיפוס של איפכא מסתברא מובהק, כך שבית גידולו בסך הכול מאזן את זה מעט… ולא להפך :)

ונראה שהרב נדיב לב אין ענינו לומר נגד חב"ד דיוכלו ליסבור אחרת מהנצי"ב רק הכוונה דיון הלכתי אליבא דהנצי"ב וע"כ אשתתף.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח. אכן הנושא באשכול הוא אך ורק בגדר הדברים אליבא דהנצי"ב. לא חלילה לזלזל במי שסבור אחרת בהוראת רבותיו.
יתירה מכך, ידוע הנידון שעסקו בו אחרוני זמנינו במקרה שמזמינים איש מקצוע חילוני, ומגישים לפני שתיה וכו', האם צריך לבקש ממנו לברך או להמנע להגיש לו.
ודן בזה הגרשז"א ועוד רבים וטובים. אבל למעשה לאור דברי הנצי"ב אני סבור שכל ואינו מאמין בברכה, אין סיבה לגרום לו לברך לבטלה. (ואולי אנהג כך למעשה לאחר בדיקה נוספת בפוסקים).

 

[חד מבתראי]

ידידי זה לא ראוי. ולולא שר' יואל לא חש לזה, הייתי מציע למחוק את זה מיד.

לחץ כדי לכווץ...

מחשבה שנייה, צודק לחלוטין אני מכיר את ר' יואל (לא מכאן) ושמעתי שמעו. הוא ת"ח עצום שידיו רב לו בהרבה מאוד ממקצועות התורה, ואף סיפור החזרה האישי שלו מעורר השראה.
(אגב, גם את ה"לגלוג" שלו כלפי המצומצמים אני מכיר לא מהיום)
ובכן אבקש כאן מחילה - ואולי אשלח לו ליטרא זהב בביט.
עכ"פ לגופש"ע אני לא רוצה להגיב כדי לא להסיט את האשכול מהנושא, אם תפתחו אשכול ייעודי - אין לי שום בעייה לשוב דיון (בדרך ארץ, כמובן)
רק ר' יואל היקר, תסתכל על הטוב גם שמבפנים. לענ"ד בחור בן עלי' בישיבה ליטאית טיפוסית, מתמודד הרבה יותר מאשר הנוער שהזכרת, ומכיוון שאני מכיר את גילך וכמה אתה רחוק שנות אור מהנוער של תשפ"ו - אל תתוכח אפילו.
בנוסף, הרבה יותר קשה לאדם להילחם בעצמו מאשר להילחם באחרים. (וזה עוד בלי לדבר על ההרגשה והמשבר העצום של בן העלי' שנכשל לז של רעהו המתקרב)
ואני לא חושב שאתה משווה בין מי שלא מעשר שנית כדעתך, לבין מי שמחלל שבת.
(למשפט האחרון שלך, אני לא מתכנן להגיב)

 

[אחת שאלתי]

בשורה תחתונה, יש חילוק מהותי בין מעשה עבירה לכפירה בדעות ואמונות (אם בגלל תאבון או להכעיס אידאולוגיה או תאוות), ככל והוא כופר ולא מאמין, הוא מוגדר כאפיקורוס.

לחץ כדי לכווץ...

להלכה (אה"ע קנ"ד א) ישנה מחלוקת האם אפשר לכפות על משומד לגרש וז"ל הרמ"א: "יש אומרים למשומד כופין אותו על ידי גויים להוציא ובלבד שיבטל בשעת הגט ויש חולקין ואומרים דאין כופין למשומד או שאר עובר על דת".

אגב, מספר הפעמים שממש דוחקים במבצע תפילין והוא מניח רק כדי "לעשות טובה" - שואף לאפס (כמו הכותרת שבחרת), וגם אז - אם תראה איך הוא קורא קריאת שמע - ממש מתגלית בו עצם הנשמה.

 

[יואל שילה]

מחשבה שנייה, צודק לחלוטין אני מכיר את ר' יואל (לא מכאן) ושמעתי שמעו. הוא ת"ח עצום שידיו רב לו בהרבה מאוד ממקצועות התורה, ואף סיפור החזרה האישי שלו מעורר השראה.
(אגב, גם את ה"לגלוג" שלו כלפי המצומצמים אני מכיר לא מהיום)
ובכן אבקש כאן מחילה - ואולי אשלח לו ליטרא זהב בביט.
עכ"פ לגופש"ע אני לא רוצה להגיב כדי לא להסיט את האשכול מהנושא, אם תפתחו אשכול ייעודי - אין לי שום בעייה לשוב דיון (בדרך ארץ, כמובן)
רק ר' יואל היקר, תסתכל על הטוב גם שמבפנים. לענ"ד בחור בן עלי' בישיבה ליטאית טיפוסית, מתמודד הרבה יותר מאשר הנוער שהזכרת, ומכיוון שאני מכיר את גילך וכמה אתה רחוק שנות אור מהנוער של תשפ"ו - אל תתוכח אפילו.
בנוסף, הרבה יותר קשה לאדם להילחם בעצמו מאשר להילחם באחרים. (וזה עוד בלי לדבר על ההרגשה והמשבר העצום של בן העלי' שנכשל לז של רעהו המתקרב)
ואני לא חושב שאתה משווה בין מי שלא מעשר שנית כדעתך, לבין מי שמחלל שבת.
(למשפט האחרון שלך, אני לא מתכנן להגיב)

לחץ כדי לכווץ...

בסך הכל טענתי א'- אין לך חותמת בלעדיות על הקב"ה,
ב'- להפוך אדם לאפיקורס מחלל שבת במזיד - צריך יותר ממה שאתה רואה בעינים
המבט של חז"ל היה שדי שאיננו מחלל שבת ליד אדם גדול - כדי שכבר לא יחשב מחלל שבת בפרהסיא שפוסל עירוב
ג- ברור שלהתמודד עם דברים פנימיים - קשה הרבה יותר מאשר עם התנהגות חיצונית, אבל זה לא קשור לגוף הנושא המדובר כאן

 

[אמתע חסיד]

ע"ז בדיוק אני מדבר, החבר'ה האלה אם כל הכבוד להם (ויש הרבה כבוד!) א"א להתכחש להלכה. יהודי שמניח תפילין - שמע על בורא העולם ולא מכחיש את קיומו, ואם בכל זאת הוא עדיין לא שומר שבת - אז הוא מומר עכ"פ לתאבון. מה לא ברור?
(אגב, הסנגוריא שלך על המתקרבים, זה די מזכיר גיורא עד עשר שנין לא תבזי ארמאה באפי)

לחץ כדי לכווץ...

הוא לא מומר לתיאבון כי אמנם שמע על הבורא וכו'
אך בכל זאת אינו מבין את חומרת מעשיו והרי הוא כתינוק שנשבה לענין זה.

 

[יואל שילה]

יהודי שכל הידע שלו ביהדות הוא הקב"ה אנחנו אוהבים אותך
ולצום ביוהכ"פ
ולא להדליק סיגריה בשבת
מה שהוא יודע הוא מקיים
זה מה שיש, מקוים שיתקדם בחיים
אבל הוא לא אפיקורוס!

 

[נדיב לב]

להלכה (אה"ע קנ"ד א) ישנה מחלוקת האם אפשר לכפות על משומד לגרש וז"ל הרמ"א: "יש אומרים למשומד כופין אותו על ידי גויים להוציא ובלבד שיבטל בשעת הגט ויש חולקין ואומרים דאין כופין למשומד או שאר עובר על דת".

לחץ כדי לכווץ...

מה רצונו בזה? הנצי"ב יסדר את שיטתו כחד מנייהו. או שייחלק בין גט בכפייה למעשה מצווה שלא בכפייה.

אגב, מספר הפעמים שממש דוחקים במבצע תפילין והוא מניח רק כדי "לעשות טובה" - שואף לאפס (כמו הכותרת שבחרת),

לחץ כדי לכווץ...

אין לי מושג איך מר יודע לאבחן אדם על קרבו וכרעיו. כשאני רואה אדם חילוני בכל רמ"ח אבריו, שדוחקים בו, אין לי סיבה לטעון שהוא מניח בגלל שמאמין במצווה.

 

[תענוג]

מעניין לראות סרט ביום רגיל האיך נראית ההנחה במבצע תפילין
אם יש למישהו

 

[חד מבתראי]

לכל המתווכחים לעיל - כבר מילתי אמורה שלא אשוב ואדון באשכול זה בעניין "תינוקות שנשבו".
לגופש"ע - אשמח אם אי מי יוכל לנסות לנתח -מדוע אדם שמונחות לו תפילין בבית בארון מאז הבר מצווה, אם ניגש אליו אדם ברחוב ויציע לו להניח תפילין הוא יניח, מה ההגיון שלו?
ולפי"ז נוכל להבין האם הם שייכים לדברי הנצי"ב.
אא"כ באמת אין אנשים כאלה?