מנהגים מנהגים "אקזוטיים" של עדות ישראל - חסידים ליטאים וספרדים (1 צופה)

[תורה תמימה]

אשכול דנן בא כהמשך לאשכול הזה.

קרה לכם שנתקלתם לראשונה במנהג מסוים ומפתיע של עדה אחרת? מנהג שלא הכרתם עד כה ואתם עומדים משתאים ולעיתים גם לא מאמינים?

אם כן זה האשכול המתאים לשתף את חברי הפורום במנהגים אקזוטיים (בעיני המתבונן), לשמח נפשות ולחשוף מנהגים שונים ומשונים שייסדו אבות אבותינו.

כמובן, לא כאן המקום לשתף מנהגי שטות ומילתא דבדיחותא.

 

[חיים ש]

לטפטף טיפות מים לתוך הקידוש.

 

[נדיב לב]

ב"ה

הקדמת ב"ה בהודעה וירטואלית..
סעודת שלישית בבית כנסת חסידי ומגוון הסלטים שלא קיים...
חדר קפה בבית מדרש ליטאי (אם אכן קיים...) שמזכיר כספת בבנק יותר מאשר שטיבל חסידי שאפשר לעשות העתק הדבק מר' שמעון והסביבה...
חדר קפה” בבית כנסת תימני - קנקן קפה, לידו חילבה, ובצד מגש לאחוח? (הפוך).
לפתוח ספר חסידות בבני ברק ולהבין שהמילה 'דבקות' לא קשורה לחום המקומי...
חסיד שמגלה ש"סיום מסכת" בציבור הליטאי כוללת לפחות 3 נאומים באורך מינמלי של 40 דקות כל אחד, עם כיבוד קליל פחות מהפקלע של הבן...
ליטאי שמדבר בלימוד במשך דקות ארוכות בלי שהמילה "חלות" יוצאת מפיו.. מדהים! (תשאלו את השרייבריסטים....)
שבעים סוגי סלטים בחתונה ספרדית, כשהשכן החסידי המשווע כבר לפולקע שואל: "זה שמחת נישואין או שמחת תורה?"
כפרות על דג... (תימנים...)
ליטאים ששוחים בספרי חסידות...
חסידים ששוחים בספרי מרנן ורבנן...
ספרדים שפוסקים לא כהגרע"י....
מאכלי תימנים שמורכבים מבצק ובצק וחוזר חלילה...?
אדמו"ר ש(יום כיפור/פורים/שבת וכיו"ב) נמשך אצלו כמה ימים...
ליטאי שמתפלל בנוסח ספרד אבל בלחש מוגזם, כדי שאף אחד לא ישים לב...
טיש. הלם תרבותי עבורי! (בילדותי) לאכול בידים מצלחת שעברה מיד לאצבע וחוזר חלילה... ואגב למה האדמו"ר לא מוסר חבורה..?
להקפיד לא להסיר את החליפה בבית המדרש (בעלזא וכו') וכמאמר העולם 'זימן שחורים ומצא לבנים'....
המנהג של חסידות צאנז, ויזניץ ועוד - לזרוק מגבות על מי שמדליק את נרות חנוכה בבית הכנסת...
מעמד "עפל טיש" – שבו האדמו"ר מצאנז זורק תפוחים המסוגלים לשמירה ולברכה...
ברסלבים שסיימו ש"ס... (בהומור.. כי רבים וטובים סיימו ויסיימו...)
ד' מינים של חבדניקים.. (ערוגות הדסים...)
חוצניק שהולך עם כובע וחליפה בבית כנסת, ושניה לאחר מכן עולה על מדי ריצה שלא מביישים את השכן ממול....
ללכת ג' פסיעות אחורה וקדימה ויקראו לך ר' יוסלה הצדיק... (אדם מתוק שמשמח את הבריות, ויודעי דבר מספרים עליו דברים גדולים).
רחובות נקיים ומצוחצחים - הלם תרבותי (קיים רק בשכונות של אחינו הטועים..)
חרדים שלא שותים קולה, אפילו לא קריסטל... רק מים....
חרדים שמקפידים על ונשמרתם לנפשותיכם בבין הזמנים.. (מכיר כאלה..)

וקצרתי....
כי אם אבוא לפרט כל מקרה/מנהג חריג שקרה וקורה בעמנו היקר שנתברך בחוש הומור לא מבוטל - שרתי הפורום יקרסו....
אגב, כפי שאני מבין - תכלית האשכול, זה לא מה אני חושב על קהל עדתו והדומים להם של חברי, ולא מה חברי חושב על קהל עדתי שיחי' והדומים להם, אלא מה אני חשבתי על קהל עדתו, ומה הוא חשב על קהל עדתי. ולע"ע זה מה שחשבתי. ו'השובר סטיגמות עליו הראיה'....:)

 

[חיים ש]

חדר קפה בבית מדרש ליטאי (שאם אכן קיים...) שמזכיר כספת בבנק יותר מאשר שטיבל חסידי שאפשר לעשות העתק הדבק מר' שמעון והסביבה...

לחץ כדי לכווץ...

מזכיר לי אימרה ידועה (נא להעביר לאשכול המתאים, לא מצאתיהו כרגע)
על אחד שנכנס לבי"כ ליטאי, שואל את אחד הלומדים אם אפשר לעשות כאן כוס קפה,
עונה לו האיש: לא יודע זה של הציבור, צריך לשאול את הציבור אם הוא מסכים...
לאחמ"כ נכנס לבי"כ חסידי ושואל אל אותה שאלה,
עוים לו: בטחשאתה יכול, זה לא פרטי, זה של הציבור...

כפרות על דג... (תימנים...)

לחץ כדי לכווץ...

גם בויזניץ ראיתי כן...

ללכת ג' פסיעות אחורה וקדימה ויקראו לך ר' יוסלה הצדיק... (אדם מתוק שמשמח את הבריות, ויודעי דבר מספרים עליו דברים גדולים).

לחץ כדי לכווץ...

אלו דברים???
מסקרן לשמוע...

 

[מי להשם]

לטפטף טיפות מים לתוך הקידוש.

לחץ כדי לכווץ...

בשו”ת רב פעלים ח”ב חאו”ח סימן מ”ה נשאל, מהו הטעם למזיגת הכוס בשלוש טיפות מים והשיב שדבר זה כתוב בספר מעבר יבזק ולא ביאר הטעם, אולם ידוע בסוד המזיגה על פי קבלה שצריך לכוין המוזג את היין למתקו במים, שהוא מספר שלושה שמות י”ה במילוי ההי”ן שעולים מספר תשעה יודי”ן דע”ב ס”ג מ”ה ב”ן וכמפורש כוונה זו בדברי רבינו האר”י ז”ל וגם בסידור רבינו הרש”ש ז”ל. נמצא סוד הכוונה של המים שמוזג בהם היין היא בשלוש פעמים יו”ד ה”ה שעולים מספר מים, ולכן ראוי לעשות את המזיגה ג’ פעמים זה אחר זה, וכ”כ בספרו בן איש חי שנה שניה פרשת בראשית סעיף כ”ט. וראה שם שכתב, שלאחר שיאחוז את הכוס ביד ימין, ימזוג את הכוס ע”י מי שהגיש לו את הכוס וכ”כ כף החיים בסימן רע”א ס”ק נ”ה.

 

[עוזי ומגני]

בליל הסדר יש ספרדים שמתלבשים כמו שיצאו ממצרים והולכים לשכנים וכדומה.
יש למישהו מקור לזה או משהו?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני הפרסים גם נותנים מכות אחד לשני אם איזה סוג של ירק

 

[הנעור בלילה]

ללכת ג' פסיעות אחורה וקדימה ויקראו לך ר' יוסלה הצדיק... (אדם מתוק שמשמח את הבריות, ויודעי דבר מספרים עליו דברים גדולים).

לחץ כדי לכווץ...

אתה מתכוון ליוסף גוטפרב...

 

[תורה תמימה]

כמדומני הפרסים גם נותנים מכות אחד לשני אם איזה סוג של ירק

לחץ כדי לכווץ...

חשבתי שאתה מתלוצץ, אבל כשחיפשתי מצאתי שאכן כך.

חג הפסח הוא חג צבעוני במיוחד, ועשיר במסורות שעוברות מדור לדור, מסבא וסבתא לנכדים וכן הלאה. כאן תוכלו למצוא כמה מנהגים מעניינים ומיוחדים של עדות ישראל השונות1 .

גרוזינים: שבוע של גירוד​

נפתח במנהג של יהדות גרוזיה שקשור להכנות לפסח. השבוע שלפני החג מוקדש כולו לנקיונות, והוא נקרא בשם "חֵקִיס קְווּירֶא" – שבוע של גירוד.

השם המקורי נובע מדברי חכמינו זכרונם לברכה שצריכים לגרד את כל החמץ שנדבק לרהיטים ולקירות במשך השנה.

תימנים: אומרים מא כ'בר​

מא כ'בר הד'א אללילה, מן גמיע אללילי, כ'רג'ו ג'דודנא ואביינא, מן מצר בית אלעבודיא, מה כאנו יפעלו?

אם תתארחו בבית של משפחה תימנית בחג הפסח, אתם צפויים לשמוע את המשפטים האלו נאמרים מפי אחד הילדים. מכיוון שאתם כנראה לא דוברים ערבית (גם אנחנו לא...), המשפט הזה הוא למעשה תרגום של "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" אותו נוהגים לומר יהודי תימן בתחילת ליל הסדר.

בהמשך הם מספרים את כל סיפור יציאת מצרים בקיצור נמרץ. והנה הסיפור המלא בתרגום לעברית (על-פי ויקיטקסט):

מה עניין הלילה הזה מכל הלילות? יצאו סבינו ואבותינו ממצרים, בית העבדים.

מה היו עושים [שם]? היו מערבבים תבן בלבנים ולבנים בתבן.

עבור מי? עבור פרעה הרשע הגמור, אשר ראשו דומה למפלצת ופיו [גדול] כפי התנור.

והוריד ה' על המצרים:

הדם והצפרדעים והכנים והפרעושים והערוב והדבר והשחין והברד והארבה והחשך ומות הבכורות.

ואפילו זקנה מקומטת, עליה יחולו אלף קללות, היה לה אליל מבצק – נכנס הכלב ואכלו וצעקה כל הלילה. והיתה צעקה גדולה בארץ מצרים לקיים מה שנאמר "כי אין בית אשר אין שם מת".

והוציאם ה' ביד חזקה ובזרוע נטויה ובשפטים גדולים ואותות ומופתים.

מרוקאים: מסובבים את הקערה על ראשי המסובים​

את ליל הסדר בבית משפחה מרוקאית פותחים בשירת הטקסט "בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא" כאשר תוך כדי שירה מסובבים את הקערה על ראשי כל המסובים. ויש כאלו שנהגו לבקר בבתי השכנים, כשגם שם שרים ומסובבים את הקערה מעל ראשי האורחים.

אשכנזים: לא אוכלים קטניות​

אולי המנהג הכי מפורסם של האשכנזים הוא לא מה הם עושים אלא מה הם לא עושים: האשכנזים נמנעים מאכילת קטניות.

ניתנו למנהג זה כמה סיבות, כמו: חשש שאנשים עלולים להתבלבל בין קטניות ודגנים האסורים בפסח; חשש שבאריזת הקטניות עלול להתערבב גם דגנים; ועוד.

כך או כך, נראה ששבעה ימים בלי אורז זה בהחלט משהו שאפשר להתמודד איתו.

כורדים: טובלים כרפס במיץ לימון​

"שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים" – זו אחת מארבעת הקושיות האומרת שבליל הסדר אנו טובלים פעמיים: טובלים את הכרפס וכן את המרור בחרוסת.

אבל במה טובלים את הכרפס? מנהג נפוץ הוא לטבול במי-מלח, אך בעדות כורדיסתאן טובלים אותו דווקא במיץ לימון.

תוניסאים: שומרים את האפיקומן לסגולה​

אם תבקרו בחג הפסח בבית של משפחה תוניסאית, עם סוף הסעודה המארח יחלק לכל אחד ואחת מהמשתתפים שתי חתיכות מצה מהאפיקומן. שימו לב כי רק החתיכה העליונה מיועדת לאכילה – אתה התחתונה נוהגים לשמור לסגולה טובה.

פרסים: מצליפים עם בצל ירוק​

ואם תבקרו בבית של משפחה פרסית, כדאי לכם להיות מוכנים: כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו. זה מנהג מקורי שגם נותן לילדים סיבה טובה להישאר ערים. אז אל תתביישו, קחו גם אתם בצל ירוק ו...הצליפו!

עיראקים: אפיקומן שווה אלף לירות​

הנה מנהג של יהודי עיראק (בבל). אחרי שהוא מקיים את מנהג ה"יחץ" וחוצה את המצה, ראש המשפחה לוקח את מצת האפיקומן, עוטף אותה במטפחת משי יקרה וקושר אותה באלכסון על חזהו או גבו של ילד קטן. וכך הוא אומר לו: "פיקדון זה אני מפקיד בידך עד סוף הסעודה, עד בוא שעת האפיקומן. והיה אם ייגנב מעמך, עליך לשלם לי סך אלף לירה זהב!"

בהמשך הערב המשתתפים מנסים לגנוב את האפיקומן מהשומר. אבל אחרי אזהרה כזו, קל לנחש שהם בדרך כלל לא מצליחים.

לובים: מחלקים מלח לספירת העומר​

בלילה השני של חג הפסח מתחילים לקיים את מצוות ספירת העומר, ובקרב יהודי לוב נהוג לחלק בלילה הראשון בו סופרים את העומר גבישי מלח לכל המתפללים. המלח הזה יישאר בכיסם של המתפללים במשך כל תקופת ספירת העומר, וכאשר הם יקיימו את המצווה מדי לילה – הם ימשמשו בכיסם או יחזיקו את גביש המלח ביד.

ביהדות ג'רבה: מבשרים על ביאת המשיח​

נסיים את הסקירה הזו במנהג שנהגו ביהדות ג'רבה, לפיה אחד מהמשתתפים לוקח את האפיקומן על שכמו ויוצא לבקר בבתי השכנים וקרובי המשפחה. הוא היה מציג את עצמו כאורח שהגיע מארץ ישראל, ומבשר להם את בשורה הגאולה: "משיח בן דוד בדרך!"

הלוואי וזה יקרה עוד השנה!

 

[עוזי ומגני]

חשבתי שאתה מתלוצץ, אבל כשחיפשתי מצאתי שאכן כך.

לחץ כדי לכווץ...

סיפר לי אחד שאביו פרסי הלך לשאול את הגרב"צ אב"ש אולי להפסיק זה כ"כ ישיבשער
והגרב"צ לא רצה להתיר לו בשו"א להפסיק מנהג זה

 

[נדיב לב]

מנהגי אירוסין בקהילות ישראל
ליטאים - תנאים שוברים צלחת.
חסידים - תנאים שוברים צלחת.
חב"ד באירוסין - עורכים 'לחיים', לרוב מוסיפים גם 'ווארט' (שבו רק 'קנין', ויש שנמנעים אף מזה) וחותמים על 'תנאים' בסמיכות ממשית לחופה. שוברים צלחת, כמדומה, בשני הפעמים.
גור - לחיים ואולי גם תנאים, אבל לא שוברים צלחת..
ספרדים - בלי תנאים. לא שוברים צלחת..
תימנים - בלי תנאים, לא שוברים צלחת

 

[איש יהודי]

מנהגי אירוסין בקהילות ישראל
ליטאים - תנאים שוברים צלחת.
חסידים - תנאים שוברים צלחת.
חב"ד באירוסין - עורכים 'לחיים', לרוב מוסיפים גם 'ווארט' (שבו רק 'קנין', ויש שנמנעים אף מזה) וחותמים על 'תנאים' בסמיכות ממשית לחופה. שוברים צלחת, כמדומה, בשני הפעמים.
גור - לחיים ואולי גם תנאים, אבל לא שוברים צלחת.. עושים איתה ביזנעס או זורקים על המחנה השני.. :)
ספרדים - בלי תנאים בשביל מה אם אין דירה באופק... לא שוברים צלחת.. כבר מזמן נזרקה מהחלון.. :)
תימנים - בלי תנאים, לא שוברים צלחת ... אפשר ליצוק לתוכה מרק תימני לא? וברור שבלי תנאים, כי אם אתה מסתפק במרק תימני ובמאכלי בצק, מי צריך תנאים???
להבדיל אתיופים... אין הבדל :)
בבקשה בלי סטיגמות! :) נכתב בהומור עצמי -אני אתיופי:) וברוח טובה לא לקחת רחוק מדי..

לחץ כדי לכווץ...

גם בהומור עצמי לא חושב שזה ראוי לשבת וללעוג לעדות קדושות בגלל דעות קדומות

 

[נדיב לב]

גם בהומור עצמי לא חושב שזה ראוי לשבת וללעוג לעדות קדושות בגלל דעות קדומות

לחץ כדי לכווץ...

אני רואה שלמרות ההבהרה והגוון ההומוריסטי שנלווה להודעה יש מי שבחר להיפגע. אז אערוך אותה.

 

[יצחק.]

לובים: מחלקים מלח לספירת העומר​

בלילה השני של חג הפסח מתחילים לקיים את מצוות ספירת העומר, ובקרב יהודי לוב נהוג לחלק בלילה הראשון בו סופרים את העומר גבישי מלח לכל המתפללים. המלח הזה יישאר בכיסם של המתפללים במשך כל תקופת ספירת העומר, וכאשר הם יקיימו את המצווה מדי לילה – הם ימשמשו בכיסם או יחזיקו את גביש המלח ביד.

לחץ כדי לכווץ...

נלענ"ד היום כולם עושים זאת

תוניסאים: שומרים את האפיקומן לסגולה​

אם תבקרו בחג הפסח בבית של משפחה תוניסאית, עם סוף הסעודה המארח יחלק לכל אחד ואחת מהמשתתפים שתי חתיכות מצה מהאפיקומן. שימו לב כי רק החתיכה העליונה מיועדת לאכילה – אתה התחתונה נוהגים לשמור לסגולה טובה.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא תוניסאי, ואצלנו גם נוהגים כך.
(חתיכה ממש קטנה, ולא ידוע לי שדווקא העליונה אוכלים)

פרסים: מצליפים עם בצל ירוק​

ואם תבקרו בבית של משפחה פרסית, כדאי לכם להיות מוכנים: כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו. זה מנהג מקורי שגם נותן לילדים סיבה טובה להישאר ערים. אז אל תתביישו, קחו גם אתם בצל ירוק ו...הצליפו!

לחץ כדי לכווץ...

אם אני זוכר נכון רק בעל הבית "מצליף"

 

[ענף עץ]

ראיתי בקידוש בבית כנסת חסידי שאוכלים את הקוגל ביד!
מה הסיבה? כי בעיני היום שכל בן תרבות אוכל בכף ומזלג אין ענין לאכול בידיים רק בגלל שלפני מאה שנה או יותר אכלו בידיים.

 

[ענף עץ]

סיפר לי אחד שאביו פרסי הלך לשאול את הגרב"צ אב"ש אולי להפסיק זה כ"כ ישיבשער
והגרב"צ לא רצה להתיר לו בשו"א להפסיק מנהג זה

לחץ כדי לכווץ...

למה לא התיר?

 

[עוזי ומגני]

למה לא התיר?

לחץ כדי לכווץ...

אולי שלא ישנו התינוקות
או כי בפסח לא משנים ממה שנהגו אבותינו

 

[איש יהודי]

אני רואה שלמרות ההבהרה והגוון ההומוריסטי שנלווה להודעה יש מי שבחר להיפגע. אז אערוך אותה.

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח על העריכה.
(ולא שנפגעתי, פשוט אני חושב שזה לא ראוי).

 

[אבי אב]

שמעתי פעם הסבר מדוע אוכלים בשבת גפילטע פיש עם גזר.

 

[אבי אב]

שמעתי פעם הסבר מדוע אוכלים בשבת גפילטע פיש עם גזר.

לחץ כדי לכווץ...

חיפשתי עכשיו למה מוסיפים לו גזר אבל לא מצאתי
אבל יש איזו סיבה במאה אחוז

 

[אבא ביתך]

שמעתי פעם הסבר מדוע אוכלים בשבת גפילטע פיש עם גזר.

לחץ כדי לכווץ...

מאכלי מזרח אירופה יסודם בעניות מנוולת וסופם שהפכו למסורת ועולים על שלחן מלכים (אשכנזים).
הגעפילטע, עניינו הוא שפרוסת דג דקה כמעט אין בה מה לאכול, שרובה חלל, עמדו עקרות הבית ומלאו את החלל בשיירי פת שנטחנו עם מעט דג, ומכאן שמו: געפילטע פיש = דג ממולא. (אלו האומרים קוגל ולא קיגל, צריכים ע"פ דקדוק לומר געפולטע פיש, אבל נניח לזה.)
סופו של דבר ערב המילוי לחיכם של אנשים, והחלו עושים את המילוי ללא מעטפת הדג, אבל שמו לא השתנה. [לקרא לקציצה הזו דג ממולא זה כמו פלפל ממולא רק בלי הפלפל...]
הוא הדין מאכלי הקישקע והגאלע (או יותר מזה: פיסאלאך למי שזכה להכיר), שהם דרך עניים שלא השיגה ידם לאכול בשר ממש, וכדי שלא להוציא השבת ללא בשר, לקחו חלקי בהמה ועוף שאינם נאכלים ויצרו בכשרון איזה מאכל שנקרא בשרי...