בריסקע´ר אחד בא הביתה באמצע יום תענית, ואומר לאשתו, תשמעי יש לי איזה חולשה היום, ובמילא מחמת פיקוח נפש אצטרך לשבור את התענית, אשת בריסקע´ר כבריסקע´ר!, אומרת לו, בבקשה קח רבע כזית לחם, שלוק אחת מים, וזהו זה, מסתכל עליה הבעל , וכי מה איתך קריינדל?, הלוא הכי במצות פיקוח נפש עסקינין , וצריך להחמיר במצווה, ובבקשה ממך תכיני בשבילי סעודה כסעודת שלמה בשעתו!, נו, אומר ועושה, והבעל סעד את ליבו בכל מיני מטעמים שהכינה אשתו בשבילו, אבל, מחמת ריח המאכלים אז גם לאישה התחילה לקרקר הקיבה.
אמרה לבעלה שהיא חושבת שהיא תצטרך לשבור את הצום, אז אומר לה בעלה, נו קחי רבע כזית לחם ישן נושן, ושלוק אחת מים, אומרת לו אשתו, זה מצוות פיקוח נפש, ורצוני להחמיר עליי ולאכול סעודה שלימה, אומר לה בעלה הבריסקע´ר, קריינדלע´, וייבער דארפען נישט מחמיר זיי [נשים לא צריכות להחמיר]...