• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.

נראה לפשוט

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
788
תודות
2,251
נקודות
306
מסתבר שהקושי הכי גדול היום בתוך ה"בני עליה" שבעולם הישיבות, הוא הנכתב בכותרת "חברותות". עולם הישיבות לא בוחן או משהו בסגנון זה בשביל להחזיק את עצמו, מה שמחזיק זה "חברותות", קורה ובחור דפוק רוצה לתפוס חיזוק ומה שתוקע אותו זה הבעיה הנ"ל. ואפי' בחור מצוין הרבה מאוד פעמים לא מי יודע מה מרוצה מהחברותא שלו, מה עושים?.
 
מסתבר שהקושי הכי גדול היום בתוך ה"בני עליה" שבעולם הישיבות, הוא הנכתב בכותרת "חברותות". עולם הישיבות לא בוחן או משהו בסגנון זה בשביל להחזיק את עצמו, מה שמחזיק זה "חברותות", קורה ובחור דפוק רוצה לתפוס חיזוק ומה שתוקע אותו זה הבעיה הנ"ל. ואפי' בחור מצוין הרבה מאוד פעמים לא מי יודע מה מרוצה מהחברותא שלו, מה עושים?.
הצדק עמך.

מקובלנו מרבותינו שכמו שאין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ, כך אין לומד אלא עם מי שליבו חפץ. ואין לזלזל בדבר זה.
 
מרן הגרמ"י ליפקוביץ היה נוהג לומר,
שב95% מהמקרים, ההתאמה תלויה במידות טובות....

אין בחור שיתאים אחד לשני ככפפה ליד, או כמכסה לסיר וכו',
ההתאמה תלויה - לרוב - ברצון של שני הצדדים להתאים עצמם אחד לשני.
 
העולם לא פלסטלינה שאפשר להנדס אותו איך שרוצים,
בכל עולם נורמלי יש תחרות והטוב רוצה ללמוד דוקא עם טוב,
וחובת ההוכחה היא על המתחזק.
ויש עוד צורות לבחור מתחזק להוכיח שהוא בחור טוב,
אפשר לדבר בלימוד וכדו'
העיצה הנכונה היא לא לייפות את העולם, ולצעוק על מה שלא נעשה עם מדות טובות.
אלא לעזור לכל בחור מצוא את הדרך להצלחה
 
וחובת ההוכחה היא על המתחזק.
ויש עוד צורות לבחור מתחזק להוכיח שהוא בחור טוב,
אפשר לדבר בלימוד וכדו'
העיצה הנכונה היא לא לייפות את העולם, ולצעוק על מה שלא נעשה עם מדות טובות.
אלא לעזור לכל בחור מצוא את הדרך להצלחה
תוכל להסביר או לפרט יותר?
 
אני חושב שאדם שבהיר לו הסוגיה ויודע להחזיק ראש גם שהחברותא אומר הפוך וזה לא מפיל את מוחו,
אז זה אמור להיות לו לא כזה קשה,
אני זוכר שכשלא ברור לי הסוגיה א''א להסתדר אם חברותא [באופן כללי] אבל שהסוגיה ברורה אז הכל בסדר,
ועדיין ברור שחברותא מוצלח או בסגנן שלי [או הפוך מהסגנון שלי] עדיף,
 
תוכל להסביר או לפרט יותר?
כוונתי שאמת הוא שלבחור חלש קשה עם חברותות, ולכן לא מצליח להתקדם,
אך מובן גם שבחורים טובים לא רוצים ללמוד איתו,
ויש אפשרות לבחור חלש המתחזק להראות את כוחו בצורות אחרות כדיבורים בלימוד ודומיו, עד שיכירו בו וילמדו איתו.
 
באופן כללי כשמראים לחברותא שנהנים יותר לדבר עם מישהו אחר בלימוד, אז אפשר להגיד קדיש על החברותא.
אם כבר נפתח הנושא, ריכזתי כמה דברים שעוזרים לבנות מערכת בריאה ואיתנה אצל חברותא ואולי לגלות את הגורמים לפיצוץ אצל חברותות רבות שמסתיימים שוב ושוב בצער מיותר ובעגמת נפש רבה:

1. יש לך שאלה? קודם כל החברותא הוא זה שאמור לשמוע על כך ולענות. באם אין לו תשובה, אזי אפשר לפנות למישהו אחר (וזה בעצם מה שהכותב שציטטתי אמר).

2. 'יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך' אמור לקבל ביטוי כפול ומכופל כשמדובר בחברותא שלך.

3. 'קול תיירה' זה משהו חשוב מאד, אבל לא על חשבון החברותא. קצת התחשבות מצדך תגרום לך להבין שלא תמיד החברותא מעוניין שתצרח לו לאוזן את ההסבר ותמחא כפיים בקול ע"מ שכל הבית מדרש ישים לב שאתה כעת מסביר משהו. וכן תנועות ידיים מוגזמות, התנשאות מיותרת ועוד כהנה וכהנה שרק מזיקים לחברותא.

4. בלי לחץ. הכלל הכל כך חשוב בחיים, אינו פוסח על החברותא ביניכם. אתה לחוץ? תוכל להרגיע את עצמך או להתייעץ עם החברותא, אך בשום אופן אין להשפיע מהלחץ שלך על חברותתך, אם זה בהספקים, אם זה בכל מיני 'קבלות טובות' שלך, אם זה באיחור שלו. באם 'תדביק' אותו בלחץ הזה, זה יגרום לו לאבד את שיירי הכיף ללמוד איתך וחבל (תמיד אפשר להעיר ולדבר בנועם, אבל לא עם לחץ, זה לא מועיל ורק מזיק!).

5. את שאר הכללים ארכז בקצרה בסעיף זה: תן אמון מלא בחברותא. אל תוציא את כל קפידותיך עליו. דבר איתו כדבר חבר אל חבר. והחשוב ביותר: אל תחשוב ש'חברותא' זה אומר 'רב ותלמיד', זה דבר שכמעט כולם מועדים בו, ורוב ככל הבעיות מתחילות ומסתיימות כאן, אם רק תשכיל להבין אל נכון כי חברותא זה שניים שלומדים בצוותא, ללא אחד שקורא / מסביר / מבין / צועק / מחנך והשני לא, אם רק תרשה לחברותא ביניכם לזרום כשניים שלומדים תורת השם, עם שניים ששוים לחלוטין בסברותיהם ובכבודיהם, אזי תראה את פירות החברותא בוקעים וצומחים מעלה מעלה (יש לציין כי ברור שלעיתים אחד 'חזק יותר' בלימוד, בהתמדה או בדברים אחרים ולכן יכול לתרום יותר לשני מאשר ההיפך, אבל להשתמש בכישרונות שלך כקרדום לחפור בו בתוככי החברותא? חלילה וחס! תשתמש בזה אך ורק במקום, בזמן ובאופן שזה תורם לחברותא ולא בצורה שתשפיל, ולו במעט את החברותא).

סיכומו של דבר: חברותא טובה חייבת(!) מידות טובות. זאת לא המלצה. זו חובה גמורה על מנת שהחברותא תדפוק כמו שצריך ולא תקרטע מיד על ההתחלה.
(אמנם זה יכול להישמע מיותר, אך מדברי הכותרת 'צרת החברותות' ניתן להסיק כי זו באמת בעיה שחייבת פיתרון דחוף ושוב לא ניתן להתעלם ממנה).
בהצלחה רבה!
 
כל מילה יהלום
אם כבר נפתח הנושא, ריכזתי כמה דברים שעוזרים לבנות מערכת בריאה ואיתנה אצל חברותא ואולי לגלות את הגורמים לפיצוץ אצל חברותות רבות שמסתיימים שוב ושוב בצער מיותר ובעגמת נפש רבה:

1. יש לך שאלה? קודם כל החברותא הוא זה שאמור לשמוע על כך ולענות. באם אין לו תשובה, אזי אפשר לפנות למישהו אחר (וזה בעצם מה שהכותב שציטטתי אמר).

2. 'יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך' אמור לקבל ביטוי כפול ומכופל כשמדובר בחברותא שלך.

3. 'קול תיירה' זה משהו חשוב מאד, אבל לא על חשבון החברותא. קצת התחשבות מצדך תגרום לך להבין שלא תמיד החברותא מעוניין שתצרח לו לאוזן את ההסבר ותמחא כפיים בקול ע"מ שכל הבית מדרש ישים לב שאתה כעת מסביר משהו. וכן תנועות ידיים מוגזמות, התנשאות מיותרת ועוד כהנה וכהנה שרק מזיקים לחברותא.

4. בלי לחץ. הכלל הכל כך חשוב בחיים, אינו פוסח על החברותא ביניכם. אתה לחוץ? תוכל להרגיע את עצמך או להתייעץ עם החברותא, אך בשום אופן אין להשפיע מהלחץ שלך על חברותתך, אם זה בהספקים, אם זה בכל מיני 'קבלות טובות' שלך, אם זה באיחור שלו. באם 'תדביק' אותו בלחץ הזה, זה יגרום לו לאבד את שיירי הכיף ללמוד איתך וחבל (תמיד אפשר להעיר ולדבר בנועם, אבל לא עם לחץ, זה לא מועיל ורק מזיק!).

5. את שאר הכללים ארכז בקצרה בסעיף זה: תן אמון מלא בחברותא. אל תוציא את כל קפידותיך עליו. דבר איתו כדבר חבר אל חבר. והחשוב ביותר: אל תחשוב ש'חברותא' זה אומר 'רב ותלמיד', זה דבר שכמעט כולם מועדים בו, ורוב ככל הבעיות מתחילות ומסתיימות כאן, אם רק תשכיל להבין אל נכון כי חברותא זה שניים שלומדים בצוותא, ללא אחד שקורא / מסביר / מבין / צועק / מחנך והשני לא, אם רק תרשה לחברותא ביניכם לזרום כשניים שלומדים תורת השם, עם שניים ששוים לחלוטין בסברותיהם ובכבודיהם, אזי תראה את פירות החברותא בוקעים וצומחים מעלה מעלה (יש לציין כי ברור שלעיתים אחד 'חזק יותר' בלימוד, בהתמדה או בדברים אחרים ולכן יכול לתרום יותר לשני מאשר ההיפך, אבל להשתמש בכישרונות שלך כקרדום לחפור בו בתוככי החברותא? חלילה וחס! תשתמש בזה אך ורק במקום, בזמן ובאופן שזה תורם לחברותא ולא בצורה שתשפיל, ולו במעט את החברותא).

סיכומו של דבר: חברותא טובה חייבת(!) מידות טובות. זאת לא המלצה. זו חובה גמורה על מנת שהחברותא תדפוק כמו שצריך ולא תקרטע מיד על ההתחלה.
(אמנם זה יכול להישמע מיותר, אך מדברי הכותרת 'צרת החברותות' ניתן להסיק כי זו באמת בעיה שחייבת פיתרון דחוף ושוב לא ניתן להתעלם ממנה).
בהצלחה רבה!
כל מילה יהלום
 
ויש לציין שגם יש 3 סוגי אנשים, יש כאלה שאוהבים לדבר ולהסביר הכל לחברותא, ולא מרוכזים בלשמוע, ויש כאלה שדווקא הקשב מפותח מאוד, ומצידם שיהיה חברותא שיסביר הכל, ורק כשמגיע לדבר שלא מקובל עליו הוא חולק.

ואם א' - המדבר יהפך למקשיב, או ב' המקשיב יאלץ להסביר, לפעמים זה לא יילך טוב, הא' יאבד את הריכוז בכל שנייה, ויש את החלק הגדול שיכול לשלב גם וגם. אבל חשוב לאברך להכיר את עצמו כשמחפשים חברותא
 
סיכומו של דבר: חברותא טובה חייבת(!) מידות טובות. זאת לא המלצה. זו חובה גמורה על מנת שהחברותא תדפוק כמו שצריך ולא תקרטע מיד על ההתחלה.
(אמנם זה יכול להישמע מיותר, אך מדברי הכותרת 'צרת החברותות' ניתן להסיק כי זו באמת בעיה שחייבת פיתרון דחוף ושוב לא ניתן להתעלם ממנה).
בהצלחה רבה!
אני חושב שיש מקום להוסיף עוד 2 נקודות.

א. חברותא טובה כמו כל דבר בחיים דורשת לפחות מעט מחשבה והשקעה, אתם אחרי תקופה שכבר לומדים יחד? אתה כבר מכיר מעט את החברותא? שב עם עצמך ופשוט תחשוב מה אפשר לשפר, אתה מכיר את האופי שלו? לפחות קצת? עם מעט מחשבה תוכל בהחלט למצוא את רוב הנקודות שמפריעות לך או לא, ועם עוד קצת מחשבה ונכונות חלק גדול מהן פתירות.

ומכאן לנקודה השניה:
ב. שיחה בכנות!
לצערנו כנות היא דבר נדיר היום, אבל ללא ספק היא קדימון להרבה מאוד דברים טובים, חשבת על בעיה או קושי בחברותא? הכי נוח זה להתחיל להבריז ולגמור ענין אבל הרבה יותר חכם זה פשוט לדבר, חלק גדול מאוד מהקשיים נפתרים מהר מאוד כשמדברים עליהם, ברוב המקרים פשוט תגלה שהחברותא לא חלם שזה מפריע לך! כמובן ללא פגיעות אישיות וללא שמץ של זלזול בחברותא, אבל שיחה מכבדת כנה ואמיתית יכולה להיות המפתח לשנים של לימוד עם אותו חברותא!

מדברים על הנקודה הזו המון לגבי שלום בית, ושוכחים שגם בשאר תחומי החיים זה משמעותי.
 
כל מה שכתבו כאן זה דברים נבונים וחכמים ואין לי הרבה מה להוסיף
רק ברצוני להוסיף שמנסיון שלי בתקופה האחרונה עם חברותות צריך חברותא שיעמוד בזמנים וגם עם החברותא מאחר או מחסיר מאיזה סיבה שיהיה הוא צריך להודיע בהקדם לחברותא, על אף שזה פשוט אבל ראיתי שיש הרבה שלא מקפידים ולא אכפת להם לעדכן את החברותא ואז כל העסק מקרטע וזה מביא כשלון, וזה הדבר הראשון בהצלחה עם חברותא
 
לענ"ד עצה טובה היא:
שאם לאחר כל הנ"ל בא מצב שדורש להיפרד מהחברותא,
מומלץ להגיד לו בצורה ברורה שכנראה אנחנו לא ממשיכים מאיזה טעם שיהיה.
א' כדי שהחברותא ג"כ ידע באמת לחפש חברותא ולא ידפק עם אחרים,
ובעיקר בגלל שבלי זה בד"כ זה יותר פוגע שכשאומר נראה ולא יודע וכו',
זה בעצם אמירה שאפשר להמשיך איכשהו אבל תלוי אם יהיה יותר טובים ממך.
 
חברותא זה שניים שלומדים בצוותא, ללא אחד שקורא / מסביר / מבין /
אני נוהג כל פעם שאני מתחיל עם חברותא חדשה לשאול אותו האם הוא אוהב לקרוא ולהסביר לבד/ביחד/להקשיב - ויש בזה הרבה תועלת.
 
לכאורה, אין להשאיר את התחום כולו להתנהלות החברתית של הבחורים. לגשת לאנשי הצוות, אחד מהר"מים או המשגיחים שמכירים את המצב, לסייע בשיבוצים ברגישות ולעקוב גם לאחר מכן. במקביל, חשוב לחנך את הבחורים שחברותא אינה רק סוג של "שידוך לימודי" שנועד לקדם אותי, אלא גם מקום של אחריות ונתינה. לפעמים בחור מצוין שמקדיש סדר אחד לבחור המבקש להתרומם אינו מפסיד מכך, אלא מרוויח לימוד מסוג אחר לגמרי.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון