ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ,
כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך,
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך,
שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל,
וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ אִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ.
ליקו"מ תנינא תורה נב

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֵיךְ הַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה בְּעַצְמָהּ.
חיי מוהר"ן תטו
 
כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ,
כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך,
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך,
שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל,
וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ אִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ.
ליקו"מ תנינא תורה נב

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֵיךְ הַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה בְּעַצְמָהּ.
חיי מוהר"ן תטו

יש טעם לפגם כאשר אדם שואל שאלה שעסקו בה גדולי הראשונים כמו הכוזרי ר"ח קרשקש ועוד רבים, ומחפש תשובה ברורה לשאלה (לא כהר"מ שלא מצא תשובה) ובמקום זאת מכניסים לו את הליקו"מ או כל ספר שלא מתייחס לשאלה הפילוסופית ולא מציע שום תשובה (אלא רק חיזוק של זרוק את השכל אין כאן שאלות על הבורא). אז בבקשה תענה בהגיון בלי לנסות להפיץ בכח את תורת רבך. בשביל זה אתה יכול לפתוח אשכולות אחרים.
 
יש טעם לפגם כאשר אדם שואל שאלה שעסקו בה גדולי הראשונים כמו הכוזרי ר"ח קרקש ועוד רבים, ומחפש תשובה ברורה לשאלה (לא כהר"מ שלא מצא תשובה) ובמקום זאת מכניסים לו את הליקו"מ או כל ספר שלא מתייחס לשאלה הפילוסופית ולא מציע שום תשובה (אלא רק חיזוק של זרוק את השכל אין כאן שאלות על הבורא). אז בבקשה תענה בהגיון בלי לנסות להפיץ בכח את תורת רבך. בשביל זה אתה יכול לפתוח אשכולות אחרים.
לא הבנתי על מה יצא הקצף.
זה תשובה נפלאה ביותר, הרי ה' הוא גבוה מאוד מכל השגתנו, על כן ברור שלא תהיה לנו הקטנים יכולת לקלוט דברים דקים כ"כ.
ועיין בהשגות הראב"ד מש"כ שם נגד הרמב"ם.

ורבינו ותלמידיו עסקו רבות בנושא (ולא זרקו את השכל..) והביאור הפשוט הוא שזה שתי הפכים בענין אחד.
ולנו זה נראה לא הגיוני, אבל אצל ה' יכולים להתקיים ב' הפכים בעניין אחד.
 
לא הבנתי על מה יצא הקצף.
זה תשובה נפלאה ביותר, הרי ה' הוא גבוה מאוד מכל השגתנו, על כן ברור שלא תהיה לנו הקטנים יכולת לקלוט דברים דקים כ"כ.
ועיין בהשגות הראב"ד מש"כ שם נגד הרמב"ם.

ורבינו ותלמידיו עסקו רבות בנושא (ולא זרקו את השכל..) והביאור הפשוט הוא שזה שתי הפכים בענין אחד.
ולנו זה נראה לא הגיוני, אבל אצל ה' יכולים להתקיים ב' הפכים בעניין אחד.
כי הוא לא מוסיף שום דבר!
השואל ביקש לשמוע ישוב. וציין את דברי הרמב"ם שלא הציע יישוב.
ומגיע החכם הגדול הניעור בלילה ובלי שום קשר מהדהד את תורת רבו שגם לא מציע שום יישוב והוא מחפש יישוב?!!!! ולא הטפות או חסידות או ברסלב.
 
כי הוא לא מוסיף שום דבר!
השואל ביקש לשמוע ישוב. וציין את דברי הרמב"ם שלא הציע יישוב.
ומגיע החכם הגדול הניעור בלילה ובלי שום קשר מהדהד את תורת רבו שגם לא מציע שום יישוב והוא מחפש יישוב?!!!! ולא הטפות או חסידות או ברסלב.
קראת את ההודעה שלי???

סה"כ באתי להציע לו זויית ראיה שונה.
 
מכח השאלה הזו ר' חסדאי קרשקש מגיע למסקנה שאין בחירה (עיין כוזרי מאמר ה פי"ט)
והכוזרי מיישב באופן שממעט מכוח הידיעה עי"ש.
ולכן טענתי במקום להגדיל את הבחירה או להגדיל את הידיעה, אפשר פשוט להשאירם על מקומם ולהבין שאנחנו בני אנוש מוגבלים.
 
וכעין זה האור החיים (בראשית פ"ו פ"ה ד"ה מעתה) כותב שהקב"ה העלים מעצמו את ידיעת מעשי הרשעים.
מכיון וידיעת הקב"ה מכריחה את הבחירה אם כן מה יועיל שיעלים אותה מאחר ובעצם הוא יודע?
 
אני באמת לא מבין מי אומר לך שיש על תשובה כל עוד אנו אנשים מוגבלים?!

ה' שהוא בלי גבול - יכול לשאת את ההפכיים - בחירה וידיעה.

אנו שאנו כן בעלי גבול, אין אנו יכולים להבין ולהכיל את שני ההפכיים גם יחד.

וזה כעין מה שציטט הרב @הנעור בלילה
 
הרמב"ם מעורר את השאלה בלי להציע פתרון מנומק.
ראב"ד שם:
א"א, לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה. ואע"פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה. ואומר, אם היו צדקת האדם ורשעתו תלוים בגזירת הבורא ית' היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה והדבר ידוע שכל מקרה האדם קטן וגדול מסרו הבורא בכח המזלות אלא שנתן בו השכל להיותו מחזיקו לצאת מתחת המזל והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע והבורא יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא וזו הידיעה אינה גזירה, וכל זה איננו שוה:
 
יעיין היטב בלחם משנה משמע ממילותיו שהראב"ד לא נחלק על הרמב"ם.
כי הנה השגת הראב"ד אינה על עצם ביאורו של הרמב"ם אלא על פתיחת השאלה ללא סיום תשובה מניחה את הדעת היינו השכל. וכמו שהראב"ד עצמו כותב "ואע"פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה".
והביאור בזה הוא כי ודאי שמסכים הראב"ד שידיעת הבורא שונה היא מידיעת אדם, וכמו שראייתו שונה מראיית אדם וכמו שכוחו שונה מכוח אדם, וכפי שהאריך שם הרמב"ם שהוא וכוחותיו אחד בלתי נפרד, בשונה מהאדם שהוא בפני עצמו ולעצמו ישנם כוחות.
אלא שבשביל לקרב אל השכל, אמר הראב"ד שמלבד העובדה שזה ידיעה אחרת הרי זו ידיעה שאינה קשורה לעושה כיון ש"הבורא הסיר זו הממשלה ומסרה ביד האדם", וכמו החוזים בכוכבים, שאצלם אף אחד לא ישאל כיצד האנשים בוחרים אם החוזים יודעים מראש מה הם יעשו.
דהיינו שידיעה סותרת לבחירה כל עוד הידיעה היא הגורמת למעשה. אבל אם הידיעה היא חיצונית, כמו ידיעה על סמך העתיד, אין כל סתירה ביניהם.
 
היינו שידיעה סותרת לבחירה כל עוד הידיעה היא הגורמת למעשה. אבל אם הידיעה היא חיצונית, כמו ידיעה על סמך העתיד, אין כל סתירה ביניהם.
זה טוב אמם אומרים שידיעת הקב"ה אינה ידיעה מחייבת.
אבל לשיטות שזה ידיעה מחייבת מאי איכא למימר?
 
זה טוב אמם אומרים שידיעת הקב"ה אינה ידיעה מחייבת.
אבל לשיטות שזה ידיעה מחייבת מאי איכא למימר?
לצערי לא עסקתי בעניין הזה, מלבד לימוד שיטת הרמב"ם והראב"ד,
כך שאין לי את היכולת להשיב.
אך פותח האשכול חיפש תשובה שכלית, וע"ז הבאתי שהראב"ד והרמב"ם לא נחלקו בדבר עצמו אלא בעניין חיצוני.
 
לענ"ד פשוט הוא, דכיוון דהקב"ה מעל הזמן, אז לא שהוא שהוא יודע הכל, אלא הוא רואה מה תעשה, ומה שתבחר בסוף אחרי הלבטים הוא כבר רואה, לנו קשה להבין זאת כי אנו חיים במימד של זמן ומקום, אבל המתבונן ימצא בזה פיתרא לקושיא, ודו"ק
 
לענ"ד פשוט הוא, דכיוון דהקב"ה מעל הזמן, אז לא שהוא שהוא יודע הכל, אלא הוא רואה מה תעשה, ומה שתבחר בסוף אחרי הלבטים הוא כבר רואה, לנו קשה להבין זאת כי אנו חיים במימד של זמן ומקום, אבל המתבונן ימצא בזה פיתרא לקושיא, ודו"ק
אבל לדעת רבים מאוד ידיעת ה' היא שמחייבת אותך לפעול כך.
 
לענ"ד פשוט הוא, דכיוון דהקב"ה מעל הזמן, אז לא שהוא שהוא יודע הכל, אלא הוא רואה מה תעשה, ומה שתבחר בסוף אחרי הלבטים הוא כבר רואה, לנו קשה להבין זאת כי אנו חיים במימד של זמן ומקום, אבל המתבונן ימצא בזה פיתרא לקושיא, ודו"ק
לא אמרת מאום מלבד לצטט את הראב"ד.
וזה מובן גם בלי להוסיף שהבורא מעל הזמן.
בדיוק כמו חוזה בכוכבים.
 
שמעתי הסבר אחר שמנסה ליישב את הדברים. לעולם אצל הקב״ה העבר והעתיד הם הווה. העבר ההווה והעתיד הם יחד.
אבל למעשה זה לא נתפס בשכל האדם כך שעדיין זה לא הסבר פשוט.

וגם ההסבר שהקב״ה לא יודע מה שקשור בבחירה שהביאו כאן בשם מפרשים (וגם הרלב"ג סובר כן) לא בגלל שאין בכוחו אלא בגלל שהוא לא רוצה לדעת צ"ב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

בימי מלחמת העולם הראשונה כינס הגאון רבי חיים...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון