אלול המלך בשדה (1 צופה)

[משה אמת ותורתו אמת]

מי הראשון שהמשיל את חודש אלול לחודש שבו המלך בשדה?

ואם בחודש אלול המלך בשדה מה קורה בראש השנה עשי"ת ויום כיפור?

 

[מחשבה]

מי הראשון שהמשיל את חודש אלול לחודש שבו המלך בשדה?

לחץ כדי לכווץ...

בעל התניא.

ואם בחודש אלול המלך בשדה מה קורה בראש השנה עשי"ת ויום כיפור?

לחץ כדי לכווץ...

המלך בבית.

 

[שירת העשבים]

לשונו של בעל התניא: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה"..
לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.

 

[איש האשכולות]

בעל התניא.

לחץ כדי לכווץ...

'דעו לכם, שחודש אלול, כמוהו כאדם שנכנס למדבר ששורץ חיות טורפות. הדרך היחידה לעבור ...

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מחכה]

לשונו של בעל התניא: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב.

לחץ כדי לכווץ...

נקודה שחשוב להדגיש,
(בעקבות מה שכתב הרב נדיב לב באשכול שכן)
בעל התניא לא בא לחלוק על הטור שכתב שאלול הוא זמן של חרדה.
לכן, בהכרח לומר שדבריו לא סותרים לחרדה של אלול.
החילוק היחיד בין דבריו לבין מדבר השורץ, הוא שהוא מדבר על שדה ולא על מדבר.

 

[מילתא בטעמא]

לשונו של בעל התניא: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה"..
לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.

לחץ כדי לכווץ...

נראה שהמקור למשל זה הוא בתנחומא (הובא גם בטור): ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו ולא בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ערב ראש השנה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים ביוה"כ הכל מתענין ומותר להם הכל במוצאי יוה"כ עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא יו"ט ראשון ראשון לחשבון עונות ורוחצין ומסתפרין.

 

[שירת העשבים]

נקודה שחשוב להדגיש,
(בעקבות מה שכתב הרב נדיב לב באשכול שכן)
בעל התניא לא בא לחלוק על הטור שכתב שאלול הוא זמן של חרדה.
לכן, בהכרח לומר שדבריו לא סותרים לחרדה של אלול.
החילוק היחיד בין דבריו לבין מדבר השורץ, הוא שהוא מדבר על שדה ולא על מדבר.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, גם מי שיפגוש את המלך בשדה יתמלא חיל ורעדה, ואל"כ אינו אלא שוטה מופלג...

 

[אהרן הירש]

בשורש הדבר זה לא ממש קשור לאלול מי שתופס את הקשר עם ה' נכון, אז לקראת יום הדין כיף לו שיש לו הזדמנות להתקרב לכן זה המלך בשדה כשלא תופסים את הקשר נכון אלול זה חרדה
פשוט מאד

 

[ענף עץ]

בשורש הדבר זה לא ממש קשור לאלול מי שתופס את הקשר עם ה' נכון, אז לקראת יום הדין כיף לו שיש לו הזדמנות להתקרב לכן זה המלך בשדה כשלא תופסים את הקשר נכון אלול זה חרדה
פשוט מאד

לחץ כדי לכווץ...

בורות משוועת, תלמד קצת מה זה חרדה של ר' ישראל סלנטר תלמידיו ותלמדי תלמידיו. איך אתה לא בוש לכתוב דבר כזה?
כמו שאני לא מזלזל בחסידים שעושים באלול פיקניק בבקשה אל תזלזל מחוסר בורות.

 

[מחכה]

כמו שאני לא מזלזל בחסידים שעושים באלול פיקניק

לחץ כדי לכווץ...

ח''ו וח''ו, לצאת לקבל פני המלך בשדה (ועד כדי כך שיש הו''א ליו''ט) זה קבלת עומ''ש, שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ויש עוד להאריך הרבה. ורק מצד המלך, מקבל את כולם בספר פנים יפות ומראה פנים שוחקות שזה מביא לאהבה שאחר היראה ועי''ז אפשר להגיע למראה עילאה בר''ה ויוהכ''פ.

 

[אחד התלמידים]

בשורש הדבר זה לא ממש קשור לאלול מי שתופס את הקשר עם ה' נכון, אז לקראת יום הדין כיף לו שיש לו הזדמנות להתקרב לכן זה המלך בשדה כשלא תופסים את הקשר נכון אלול זה חרדה
פשוט מאד

לחץ כדי לכווץ...

שכחת להוסיף. וכדי לתפוס את הקשר עם ה' נכון, צריך להיות חבדניק ולזמר המלך בשדה. הבנו אתכם!

 

[הנעור בלילה]

בורות משוועת, תלמד קצת מה זה חרדה של ר' ישראל סלנטר תלמידיו ותלמדי תלמידיו. איך אתה לא בוש לכתוב דבר כזה?
כמו שאני לא מזלזל בחסידים שעושים באלול פיקניק בבקשה אל תזלזל מחוסר בורות.

לחץ כדי לכווץ...

ח''ו וח''ו, לצאת לקבל פני המלך בשדה (ועד כדי כך שיש הו''א ליו''ט) זה קבלת עומ''ש, שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ויש עוד להאריך הרבה. ורק מצד המלך, מקבל את כולם בספר פנים יפות ומראה פנים שוחקות שזה מביא לאהבה שאחר היראה ועי''ז אפשר להגיע למראה עילאה בר''ה ויוהכ''פ.

לחץ כדי לכווץ...

שכחת להוסיף. וכדי לתפוס את הקשר עם ה' נכון, צריך להיות חבדניק ולזמר המלך בשדה. הבנו אתכם!

לחץ כדי לכווץ...

וכבר אמר אחד המשגיחים שזה כמו אריה שכל השנה הוא נמצא בכלוב ובאלול הוא מסתובב חופשי, אז צריך לפחד.
והיינו דכתיב המלך בשדה.

 

[אהרן הירש]

שכחת להוסיף. וכדי לתפוס את הקשר עם ה' נכון, צריך להיות חבדניק ולזמר המלך בשדה. הבנו אתכם!

לחץ כדי לכווץ...

לא, אלא לקרוא את הפסוק קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי וודאי שיש גם פחד אבל מהות הדבר זה התקרבות לה', ולא רק פחד מיום הדין, שאיכשהו שורדים את הימים האלו אני חיי זהו הכל בסדר, בקיצור אין שום סתירה בין הפחד לבין מהות הדבר שזה אחותי רעיתי יונתי תמתי זה התדר