הלכה כללי שריקה באשה ערוה?
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
כמובן השאלה היתה בשריקת שיר.
מאיזה טעם?
אם תוכלו להעלות פה.
- הודעות
- 199
- תודות
- 498
- נקודות
- 56
לכאו' אין העניין בקול אשה משום שקול אשה הוא דבר יפה אלא משום שכל שירה היא דבר יפה וממילא זה מושך את האדם לחשוב על המשורר ובאשה זה אסור
כיון שכן יש סברא לומר שאף שריקה דרך שיר תאסר
ואל יאמר האומר א"כ תאסר נגינת אשה בכלי נגינה,
שהנגינה בכלי נתפסת כדבר חיצוני לאדם משא"כ השריקה.
כיון שכן יש סברא לומר שאף שריקה דרך שיר תאסר
ואל יאמר האומר א"כ תאסר נגינת אשה בכלי נגינה,
שהנגינה בכלי נתפסת כדבר חיצוני לאדם משא"כ השריקה.
- הודעות
- 48
- תודות
- 216
- נקודות
- 70
דבר שגורם להרהור אסור מדאוריתא מדין הרהור, לא צריך להתפלפל אם זה ערוה או לא.
תקנו חז''ל על רשימה ספציפית של מקומות ערווה שיהיו אסורים מדרבנן כי יש גילוי דעת שזה בהכרח גורם להרהור.
מה שלא כלול ברשימה הזו ראוי לכל אחד לשמור א''ע אם גורם לו להרהור אבל אם לא זה לא אסור.
השאלה שדנים בה היא האם שריקה נחשבת כקול וממילא שייכת לרשימה או שהיא אינה נחשבת כקול וממילא שייכת לחלק השני.
אז ראשית כל חיפשתי בשיר השירים שם כתוב השמיעיני את קולך כי קולך ערב, ושריקות ערבות אצל כולן באותה מידה. מלבד זאת, שריקה בכל מקום במקרא היא בבירור לא אקט של שירה אלא אמצעי לסמן או להתריע, כמו: ''אשרקה להם ואקבצם''.
אבל זה לא כל כך הסתדר לי כי שריקה כחלק משירה לכאורה כבר היתה קיימת בזמנם, ואחר העיון וההתייעצות הממושכת עם כבוד הAI של גוגל נראה לומר שמה שאנו קוראים שריקה הוא מה שנקרא במקרא צפצוף, ובישעיהו ח, יט ''וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים...'' כ' המצודות: ''המצפצפים" - כן נקרא השמעת קול העוף כמו ופוצה פה ומצפצף''. ואם אכן כך, בודאי ששריקה נחשבת קול, שנאמר: ''וקול התור נשמע בארצנו''.
כנראה שהגרח''ק לא מסכים עם הדרשה הנחמדה שלי, מעניין למה, אבל לדבריו פתרנו את כל הדיון על שירים וואקליים...
תקנו חז''ל על רשימה ספציפית של מקומות ערווה שיהיו אסורים מדרבנן כי יש גילוי דעת שזה בהכרח גורם להרהור.
מה שלא כלול ברשימה הזו ראוי לכל אחד לשמור א''ע אם גורם לו להרהור אבל אם לא זה לא אסור.
השאלה שדנים בה היא האם שריקה נחשבת כקול וממילא שייכת לרשימה או שהיא אינה נחשבת כקול וממילא שייכת לחלק השני.
אז ראשית כל חיפשתי בשיר השירים שם כתוב השמיעיני את קולך כי קולך ערב, ושריקות ערבות אצל כולן באותה מידה. מלבד זאת, שריקה בכל מקום במקרא היא בבירור לא אקט של שירה אלא אמצעי לסמן או להתריע, כמו: ''אשרקה להם ואקבצם''.
אבל זה לא כל כך הסתדר לי כי שריקה כחלק משירה לכאורה כבר היתה קיימת בזמנם, ואחר העיון וההתייעצות הממושכת עם כבוד הAI של גוגל נראה לומר שמה שאנו קוראים שריקה הוא מה שנקרא במקרא צפצוף, ובישעיהו ח, יט ''וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים...'' כ' המצודות: ''המצפצפים" - כן נקרא השמעת קול העוף כמו ופוצה פה ומצפצף''. ואם אכן כך, בודאי ששריקה נחשבת קול, שנאמר: ''וקול התור נשמע בארצנו''.
כנראה שהגרח''ק לא מסכים עם הדרשה הנחמדה שלי, מעניין למה, אבל לדבריו פתרנו את כל הדיון על שירים וואקליים...
סברא יפה אבל אם זה לא היתה דעת חז''ל באיסור קול אי אפשר לאסור מסברא.
זו צריך לראיה.
ועיי"ע בספר אום אני חומה ח"ב עמוד ס' ובספר אבא באהל עמוד כ' ובספר אהל יעקב עמוד רנח ובשו"ת צל ההרים סימן י"ג הרחיב בכל זה.
ומש"כ באום אני חומה הנ"ל (בצילום),יש לדקדק ממש"כ בהגהות כנסת הגדולה טוא"ח סימן שלח וז"ל: כל השמעת קול אסור לר"ח ז"ל וכו'. נ"ב: אותם כשרוצים לקרות חבריהם מצפצפין בפיהם כצפורים שקורין צופיל בלע"ז [=שריקה], ואעפ"י שבאותו הצפצוף ג"כ מנעימים בשיר, הכא כיון שמכוין לקרות חבירו לא ינעים בקריאה ולא יהיה קול ושפיר דמי, וגם לא עבד מעשה. ריא"ז, הובאו דבריו בשלטי הגבורים בסוף מסכת עירובין [ל"ה ע"ב אות ב'] ע"כ.
אמנם הוא מדבר לגבי שבת. אבל מדבריו משמע ששריקה כדי להנעים נחשבת כמו שיר וקול.
ומש"כ באום אני חומה הנ"ל (בצילום),יש לדקדק ממש"כ בהגהות כנסת הגדולה טוא"ח סימן שלח וז"ל: כל השמעת קול אסור לר"ח ז"ל וכו'. נ"ב: אותם כשרוצים לקרות חבריהם מצפצפין בפיהם כצפורים שקורין צופיל בלע"ז [=שריקה], ואעפ"י שבאותו הצפצוף ג"כ מנעימים בשיר, הכא כיון שמכוין לקרות חבירו לא ינעים בקריאה ולא יהיה קול ושפיר דמי, וגם לא עבד מעשה. ריא"ז, הובאו דבריו בשלטי הגבורים בסוף מסכת עירובין [ל"ה ע"ב אות ב'] ע"כ.
אמנם הוא מדבר לגבי שבת. אבל מדבריו משמע ששריקה כדי להנעים נחשבת כמו שיר וקול.
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,715
- נקודות
- 101
טפח מגולה באשה לכו"ע ערווה. טפח מגולה בהסרטה?
חז"ל קבעו כללים ולא התייחסו לכל פרט גם כי זה לא שייך וגם כי יש שהם דומים לכלל. וחכמי הדור יכריעו. אבל א"א לתלות כל פרט בדעת אדם פלוני.
גם אפאצי נחשב קול. הנידון אם זה קול שגורם להרהור.
ברור למה.
אם הפרט דומה לכללים שכתבו חז"ל אפשר לאסור וכאמור.
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,715
- נקודות
- 101
אין ראיה שיש בשריקה משום הרהור מלבד זה שבשבת אם כוונתו להנעים יש חשש שיבוא לתקן כלי נגינה.
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,715
- נקודות
- 101
לדבריך יהיה אסור לאשה גם לזמזם.
לא ברור מה הדמיון בין קול באשה ערווה לניגון אישה.
לגופו של עניין יש שאסרו לאשה לנגן בציבור. אם כי משום צניעות.
בחז"ל כתוב קול באישה ערוה. גלי קול נוצרים באמצעות רטט של מיתרי הגרון שמפיק מגוון רחב של צלילים בעוד ששריקה מופקת על ידי מעבר אוויר מהיר דרך פתח צר בשפתיים שיוצר צליל פשוט וגבוה. ולכן לא מצאנו שחז"ל אסרו אלא קול ולא שריקה.
- הודעות
- 199
- תודות
- 498
- נקודות
- 56
אני שמח שאתה מזדהה עם הסברא שלי
מדברי הכנה"ג מבואר שיש שריקה שכוונתה להנעים ונחשב לקול ויש שריקה שמתכוין ליצור קשר עם חבירו שאינה נחשב לקול נעים.
מה זה משנה אם פעולת השריקה מפיקה צליל פשוט שלא כמו בדיבור שמופק "מגוון רחב של צלילים". סוף סוף י"ל שאסרו צליל שיוצא מפיה!
צליל פשוט אינו קול שאסרו וגם אינו ערב כקול שמפיק מגוון רחב של צלילים.
א"כ צריך לאסור כל דיבור עם אשה, שהרי הטונים עולים ויורדים כל הזמן, לא מדברים באותו טון כל הזמן.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- jakov
- MMH
- mzk
- א. ל.
- אבוה דיוסף
- אבן בוחן
- אברייך
- אבריימי
- אברך קלאסי
- אדם
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אזא
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילן קריף
- איסר האטלקי
- איש
- איש אמת
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איתי13
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אלעזר
- אלף בינה
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אף נעים
- אפרים זינגר
- ארנפלד
- ארצישראל
- באמונתו
- בולמאי בר אשגרי
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יהושע
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בניהו
- בניהו בן יהוידע
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- בתראה
- גברא זוטרא
- גבריאל פולארד
- גימפלוביץ
- גליון הליכות
- גמח
- גרונים
- גרינפלד
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דורש
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- היושב לפני החכמים
- הכהן
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הר זהב
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- ואהבת לרעך כמוך
- והב בסופה
- וידעת היום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- חבימ
- חד בתרי
- חדושא
- חוצניק
- חוקר תורני
- חידודא
- חיי גן עדן
- חיי נפש
- חיים ארוכים
- חיים מ
- חיים של אושר
- חכימא דיהודאי
- חכמתא
- חם ליבי
- חן וחסד
- חנני
- חנניה המבקש
- חסידשער
- חפץ לזכות אחרים
- טשלמר
- י הירשזאהן
- י מינצר
- יאיר החושב
- ידידיה18
- יהודי וזהו
- יהודי חושב
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי213
- יהודלה
- יהושע בביאן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף מנשה
- יופי
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יישר כח
- ימה של תורה
- יעיש
- יעקב 5
- יצחק אלי
- יצחק ב.
- יצחק דרורי
- יצחק פ
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירוחם חפשי
- יש קונה עולמו
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל מאיר מליק
- יתרון האור
- כורסייא יקירא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לדעת סודה
- לי נראה
- ליטאי כבד
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאיר אברהם
- מאיר אורבך
- מאירלה
- מאירקה
- מאן דכר שמיה
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מחזה אברהם
- מטות מסעי
- מכנדבי
- ממוני גבך
- ממוצע
- ממזרח שמש
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם הכהן
- מנשה הקטן
- מסתברא איפכא
- מרא דכולה תלמודא
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה חדש
- משה נ
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- משתמש
- מתיבות
- מתימן יבוא
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוסקה
- נחמן ל.
- נפלאיתי
- נפשי חמדה
- נריה
- נתי מור
- נתן
- נתנאל לב
- סנה בוער
- סקרן
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עלם חמודות
- עמך
- ענף מעצי היער
- עפר ואפר
- עץ החיים
- פותח שערים
- פלוני אלמוני1
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פנחס שמחה
- פשוט כפשוטו
- צבי זאב
- צדק ומשפט
- ציפור בודד
- צריך ביאור
- צריך עיון
- קול מגיד
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- ר נחשון
- ר' חיים
- ראם
- רב פאל
- רבי דוד
- רי"ק
- רך בשנים ורך בחוכמה
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- ש. לויס
- שבחת
- שוכן אהל
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שמואל51
- שמחנו
- שרייבער
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תורת חסד
- תורת פיך
- תורתו
- תיקו
- תלמיד אחד
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר
