חנוכה טעמים ומנהגים ביום וסעודת 'זאת חנוכה' (2 צופים)

שיח יצחק · 10 דצמבר (12) 2025

מנהג צדיקים וגדולי הדורות לעשות סעודה גדולה ברוב עם ביום השמיני של חנוכה הנקרא 'זאת חנוכה'. הרב ישראל יעקב פרבר והרב יהודה לייב שטיסל מח"ס 'המנהג' במאמר קצר שמסביר את המקור והטעם.

ב"ליקוטי מהרי"ח" כתב, שבוודאי יש בזה גם כן טעמים נסתרים, אבל בפשטות הטעם, שהוא כמו שעושים סעודה לגומרה של תורה כן עושים סעודה כשגומרים המצוה, וכן עכשיו שנגמרו שמונת ימי חנוכה שהדליקו בהם את המנורה כל לילה, אנו עושים סעודה לגמר המצוה. וכעין זה כותב גם הרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ זי"ע בספרו "שפתי צדיק".

עריכת השולחן ב'זאת חנוכה'

המנהג בחצר נדבורנה לערוך סעודה לכל הקהל בליל שמיני של חנוכה, ליל 'זאת חנוכה', לאחר הדלקת הנרות, וכן נהגו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע והרה"ק רבי מרדכי שלמה פרידמאן מבאיאן זי"ע, וכן המנהג אצל יהודי אפגניסטן.

בחצרות צדיקי ואדמו"רי לעלוב ומעליץ נוהגים לעשות את הסעודה למחרת, ביום 'זאת חנוכה' אחר תפילת שחרית.

הרבה צדיקים נהגו לערוך את שולחנם ב'זאת חנוכה' אחר הצהריים ומשכו את הסעודה עד לתוך הלילה, וכך היה מנהגו של ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע ואדמו"רי קארלין, וכך נהג גם הרה"ק מרוז'ין זי"ע ובניו הקדושים אחריו לערוך שולחנם לעת ערב ונמשכה הסעודה עד לליל מוצאי חנוכה.

וכן נהגו רבוה"ק מבעלזא לערוך שולחנם הטהור ב'זאת חנוכה' ביום. וכ"ק מרן מהר"א זי"ע, בשנים שחל 'זאת חנוכה' ביום שישי היה עורך השולחן בליל 'זאת חנוכה' אחר גמר הדלקת הנרות והזמירות, ובשנותיו האחרונות היה עורך הסעודה בלילה לאחר מעמד הדלקת הנרות.

העמדת ל"ו בקבוקים של יין

הרה"ק רבי שלום מפראהביטש זי"ע היה נוהג לשתות בסעודת 'זאת חנוכה' מי דבש (מעד) עם שמן זית מצלוחית השמן שעמדה על השולחן, ומזגו כן לכל המסובים שם, וכן נהגו נכדיו הצדיקים לבית רוז'ין. ובויז'ניץ היו עורכים סעודת דגים והעמידו ל"ו בקבוקי יין כנגד ל"ו נרות של חנוכה.

בקארלין היו שותים בעת הסעודה משקה חריף ומתובל שהיה נפוץ במקומות ההם הנקרא פמ"ש, והוסיפו רמז בזה ע"ש הפסוק פ'דעהו מ'רדת ש'חת.

סיום מסכת

המנהג בכמה מקומות לעשות סיום בעת סעודת 'זאת חנוכה' והטעם בזה הסביר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל, שהסיום הוא מענייני דיומא, כי 'זאת חנוכה' הוא סיומא דראש השנה.

ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל היה נוהג לסיים את הש"ס מדי שנה בשנה בעת עריכת שולחנו ב'זאת חנוכה'. ומסופר עליו, שבשנה אחת הבחינו שהוא שרוי כל ימי החנוכה בלהט עצום של הספק דפי גמרא, ואם בכל ימות השנה היתה ידועה בכל העולם התמדתו העצומה ושמירת הזמן, שראו אצלו כיצד כל שנייה מחושבת, הרי שעתה בחנוכה היה זה בכפל כפליים, שממש לא יכלו לעוצרו מתלמודו אפילו לדברים נחוצים. וכשבדקו היטב הבחינו למרבה התדהמה שהוא חזר משך שמונת ימי החנוכה על כל הש"ס ממש, מהחל ועד כלה. מאותה שנה ואילך עקבו אחר זה וראו במוחש שבהגיע יום א' דחנוכה מתחיל במסכת ברכות, ובגאונותו העצומה שכל הש"ס היה אצלו כמונח בקופסא, התקדם עוד דף ועוד דף, עד שבסוף 'זאת חנוכה' אחז בסוף הש"ס, והוא דבר מדהים ומבהיל.

בשולחנו של ה'כנסת מרדכי' מסאדיגורא זי"ע היה נערך סיום משניות שנלמדו על ידי חברת ש"ס, ולפעמים היו מסיימים שם כל התלמוד בבלי או השו"ע. וכן מצינו שנהגו בעיר קווישאד ובעיר בוסערמין.

סעודת הילדים

מנהגם של הספרדים בעיר הקודש ירושלים, שביום אחרון של חנוכה הולכים המלמדים עם התלמידים לבית בעלי בתים העשירים, והם נותנים להם מיני מתיקה ומגדנות ומיני פירות ויינות, ומזה עושים סעודה גדולה לכל תינוקות של בית רבן, וטרם התחלת הסעודה אומרים כל מגילת 'שיר השירים' בניגון, ואחר כך אומרים ש"ח פעמים הפסוק 'שובו שברו לנו מעט אוכל' (כמניין 'שבו'), והטעם הוא על פי סוד (שו"ת "שיח יצחק").

שיח יצחק · 10 דצמבר (12) 2025

עד 'זאת חנוכה' עדיין ידו פשוטה לקבל שבים

איתא בספר בני בנימין בשם הרה"ק ר' דוד מדינוב ששמע מכבוד אביו הגה"ק בעל "בני יששכר" שאמר בשם צדיקים, אשר מר"ח אלול עד חנוכה מאיר ברקיע כעין תבנית יד הפשוטה לקבל אותם בעלי התשובה אשר מאיזה סיבה נדחו מלשוב בעשרת ימי תשובה, ומתקבלת תשובתם עד חנוכה.

וסיים ע"ז הרה"ק ר' דוד: לדעתי אין היד עוברת עד 'זאת חנוכה', וכתב רמז לזה: "בזאת יכופר עון יעקב", היינו, ב'זאת חנוכה' שאנו קורין בתורה "זאת חנוכת המזבח", עד אז הוא גמר כפרת עון יעקב.

צדקה בימי החנוכה מסוגלת לתיקון חטאים

סגולה מיוחדת לתיקון החטאים בחנוכה, וסגולתו לתקון עון נשג"ז (כבשבועות יב:, ע"ז לו, ושבת י"ט:), כן הביא בספר אגרא דפרקא.

מרבים בחנוכה בנתינת צדקה ללומדי תורה, שהוא סגולה לתיקון הנפש (יסוד ושורש העבודה שער המפקד).

בימי החנוכה מרבים בצדקה ובפרט ללומדי תורה עניים ומסוגל לתקון פגמי הנפש (באר היטב הלכות חנוכה)

סגולה לזש"ק ולפרנסה

ימי חנוכה מסוגלים להפקד בהם עקרים ועקרות, ובפרט מסוגל לזה יום השמיני "זאת חנוכה". (בני יששכר)

חנוכה – מסוגל לפרנסה יש בימים אלו גם סגולה לענין מזונותיו של אדם, וכן מסוגלים ימי חנוכה לבטל הדינים ולעורר רחמים. (הרב המחבר סגולות ישראל בספרו מנורת זהב)

סגולה לאשה שנפלה בסכנה שתנצל, הביא הבן איש חי (ש"ר כ"ז פרשת וישב) שכתב לו החסיד מהר"א מני, שיש נשים שיש להן קבלה שאם אשה נפלה בסכנה שתדור נדר שלא לעשות מלאכה בחנוכה ותנצל. ויש נודרים יום אחד ויש שני ימים. (כף החיים הל' חנוכה תר"ע סק"י)

סעודות החנוכה מסוגלות לרפואה

מובא מהאר"י הקדוש שחנוכה הוא התיקון למידת הוד, שזה כנגד תפילת בורא רפואות בשחרית, ולכן נקראים סעודות החנוכה סעודות הרשות, כיון שהפיסקא האחרונה של אנא בכוח, שק"ו צי"ת זה שם הרפואה כנודע, וזה בגימטריא כמנין 'רשו"ת', וזה מה שרש"י הקדוש אומר על הפסוק ורפוא ירפא מכאן שניתנה 'רשות' לרופא לרפאות, כי בשם הזה רמוז כוח הרפואה. וזה נרמז 'הדלקה עושה מצוה' בגימטריא 'רפואה שלמה'. 'מלך רופא נאמן' בגימטריא 'להדליק נר חנוכה'. (שער ישכר ימי אורה אות ע"ב).

הרה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל היה נוהג ליקח שיירי שמן ההדלקה של נר החנוכה ולערבבם במאכל הביצים והבצל שאוכלים בשבת בבוקר, והיה מחלק לכל המסובים שאכלו אצלו. (דרכי חיים ושלום חנוכה)

נראה לפשוט · אתמול ב 01:55

מה הצושטל בין הרשב"י לזאת חנוכה?

אוֹצֶר המפתחות · אתמול ב 15:49