לך לך ניצחון אברהם על ארבעת המלכים (1 צופה)

[דרשני]

האם ניצחון אברהם על ארבעת המלכים היה על ידי תכסיסים או על ידי נס?

לדוגמא הרד"ק (מלכים א פרק יז) כותב שברוב הפעמים הניסים נעשים ע"י מעט תחבולה מדרך העולם. האם גם במלחמת המלכים?

 

[געגועים]

האם ניצחון אברהם על ארבעת המלכים היה על ידי תכסיסים או על ידי נס?

לחץ כדי לכווץ...

בסנהדרין קח: משמע שהיה דרך נס

 

[אבא ביתך]

בראשית רבה מג,ב, וירק את חניכיו, רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר הן הוריקו פנים כנגד אברהם (פי' דברו בכעס, והכועס מאדים או מחויר), אמרו ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם ואנו יכולים לעמוד בהם? רבי נחמיה אמר אברהם הוריק פנים כנגדן, אמר אצא ואפול על קדוש שמו של מקום.

משמע שלא היה בכוחו לנצחם בתכסיסי מלחמה.

 

[דרשני]

בסנהדרין קח: משמע שהיה דרך נס

לחץ כדי לכווץ...

בראשית רבה מג,ב, וירק את חניכיו, רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר הן הוריקו פנים כנגד אברהם (פי' דברו בכעס, והכועס מאדים או מחויר), אמרו ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם ואנו יכולים לעמוד בהם? רבי נחמיה אמר אברהם הוריק פנים כנגדן, אמר אצא ואפול על קדוש שמו של מקום.

משמע שלא היה בכוחו לנצחם בתכסיסי מלחמה.

לחץ כדי לכווץ...

בספר בתורתו של ר' גדליה (עמ' קמה, קעה) כתב שניצחון אברהם על ארבעת המלכים היה ע"י תכסיסים. והבאר שנתגלתה להגר במדבר לא נבראה שם אלא הנס הוא שהיא הבחינה בה כשנצרכה לה.

 

[אבא ביתך]

בתורתו של ר' גדליה

לחץ כדי לכווץ...

יודיענו הרב @דרשני שליט"א, מי בעל הספר (רבי גדליה שארר? אייזמן? נדל?). לכאו' האפשרות השלישית היא הנכונה, אבל אשמח לדעת.

 

[שמעון הגלילי]

והבאר שנתגלתה להגר במדבר לא נבראה שם אלא הנס הוא שהיא הבחינה בה כשנצרכה לה.​

לחץ כדי לכווץ...

ועל דרך זה באה הסגולה הידועה לומר כשנאבד משהו את לשון המדרש (בראשית נג):
"אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָכָא וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת"

המדרש מפרש את הפסוק, שהכל היה שם, רק מכיון שהיא היתה מחוסרת אמנה היא לא ראתה את הבאר עד ש'וישמע אלוקים את קול הנער'.
אז נפקחו עיניה וראתה את הבאר.

~~~~~~
ובדרך אגב שמעתי נוסח נוסף והוא בדוק ומנוסה גם אצלי ב"ה-
"אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם"​

 

[אבא ביתך]

ועל דרך זה באה הסגולה הידועה לומר כשנאבד משהו את לשון המדרש (בראשית נג):
"אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָכָא וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת"

המדרש מפרש את הפסוק, שהכל היה שם, רק מכיון שהיא היתה מחוסרת אמנה היא לא ראתה את הבאר עד ש'וישמע אלוקים את קול הנער'.
אז נפקחו עיניה וראתה את הבאר.

~~~~~~
ובדרך אגב שמעתי נוסח נוסף והוא בדוק ומנוסה גם אצלי ב"ה-
"אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם"​

לחץ כדי לכווץ...

נפלא מאוד.
ולהבחין, שהאבידה הראשונה היא אבידת דבר חיצון, והשניה היא אבדת עצמו - עצמיותו.
פעם התעוררתי בל' הכ' תעיתי כשה אובד, שהשה האובד אפילו אינו יודע שהוא אובד, וזה קוטב מרירות האבידה.

 

[הצעיר שבחבורה]

יודיענו הרב @דרשני שליט"א, מי בעל הספר (רבי גדליה שארר? אייזמן? נדל?). לכאו' האפשרות השלישית היא הנכונה, אבל אשמח לדעת.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן השלישית.
ואינו בעל הספר, אלא שהוציא הספר אחד משומעי שיעוריו.
וכמדו' שיצאו עוררים על ספר זה