אלול - המלך בשדה | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה אלול - המלך בשדה | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה
לשונו של בעל התניא: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה"..
לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.
 
לשונו של בעל התניא: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב.
נקודה שחשוב להדגיש,
(בעקבות מה שכתב הרב נדיב לב באשכול שכן)
בעל התניא לא בא לחלוק על הטור שכתב שאלול הוא זמן של חרדה.
לכן, בהכרח לומר שדבריו לא סותרים לחרדה של אלול.
החילוק היחיד בין דבריו לבין מדבר השורץ, הוא שהוא מדבר על שדה ולא על מדבר.
 
לשונו של בעל התניא: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה"..
לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.
נראה שהמקור למשל זה הוא בתנחומא (הובא גם בטור): ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו ולא בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ערב ראש השנה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים ביוה"כ הכל מתענין ומותר להם הכל במוצאי יוה"כ עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא יו"ט ראשון ראשון לחשבון עונות ורוחצין ומסתפרין.
 
נקודה שחשוב להדגיש,
(בעקבות מה שכתב הרב נדיב לב באשכול שכן)
בעל התניא לא בא לחלוק על הטור שכתב שאלול הוא זמן של חרדה.
לכן, בהכרח לומר שדבריו לא סותרים לחרדה של אלול.
החילוק היחיד בין דבריו לבין מדבר השורץ, הוא שהוא מדבר על שדה ולא על מדבר.
אכן, גם מי שיפגוש את המלך בשדה יתמלא חיל ורעדה, ואל"כ אינו אלא שוטה מופלג...
 
בשורש הדבר זה לא ממש קשור לאלול מי שתופס את הקשר עם ה' נכון, אז לקראת יום הדין כיף לו שיש לו הזדמנות להתקרב לכן זה המלך בשדה כשלא תופסים את הקשר נכון אלול זה חרדה
פשוט מאד
 
בשורש הדבר זה לא ממש קשור לאלול מי שתופס את הקשר עם ה' נכון, אז לקראת יום הדין כיף לו שיש לו הזדמנות להתקרב לכן זה המלך בשדה כשלא תופסים את הקשר נכון אלול זה חרדה
פשוט מאד
בורות משוועת, תלמד קצת מה זה חרדה של ר' ישראל סלנטר תלמידיו ותלמדי תלמידיו. איך אתה לא בוש לכתוב דבר כזה?
כמו שאני לא מזלזל בחסידים שעושים באלול פיקניק בבקשה אל תזלזל מחוסר בורות.
 
כמו שאני לא מזלזל בחסידים שעושים באלול פיקניק
ח''ו וח''ו, לצאת לקבל פני המלך בשדה (ועד כדי כך שיש הו''א ליו''ט) זה קבלת עומ''ש, שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ויש עוד להאריך הרבה. ורק מצד המלך, מקבל את כולם בספר פנים יפות ומראה פנים שוחקות שזה מביא לאהבה שאחר היראה ועי''ז אפשר להגיע למראה עילאה בר''ה ויוהכ''פ.
 
בשורש הדבר זה לא ממש קשור לאלול מי שתופס את הקשר עם ה' נכון, אז לקראת יום הדין כיף לו שיש לו הזדמנות להתקרב לכן זה המלך בשדה כשלא תופסים את הקשר נכון אלול זה חרדה
פשוט מאד
שכחת להוסיף. וכדי לתפוס את הקשר עם ה' נכון, צריך להיות חבדניק ולזמר המלך בשדה. הבנו אתכם!
 
בורות משוועת, תלמד קצת מה זה חרדה של ר' ישראל סלנטר תלמידיו ותלמדי תלמידיו. איך אתה לא בוש לכתוב דבר כזה?
כמו שאני לא מזלזל בחסידים שעושים באלול פיקניק בבקשה אל תזלזל מחוסר בורות.
ח''ו וח''ו, לצאת לקבל פני המלך בשדה (ועד כדי כך שיש הו''א ליו''ט) זה קבלת עומ''ש, שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ויש עוד להאריך הרבה. ורק מצד המלך, מקבל את כולם בספר פנים יפות ומראה פנים שוחקות שזה מביא לאהבה שאחר היראה ועי''ז אפשר להגיע למראה עילאה בר''ה ויוהכ''פ.
שכחת להוסיף. וכדי לתפוס את הקשר עם ה' נכון, צריך להיות חבדניק ולזמר המלך בשדה. הבנו אתכם!
וכבר אמר אחד המשגיחים שזה כמו אריה שכל השנה הוא נמצא בכלוב ובאלול הוא מסתובב חופשי, אז צריך לפחד.
והיינו דכתיב המלך בשדה.
 
שכחת להוסיף. וכדי לתפוס את הקשר עם ה' נכון, צריך להיות חבדניק ולזמר המלך בשדה. הבנו אתכם!
לא, אלא לקרוא את הפסוק קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי וודאי שיש גם פחד אבל מהות הדבר זה התקרבות לה', ולא רק פחד מיום הדין, שאיכשהו שורדים את הימים האלו אני חיי זהו הכל בסדר, בקיצור אין שום סתירה בין הפחד לבין מהות הדבר שזה אחותי רעיתי יונתי תמתי זה התדר
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

דף ג ע"א
א"ר ירמיה ואיתימא רבי חייא...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון