אכתוב 'הרגש'.

בהתבוננות בהליכות רבותינו אנו נשכרים הרבה, כי התנועות, ושמיעת קול הדיבור, משקפים הרבה מן הפנימיות.

והנה דוגמא: לפני מספר שנים התפרסה תגלית: סרטון של באי הכנסיה הגדולה הראשונה של אגו"י בוינה. בתוך הסרטון התרגש העם היהודי לראות את דמותו של רבינו הכהן הגדול החפץ חיים זי"ע. מי שיתבונן בשניות הספורות האלה יראה דברים נפלאים המגלים על אישיות של החפץ חיים. ראשית, הילוכו הענוותני במבט מושפל כאחד שה' אלוקיו על גביו, ויותר מזה, הצלם תפס אנקדוטה של ממש: אחד מהנלוים אליו מנסה בכניסה באחוז בזרועו ולתמוך בו. החפץ חיים הקשיש מגיב בתנועת משיכה עזה של היד ומסרב להיעזר בזולתו.

מאוד הייתי רוצה למשל לראות את ההילוך הנמרץ המפורסם אצל אדמו"ר האמרי אמת זי"ע, ושידר דמות של אדם שכל חייו רץ להספיק עוד משהו. ניצול הזמן!
מאוד הייתי רוצה למשל לראות את קדוש ישראל הבבא סאלי זי"ע שראשו מגיע השמימה איך היה נועץ רגליו בארץ ומיסב במסיבת פשוטי עם כשהוא נהנה הגנה גדולה מזה שאחרים נהנים במאכל משתה ושיר. (יש סרטון כזה אמיתי, הייתי רוצה לראות יותר, אבל רק איך שזה היה נראה באמת, לא דמיון.)

כעת, יש כאלה הנזהרים שלא לצייר את האבות הקדושים או את התנאים הקדושים וכיוצ"ב, בטענה שציור מגביל את הדמות, ומנין לנו היכולת להגביל את תפיסתנו ויותר מזה את תפיסת הילדים הקטנים בדמות הקדמונים, עדיף שהדמות תישאר מופשטת, וככל שיגדל הילד תגדל השגתו.

על אחת כמה וכמה להקנות תנועה וחיות לדמויות הנשגבות של עמנו, כשהתנועות הם לפי מה שהתוכנה בודה מליבה (בכשרון רב...), חוץ מזה שאין בזה שום תוכן, יש בזה קצת עקירת הדמות האמיתית אם היינו זוכים ולהכיר ולראות.
למשל ראיתי סרטון של מוהר"א מבעלזא, הנושא עיניים ונועץ מבט חריף. האמנם?...
 
נקרא לנערה ונשאל את פיה ואם בגברא קא רמית יבוא החתן ויענה בשם עצמו
@AI אוצר

אכתוב 'הרגש'.

בהתבוננות בהליכות רבותינו אנו נשכרים הרבה, כי התנועות, ושמיעת קול הדיבור, משקפים הרבה מן הפנימיות.

והנה דוגמא: לפני מספר שנים התפרסה תגלית: סרטון של באי הכנסיה הגדולה הראשונה של אגו"י בוינה. בתוך הסרטון התרגש העם היהודי לראות את דמותו של רבינו הכהן הגדול החפץ חיים זי"ע. מי שיתבונן בשניות הספורות האלה יראה דברים נפלאים המגלים על אישיות של החפץ חיים. ראשית, הילוכו הענוותני במבט מושפל כאחד שה' אלוקיו על גביו, ויותר מזה, הצלם תפס אנקדוטה של ממש: אחד מהנלוים אליו מנסה בכניסה באחוז בזרועו ולתמוך בו. החפץ חיים הקשיש מגיב בתנועת משיכה עזה של היד ומסרב להיעזר בזולתו.

מאוד הייתי רוצה למשל לראות את ההילוך הנמרץ המפורסם אצל אדמו"ר האמרי אמת זי"ע, ושידר דמות של אדם שכל חייו רץ להספיק עוד משהו. ניצול הזמן!
מאוד הייתי רוצה למשל לראות את קדוש ישראל הבבא סאלי זי"ע שראשו מגיע השמימה איך היה נועץ רגליו בארץ ומיסב במסיבת פשוטי עם כשהוא נהנה הגנה גדולה מזה שאחרים נהנים במאכל משתה ושיר. (יש סרטון כזה אמיתי, הייתי רוצה לראות יותר, אבל רק איך שזה היה נראה באמת, לא דמיון.)

כעת, יש כאלה הנזהרים שלא לצייר את האבות הקדושים או את התנאים הקדושים וכיוצ"ב, בטענה שציור מגביל את הדמות, ומנין לנו היכולת להגביל את תפיסתנו ויותר מזה את תפיסת הילדים הקטנים בדמות הקדמונים, עדיף שהדמות תישאר מופשטת, וככל שיגדל הילד תגדל השגתו.

על אחת כמה וכמה להקנות תנועה וחיות לדמויות הנשגבות של עמנו, כשהתנועות הם לפי מה שהתוכנה בודה מליבה (בכשרון רב...), חוץ מזה שאין בזה שום תוכן, יש בזה קצת עקירת הדמות האמיתית אם היינו זוכים ולהכיר ולראות.
למשל ראיתי סרטון של מוהר"א מבעלזא, הנושא עיניים ונועץ מבט חריף. האמנם?...

תשובת AI אוצר הועברה למדור אוצר הסקירות.
לקריאת התשובה המלאה, כולל השאלה המקורית — לחצו כאן
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אשמח לחוות דעת החברים.
לענ"ד, שאלה זו אינה שאלה חדשה כי אם הקצנה לשאלה ישנה, אם נכון להמציא סיפורים על גדולי ישראל (כמדומני שהופיעה כאן בפורום ואיני יודע לחפשה). יש שהכריעו להיתר (ואיני יודע טעמם) ורבים שהקפידו בכל כוחם שלא להתייחס למעין אלו. הבינה מלאכותית היא בסך הכל המחשה טובה יותר מסיפור, הסוגיא אותה סוגיא.
 
אכתוב הערה, אף שאיני יודע אם קשור כ"כ לאשכול זה.
ראיתי בפורום כאן וידיאו על הבית ישראל מגור, שמיוצר ע"י בינה מלאכותית, והיא מראה כאילו שהבית ישראל מסתובב,
וכיון שלבית ישראל היו פאות עבים וארוכים במיוחד, היה נראה לכבוד הרב הגאון מרן בעל בינה המלאכותית, כאילו שיש לו שערות ארוכות במיוחד, וכשהוא מסתובב רואים שערות ארוכות מאחורה.
ככה זה נראה כשסומכים על הגאון הגדול בעל הAI שליט"א......
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓