מחשבה בעולם החסידות | אוצר החסידות| דף 2 | פורום אוצר התורה מחשבה בעולם החסידות | אוצר החסידות| דף 2 | פורום אוצר התורה
יתירה מזאת
אמונה פשוטה אינה אמונה 'פשטנית' לעומת אמונה עמוקה. כי אדרבה, יש עומק עמוק עמוק מי ימצאנו בתורת הפשיטות, וההתמסרות במסירות נפש אל הבורא יתברך, ושם עומדים ממעל לו כל מיני השגות והבנות בהכרה ובנפש עד שהשכל נקי מכל רבב, ויוכל לקלוט עמקות האמונה הלז, מה שאין כן הלימוד דרך חקירות, שהוא מטבע שפסלוה רבותינו, הוא מחמת קוצר המשיג, שיבין בשכל של הלומד היום, ולמחר יכול לחשוב אחרת, אלא שהדלת הפתוחה בטוחה יותר, נכנסים בפנים, ותחת הגיגית הכפויה ואומרים נעשה, אז אחר כך בודאי יש 'נשמע' גבוה ועמוק עד מאד, רום מעלה ורום מטה וכו'.​
 
ממש לא נראה מדברי תורתו, כיוון כזה - - -
רבינו אמר, שאסור להתעמק [היכן שאסור], ולא שלא אהב את העומק... ראה איך דרושיו עמוקים לאין חקר...
וכלש"ק:
'כבר מבואר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך, רק תמימות ופשיטות ואמונה'
'ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור'

דהיינו דווקא בעבודה ממש לעשותה בפשיטות בלי שום חכמות, אבל להעמיק קודם לכן, ע"ז לא נאמר.
 
יתירה מזאת
[]אמונה פשוטה אינה אמונה 'פשטנית' לעומת אמונה עמוקה. כי אדרבה, יש עומק עמוק עמוק מי ימצאנו בתורת הפשיטות, וההתמסרות במסירות נפש אל הבורא יתברך, ושם עומדים ממעל לו כל מיני השגות והבנות בהכרה ובנפש עד שהשכל נקי מכל רבב, ויוכל לקלוט עמקות האמונה הלז, מה שאין כן הלימוד דרך חקירות, שהוא מטבע שפסלוה רבותינו, הוא מחמת קוצר המשיג, שיבין בשכל של הלומד היום, ולמחר יכול לחשוב אחרת, אלא שהדלת הפתוחה בטוחה יותר, נכנסים בפנים, ותחת הגיגית הכפויה ואומרים נעשה, אז אחר כך בודאי יש 'נשמע' גבוה ועמוק עד מאד, רום מעלה ורום מטה וכו'.[/]
אכן,
גם האמונה צריכה להיות "אמונה בדעת"
 
ורבי נחמן רבי נחמן אהב פשיטות בלי להתעמק
הוא ציוה על תלמידיו לזרוק את השכל. ואכן מי שינסה לפלפל בלקוטי מוהר"ן יקבל שפכטל רציני בגלל זה

וכלש"ק:
'כבר מבואר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך, רק תמימות ופשיטות ואמונה'
'ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור'

דהיינו דווקא בעבודה ממש לעשותה בפשיטות בלי שום חכמות, אבל להעמיק קודם לכן, ע"ז לא נאמר.
תרתי דסתרי
 
כיון שהכישה - נתחייב בה, והוא גם שייך לנושא האשכול. רבי נחמן, ושותפים לו כל הצדיקים בזה, אמר, שככל שיכול אדם לחדד שכלו - להבין, עליו להבין.. אלא בנושא של חקירת אלוקות אסור... ולגבי לזרוק את שכלו, אין הכוונה לזרוק את שכל הקודש, אלא השכל המשוחד בתאוות עולם הזה, שלכן מבטל אדם דעתו כנגד הצדיק, לא מחמת שהוא זרק את השכל, אלא מחמת שהוא מבין ש'שכל' הוא דבר אחר לגמרי ממה שיש לו - - - השגת אלוקות לא יכולה לשכון אלא למי שבטל אליה, חכמה - כח מה, אך בודאי אין זה פשיטות לומר שזרק את השכל, אלא יותר נכון לומר - את מה שהוא חשב לשכל, ודוק.​
 
בציבור החסידי לומדים כוזרי מורה נבוכים ספר העיקרים?
האם מתעסקים במחשבה?
בחב"ד למדו חקירה,
יש לצמח צדק ספר הנ' "ספר החקירה"
יש לחלק בין ספרים כהכוזרי, מורה הנבוכים וכיוצא בהם, המוגדרים כספרי "חקירה", אשר לימודם לא עודד ברוב החסידויות, ובמקצתן אף נשלל לגמרי - לבין עיסוק ב"מחשבה".

כך, למשל, בחסידות חב״ד בה נשלל לימוד החקירה, ואף כי הצמח צדק חיבר את ספר החקירה, מכל מקום מסופר שאמר לבניו: הרמב״ם היה בעל "קיבה חזקה", עד שיכל להכניס לתוכה נחשים ועקרבים ולא יזיקוהו; ואף לו עצמו יש קיבה חזקה, אך מי שאין לו - אסור לו בשום אופן ללמוד חקירה.

לעומת זאת, עיון במחשבה הוא מאבני היסוד של חסידות חב״ד (ראה לדוג' שער היחוד והאמונה), המושתתת על הבנת העניינים לעומקם ולתכליתם האחרונה, ובה ישנן לרוב השכלות עמוקות ודקות כחוט השערה.


בטעם ההסתייגות ראה כאן בארוכה.
 
יש לחלק בין ספרים כהכוזרי, מורה הנבוכים וכיוצא בהם, המוגדרים כספרי "חקירה", אשר לימודם לא עודד ברוב החסידויות, ובמקצתן אף נשלל לגמרי - לבין עיסוק ב"מחשבה".

כך, למשל, בחסידות חב״ד בה נשלל לימוד החקירה, ואף כי הצמח צדק חיבר את ספר החקירה, מכל מקום מסופר שאמר לבניו: הרמב״ם היה בעל "קיבה חזקה", עד שיכל להכניס לתוכה נחשים ועקרבים ולא יזיקוהו; ואף לו עצמו יש קיבה חזקה, אך מי שאין לו - אסור לו בשום אופן ללמוד חקירה.

לעומת זאת, עיון במחשבה הוא מאבני היסוד של חסידות חב״ד (ראה לדוג' שער היחוד והאמונה), המושתתת על הבנת העניינים לעומקם ולתכליתם האחרונה, ובה ישנן לרוב השכלות עמוקות ודקות כחוט השערה.
שאלתי על עולם החסידות. לא רק על חב"ד וברסלב.

כיון שהכישה - נתחייב בה, והוא גם שייך לנושא האשכול. רבי נחמן, ושותפים לו כל הצדיקים בזה, אמר, שככל שיכול אדם לחדד שכלו - להבין, עליו להבין.. אלא בנושא של חקירת אלוקות אסור... ולגבי לזרוק את שכלו, אין הכוונה לזרוק את שכל הקודש, אלא השכל המשוחד בתאוות עולם הזה, שלכן מבטל אדם דעתו כנגד הצדיק, לא מחמת שהוא זרק את השכל, אלא מחמת שהוא מבין ש'שכל' הוא דבר אחר לגמרי ממה שיש לו - - - השגת אלוקות לא יכולה לשכון אלא למי שבטל אליה, חכמה - כח מה, אך בודאי אין זה פשיטות לומר שזרק את השכל, אלא יותר נכון לומר - את מה שהוא חשב לשכל, ודוק.​
שאלתי על החסידות בלי להתייחס לברסלב. תפסיקו להסיט את האשכול. זו שאלה שמאוד חשובה לי בשביל ששוב יסיטו אותו
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
שאלתי על עולם החסידות. לא רק על חב"ד וברסלב.
קודם כל כתבתי שע"פ הידוע לי בשום חסידות לא עודד לימוד החקירה. הוספתי שישנן שאפילו שללו אותו כדוגמת חסידות חב"ד.
איני יודע מאיזה רקע כבודו מגיע אבל ידוע לכל שבחסידות הכללית השיטה היא "צדיק באמונתו יחיה" אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה ועבודתו הנשגבת פוטר את חסידיו מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין ולדבוק בצדיק. משא"כ בחסידות חב"ד שהדגש תמיד היה על 'עבודה בכח עצמו' - ישנן הדרכות רבות ומפורטות ומאות ספרים כיצד צריכה להיות העבודה, ולכן אם מחפשים התייחסות חסידית ללמוד החקירה הרי שספק אם תהיה התייחסות לנושא בחסידות הכללית, וגם אם כן כנראה לא יהיה זה בספרים אלא 'ווארט מפי חסידים'. משא"כ בחב"ד שיש בספרים כמה וכמה התייחסויות לנושא עם הסברים מורחבים להסתייגות.
תפסיקו להסיט את האשכול. זו שאלה שמאוד חשובה לי בשביל ששוב יסיטו אותו
אבל המציאות שהיא לא השפיעה עליו בכלום מלבד קוויטל....
נראה שכבודו בעצמו מסיט את הנושא. ישנו כבר אשכול שלם הדן בהשתייכותו של הראגוטשובער לחסידות חב"ד וההשלכות מכך.
 
נערך לאחרונה:
אבל המציאות שהיא לא השפיעה עליו בכלום מלבד קוויטל....
תקרא קצת היסטוריה ואח"כ תביע דעה עליו...
(בכל מקרה, כנראה אין לך הבנה מה המשמעות של קויטל של חסיד לצדיק, זה התקשרות של שורש הנשמה, וברוב החצרות נמנעו מלהביא קוויטל לרבי אחר מטעם זה)

ולגוף השאלה יש אצל החסידים הרבה שלומדים מהר"ל, בפשיסחא למשל ינקו הרבה משם, וזה תלוי בסגנון אנשים יש אנשים שאוהבים כוזרי וישנם שאוהבים של"ה אין בזה כללים, כל אחד לפי טבעו ומזגו הטוב.
אם כי אצל החסידים המתעמקים בעבודה משקיעים יותר בפנימיות, לימוד בזוהר אר"י רמ"ק וספרי חסידות המגלים את עצם הנשמה והשתוקקותה לבוראה.
 
נערך לאחרונה:
ר' לייב לא היה חסיד, כלל ועיקר.
את רבותיו היה מכנה את ר' צדוק והשפת אמת.
שמעתי מתלמיד ממש קרוב שלו שפעם נסע אתו למירון וכל הדרך נהם "אין זידיטשוב ברענט א פייער"
תלמד קצת את הספרים הבהירים שלו ותראה את הבקיאות העצומה וההבנה בספרי החסידות שהוא מביא למכביר.
 

הודעות מומלצות

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון