- מתחיל חוט החש בראשו
- תאריך התחלה
- הודעות
- 184
- תודות
- 795
- נקודות
- 116
ה'מתחת לאפם' מסגיר את כל הסיפור...
אחד המקומות שמאפשרים לכל מי שרוצה לבא ולבדוק בכל זמן אפשרי, זה בשחיטה של העדה החרדית.... אדרבה, תנסה..
לבדוק חיצונית, אבל לבדוק בעצמך את הסכינים שלהם? אי אפשר כך שמעתי מכמה אנשים.
- הודעות
- 184
- תודות
- 795
- נקודות
- 116
מוזמן לנסות זאת בעצמך (כמובן כמו בן אדם, סביר להניח שאף אחד לא יפריע לך זולת אם ממש תהא מעוניין שהם לא יאפשרו לך, ואני לא צריך להסביר איך עושים את זה)
מה זה לא מקפידים? אתה חושב שבהעדה פשוט שוחטים עם סכין פגומה ח"ו?
לא, אלא מה השוחט שלך חושב שהוא היחיד שיודע להחליט מהי סכין פגומה ומה לא, ולא היא, בשביל זה יש רבנים.
כ"ז בהנחה שהסיפור היה.
ואני מכיר אנשים שהולכים לשם בקביעות ובודקים את הסכינים שלהם, הסיפור הוא שהם לא נותנים לבדוק אלא אם הם יודעים שמי שרוצה לבדוק הוא מומחה ולא בא סתם לנדנד.
מההודעה שלך ניכר שלא למדת הלכות שחיטה.
יש בסכין שני חלקים החדות והחלקות (סכין חלקה), וישנה מחלוקת ידועה אם להקפיד יותר על חלקות מאשר חדות או על חדות יותר מאשר חלקות (קרוב למסוכסכת, אבל מסוכסכת עצמה לכחילה לא כשרה) זה היה פולמוס גדול בדורות קודמים. כיום מוסכם ששומרים גם על זה וגם על זה במידת האפשר.
בהעדה לטענתו [וכן שמעתי שהגרב״צ אבא שאול זצ״ל טען כן על הבד״ץ] מקפידים מאד על חדות וזה בא על חשבון החדות, והוא הרגיש פגימות.
אתה יכול לא להסכים אבל יא חביבי תברר ואל תשלוף בסתם.
[אם הייתי טוען זאת על בד״ץ בית יוסף היה על זה כבר אשכול...]
אני לא עומד מאחורי הדברים אני מביא את מה ששמעתי משוחט מוסמך מאד מאד אבל איני יכול לומר שמו אולי בפרטי למי שאני מכיר.
אכן לא למדתי.
עכשיו שאתה יותר מסביר אני יכול לשאול שוב.
ובכל אופן גם אם זה נכון מה שכתבת, הרי שכך הונהג אצלם ע"פ גדולים וטובים.
ולא מתאים לכתוב ע"ז כיום "מוסכם", אם זה לא מוסכם אצלם ואצל רבניהם.
לספרדים זה וודאי לא לכתחילה [לא כמו שהם משווקים].
הוא גם טען שהפגימות שהרגיש לא היו צריכות להיות.
יכול להיות שהוא טעה אולי לא. יכול להיות שזה היה מקרה חד פעמי. אני מביא את דבריו וגם הוספתי ששמעתי כן משם הגרב״צ אבא שאול זצ״ל שכמעט לא היה טוב ממנו בשחיטה.
כמו שאמרתי אני מביא מה ששמעתי ותו לא.
מי אומר?
הרבנים שלהם סוברים שזה לכתחילה גם לספרדים.
הלכות לספרדים ע"פ רבנים אשכנזיים ולהיפך | דרכי תלמוד וכללי הוראה
שאלתי פשוטה: האם ספרדי יכול לשאול רב אשכנזי, כמובן שיפסוק לו לפי המחבר וההולכים אחריו או לא? וכן להיפך, האם אשכנזי יכול לשאול רב ספרדי, ושיפסוק לו כמובן ע"פ הרמ"א וההולכים אחריו או לא?
forum-otzar-hatorah.co.il
אבל במשהו אחד טעיתי כבר לפני שכתבתי את:
כבר פיצלו את זה לשרשור חדש...
אכן מטעם הבד"ץ אולי, אבל בעלי המפעלים, מכח הרבנות ומשרד הבריאות, לא מאפשרים להכנס למי שאינו עובד, אא"כ לומד הוא ולהתלמד בא, ובאישור הרבנות.
- הודעות
- 184
- תודות
- 795
- נקודות
- 116
אני לא יודע על מה אתה מדבר, אני באופן אישי יצא לי להיות שם כמה וכמה פעמים ללא שנתקלתי במשהו אפילו דומה למה שאתה כותב.
אנכי הפצרתי בשני שוחטים מהעה"ח ע"כ, ומיאנו ב/כאמרם שדבר זה קשה ביותר, וכמעט אינם יכולים לעשות כן מחמת הנ"ל.
אולי אתה התגנבת עם שוחט מפולפל וערמומי יותר.
פשוט לא מכירים את המציאות אלא מן השמועות...
אה
העדה חרדית זה שמועות בית יוסף זה עובדות...
זה שעל העדה יש קלא דלא פסיק בענייני סכינים אי אפשר להכחיש [וזה כבר עשרות שנים!]
בזכות רב אחד, שטענותיו אינם רק על העדה"ח אלא על רוב הכשרויות.
לא נכון. חבל לכתוב סתם.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בודד על גג
- בור סוד
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר